שלום וברכה, אני מנסה להבין את משמעות הצווי לא תתגודדו בדעת הרמב"ם בימינו, והנושא מאוד מטריד אותי כי לכאורה פשט ההלכה הוא שאי אפשר לפסוק ע"פ הרמב"ם במציאות של ימינו, אלא יש להתבטל לרוב (שבא"י, או שבכל עיר ועיר) ולא לנהוג ולפסוק אחרת מהם. ואף שכל אחד נחשב ב"ד בפני עצמו. ראיתי שהרב ענה בתשובה אחרת, שהיום העדות השונות נחשבות לא רק שכל אחת ב"ד בפני עצמו, אלא גם עיר בפני עצמה. הדבר עדיין לא מתיישב על ליבי בדעת הרמב"ם, הרי ה'עיר' היא רק דוגמא למקום פיסי שבו הציבור נמצא, לכאורה. ובימינו התימנים לא נמצאים במקום אחד. אודה לתשובתך שתניח דעתי אלעד

בס"ד " שלום לכבוד ותורתו. יש רבנים שמורים שטוב להחמיר קצת, יש שמורים שטוב להחמיר הרבה, ויש שמחמירים בכל. יש לי חבר שלומד בישיבה ״ספרדית״ בחזות אשכנזית, ושם הם מורים להחמיר בכל הלכה, והוא אמר לי ׳אם שלשה אנשים אומרים לך שאין לך רעל בכוס, ואחד אומר שיש, ודאי שתחמיר ולא תאכל! אז למה במצוות לא?׳. ומיד אחרי שדיבר, ביקש ממני לפתוח לו בקבוק בשבת כי הוא מחמיר. ותמוה לחשוב שהתורה וחז״ל רוצים שנחמיר בכל דבר. ואני לא מדבר שרב פוסק את עיקר הדין ומספקותיו או מריבוי פוסקים שפסקו אחרת יאמר שראוי להחמיר, אז מובן הדבר אם ירצה להחמיר האדם. וכמובן שאני לא מדבר על חומרא שעדה החמירא. ושאלותיי :

ברצוננו לברר עניינים אלו הנוגעים לתפילה ולהתנהלותו של המניין התימני בקהילתנו בקדומים צפון. נשמח אם הרב יוכל לענות על שאלותינו.
1. לאחרונה נשמעים קולות מצד חלק לא מבוטל מהמתפללים בעניין ביטול קריאת תרגום אונקלוס בצמוד לקריאת פרשת השבוע. התומכים בביטולו טוענים שקריאת התורה הופכת לארוכה יותר ובשל כך אנשים נמנעים לבוא לתפילת שחרית בבוקר או מסיטים את תשומת לבם מהקריאה. טענה נוספת הנשמעת היא בדבר חוסר הרלוונטיות של התרגום בימינו בגין העובדה שאין צורך לתרגם את הקריאה שהיא בעברית לשפה הארמית שאינה השפה המדוברת. נשמח לשמוע את דעת הרב בעניין.

שלום כבוד הרב הי"ו, שמי אוראל ואני בן 18 וחצי. לאחרונה בוער בי רצון עז להתקרב וללמוד יותר על יהדות תימן ועל המסורת התימנית. אשמח אם תוכל להמליץ לי כיצד לעשות זאת בדרך הטובה ביותר.
תודה רבה כבוד הרב.

שלום לכבוד הרב שליח ציבור תימני במניין מזדמן (במילואים, אוניברסיטה וכד') שבו בני כל העדות ואין נוסח תפילה קבוע - כל שליח ציבור מתפלל בנוסח שלו. כיצד ינהג ש"צ תימני? מחד גיסא - אם יתפלל בהגייה התימנית ולפי סדר התפילה שלנו רבים לא יבינו ויתבלבלו? האם להתפלל בהגייה התימנית או בהגייה הספרדית המקובלת? והאם בנוסח תימן או נוסח מוכר יותר? ואם כן - איזה נוסח?
תודה רבה, תבורך מפי עליון

בס"ד לרב שלום. ידוע לי שהנושא עליו אשאל הוא נושא לא פשוט ודנו עליו גם לפניי. אולם התשובות שנאמרו אינן מספקות ולא מתמודדות עם הבעיות. הבעיות הם רבות, אבל אני אמנה את אלו שנראות לי הקשות והדחופות ביותר:

לכבוד הרב האם כאשר ציבור מקבל עליו ספר פסיקה: כגון הליטאים שקיבלו את המשנה ברורה, ספרדים שקיבלו את דעת המחבר/כף החיים וספרי פסיקה אחרים - האם הציבור בד"כ מקבל על עצמו רק את הספר פסיקה עצמו, או שהוא מקבל על עצמו כרב את מחבר הספר? כגון במשנה ברורה, האם הקבלה היא של ספר המשנה ברורה, או של החפץ חיים כרב? השאלה היא גם עקרונית וגם ניתן להביא נפקא מינות למעשה. לדוגמה האם דעות של אותו מחבר בספרים אחרים גם יחייבו את הציבור. וכן לגבי השקפת עולמו האישית של המחבר ושאלות ציבוריות וכו'.

יורנו הרב ערוסי הנכבד שליט"א האם מנהג תימן לגלגל את האות רי"ש על הלשון כשהוגים אותה? האם זה טוב יותר מאשר לומר רי"ש גרונית? מאד קשה לי כביכול "לזייף" ולהגות רי"ש עם הלשון שאינה במהלך דיבורי הרגיל האם יש בעיה בכך? האם יש בכך יתרון לכאן או לכאן? תכתב בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה

שלום וברכה, אינני תימני אך מזדמן מדי שבוע להתפלל במנין בנוסח בלאדי. לפני כשנה הוחלט ע"י הוועד לא להמשיך במנהגם להתפלל ללא לחש במוסף ומנחה בשבת, ולהתחיל לומר גם לחש וחזרה בתפילות, הללו, כמו כל שאר ישראל, ואכן כך נהגו בפועל מספר חודשים. לאחרונה הם חזרו למנהגם הקודם בהוראת רב שאמר להם שאסור היה להם לעזוב מנהג אבותיהם, שאלתי האם טוב עשו? כמו כן, ראיתי שבמוצאי שבת מיד לאחר תפילת העמידה, תוך כדי המשך התפילה, הגבאי יושב וכותב הקבלות של התורמים מבלי לחכות עד אחרי ההבדלה. גם כאן, האם לדעת טוב הם עושים? בברכה,

לכבוד כת"ר שליט"א, איך נהגו בתימן בהדחה ראשונה לפני המליחה? האם החמירו לשרות הבשר במים כמו שיטת הרמ"א או נהגו כמרן שהדחה יפה יפה סגי. והאם נודע לכת"ר איך נהג הרה"ג קאפח זלל"ה בזה?
תודה