שלום וברכה, בבית ספרי הנני לומד מחשבת ישראל ואחת ממשימותינו שקיבלנו היא לשאול אדם בעל ידע
1. אשמח אם תוכל להגיד לי מי הוא הרמב"ם על פיך?
2. מה זה בשבילך ארון הספרים היהודי, אשמח אם תענה על שאלתי, זה חשוב לי.
תודה מראש אליהו

שלום עליך מארי בזמן האחרון אני נתקל בתופעה של אנשים הקוראים לילדיהם בשמות של תנאים ואמוראים שלא היו מקובלים בתימן,
1. מה דעתך על כך?
2. מה המשמעות / הפירוש של השמות הבאות? נהוראי? אלעאי? ניתאי? רבא?
תודה וכל טוב

שלום לרב ולתורתו. אשמח לשאול שאלה, גם אם נראית לי אבסורדית, לגבי אגדתות שבגמרא. חבר שלי אמר שקרא בהקדמת תוס' י"ט לאיזו מסכת, וכן במהרש"א במסכת בבא בתרא, שכל האגדתות שבגמרא הן נכונות כפשטתן. דהיינו מה שראה רבב"ח צפרדע שבלעהּ תנין שבלעתו עורב וישבה על עץ וכו' זה באמת היה בפשט. אני אישית קראתי את המהרש"א ושם הוא מפרש שמדובר בישמעאל וכו' ולא ראיתי שום אִזכור לגבי האגדתות שהן אמת כפשטן. אשמח אם הרב יענה לשאלתי האם האגדתות מהסוג שהצגתי הן אך ורק משל ונמשל או שגם היו כפשוטן. כל טוּב שבעולם.

כבוד מורנו הרה"ג ערוסי שליט"א אשמח אם יבאר לנו מארי את האגדה הנ"ל כי קשה היא. היתה רגילה אשתו )של רבי חנינא בן דוסא( להסיק תנור כל ערב שבת ולהעלות עשן מחמת הבושה הייתה לה שכנה רעה אחת. אמרה הרי יודעת אני שאין להם כלום, מה כל זה? הלכה, מצאה שהתנור מלא כיכרות לחם והקערה מלאה בצק. אמרה לה פלונית! פלונית! הביאי מ ר דה – שנחרך ל ח מךְ

לכבוד תורתו וסבלנותו, שלום רב. במהלך שיעור שהתרחש בליל שבת, הביא אחד הבחורים כי כל מדרשי חז"ל כולם אמת. דהיינו לא מבחינה רעיונית אלא גם מבחינה קיומית/הִסטורית. מה שאומר שמה שראה רבה בר בר חנה עורב שאכל תנין שאכל צפרדע, ככה היה מבחינה קיומית. מקורותיו הם מהמהרש"א על המדרש ומהקדמה על מסכת ברכות. אשמח לדעת באיזה דף מופיע המדרש בכדי שאוכל לקרוא את המהרש"א בעצמי, ואשמח כמובן להתייחסות מהרב על דברי חכמינו, האם באמת כולם היו או שרק באו להעביר רעיון אמוני.
תודה מראש וחג שמח !

לרב שלום וברכה פתחתי את הספר מורה נבוכים ועיינתי בפתיחה של רבינו ושם הוא רושם לא זכור לי איך אבל הוא אומר שרק מי שלומד בעיון ילמד את הספר.
1. מי מתאים ללמוד מורה נבוכים?
2. האם יש את את הספר עם פירושים? שנה טובה ומבורכת

שלום לרב בפרשה קראנו על בנות מדיין, שכל הבעולות נהרגו. ואיך ידעו מי בעולה או לא? רש"י מבאר שהעבירון לפני הציץ וכל מי שראויה להבעל פניה מוריקות. זה עדיין ניתן להבין. אולם איך ניתן להבין את הסיפור על רבן גמליאל (כתובות י' ע"ב וכן כתובות ס ע"ב) שעל מנת לבדוק ולהבחין בין בתולה לבעולה הושיבן על חביות יין (כנראה עירומות בחלקן התחתון) בהגיון המדהים שבתולה שפתחה סגור "אין ריחה נודף" ובעולה שפתחה פתוח, ריחה נודף.... הייתכן? אלו חכמינו? על כגון זה יאמרו עלינו הגויים "רק עם חכם ונבון..."?
תודה

אשמח אם הרב יוכל להאיר את עיני כדרכו בקודש:
א. מהי בדיוק גישתו של רבינו אל המושג "מלאכים". ולמה היו שאמרו (ביניהם הרמב"ן) שאסור לשמוע לו שהמלאכים באו לאברהם זה היה בחלום נבואי (פרשת וירא) ושמסתכלים בפס' נראה דווקא שזה הפשט?
ב. מה גישתו לשדים, מזיקין ורוחות? ואם הוא לא מאמין בכ"ז איך הוא (וגם רס"ג ורה"ג ועוד) מסביר את זה שבגמ' ובמדרשים זה מוזכר אינספור פעמים וגם ידוע שבתקופה ההיא כולם האמינו בדברים כגון אלו ולכן קשה להגיד שהתכוונו במליצה אז איך רבינו משיב ע"ז? או שפשוט סבר שחכמים טעו בזה ורק נמנע מלחלוק עליהם במפורש אז פירש דבריהם בדרך אחרת משהתכוונו?

שלום רב!
ידוע לכל שרבינו שאב רבות מכתביו של הפילוסוף אריסטו והעריכו עד מאוד (כמו כל המלומדים בימי הביניים), אך במאות האחרונות התברר שרוב רובם של דברי אריסטו הם טעיות! ואפילו בדברים שהיה אפשר לדעת בזמנם הוא טעה.. והשאלה היא איך היה רבינו מתייחס אליו, אם היה חי בזמננו, רצוני לומר איך אנו ההולכים לאורו של הרמב"ם אמורים להתייחס לקטעים אלו בספריו? והאם לא יותר הגיוני שנלך ב'שיטתו' של רבינו וננסה להתאים את התורה לשכל כמו שהוא עשה בזמנו, רק עם חכמי זמננו (כי וודאי שכך היה עושה רבינו לו היה חי כיום)?

שלום רב מורי, במדרשי חז"ל, כמו מדרש רבה ותנחומה מסופרים סיפורים מעניינים והמדרש מגלה לנו פרטים שלא ידענו על התורה. ברצוני להבין מאיפה הגיעו סיפורים אלו, האם ידוע המקור לכך שחז"ל כתבו דברים אלו, האם הם דברים אמיתיים או שאלו אגדות?
תודה מראש