לרב שלום, עולמך תראה בחייך! ברצוני לשאול איך אבותינו בצנעא בדקו האם הנער הוציא שתי שערות? ועוד איך ידעו האם הנער הגיע לגיל מצוות (שלוש עשרה ויום אחד) והרי ידוע שרובם לא ידעו מה גילם המדיוק? אשמח מאוד אם תענה לשאלות אלו

לכבוד הרב שלום איך בדקו בתימן שהילד נכנס לגיל מצוות ויכול להשלים מניין, הכוונה איך ידעו שהילד הגיע לגיל 13 וים אחד? הרי רוב הילדים לא ידעו את תאריך לידתם רק ידעו בערך רוב תודות

שלום וברכה כבוד הרב,
אשמח מאוד אם כבוד הרב יוכל להשיב מהי ההלכה בעניינים אלו:
1. שאלתי בזמנו את אחד מחשובי רבני יהדות תימן, מהו מקור הקריאה וההגיה התימנית, וזה סתם ואמר:"מהר סיני". אשמח לדעת האם ישנם מקורות כתובים, מפורשים ולא סתומים שדנים במקור הגיה זו?
2. האם ניתן לגזור מאיסור "לא תקרב" באשתו, איסורי הרחקה, לרבות העברה ישירה מיד ליד, גם באישה זרה? או שאין אנו חוששים?
תודה רבה מראש

האם רשאי לי להדריך את עצמי בדרך משנה תורה ולנהוג ולסמוך (בקולה ובחומרה) כדברי ופסקי רמבמ"ם למרות שאני לא תימני? אם כן מה אני אגיד למישהו שאומר שההלכה למעשה לא כרמב"ם אלא כרוב גדולי ישראל? ויש בזה בעיה של "פורש מן הציבור" למשל כשאני מברך לפני נטילת ידים או כשאני לא אומר את הקדושה בברכה יוצר אור לפני שמע כשאין 10?
תודה, שנה טובה וסליחה על העברית שלי (אני דובר ספרדית/אנגלית)

שלום וברכה למו"ר רצון ערוסי שליט"א אני בוגר ישיבה קטנה בן 17, ההולך בדרכו של רבנו ע"פ מארי וכבוד הרב.
אני מחפש ישיבה הקרובה לדעת רבנו (ע"פ מארי) בדרכי הלימוד וההשקפה. האם הרב מכיר ויכול להמליץ לי על ישיבה כזו?
תודה רבה

שלום יש לי שהוא תמני אבל הוא נוהג כמהג ספרד לפי מה שהבנתי רב הפוסקים אומרים שאסור לשנות מנהג האם יש הלכה מפורשת שמדברת על דבר זה (ברמב"ם או בקיצור שולחן של הרב רצאבי) ורציתי לדעת אם יש מחלוקות בעיניין מפני ששמעתי שהרב עובדיה כעס על התמנים שממשיכים במנהג שלהם כי היה כאן ישוב ספרדי לפני כן.

מורי הנכבד! אבקש לשאול שאלות בעקבות סעודת מצוה שנכח בה כב' ושאלותי כדלקמן:
1. מורי אמר ושינה בברכת האורח, לא אמר בעל הבית אלא בעלי הסעודה, האם מכיון שזה היה אולם שהוא לא ביתו של בעל הסעודה?
2. מורי שינה בברכת האורח, ולא אמר לשון יחיר לבעל הבית, אלא לשון רבים וברך את כל הקהל, האם מאותה סיבה? מדוע?
3. מורי סיפר על ברכת הרב עובדיה שהכל בחתונה, מכיון שהיה יין בד"ץ עדה חרדית. לשיטת רבינו אין בעיה עם 17% אחוז יין (נניח שאינו מבושל) שהרי כתב רבינו שמותר למזוג ואפילו הרבה, אלא כל שטעמו וריחו וצבעו יין, הרי הוא יין. נכון?

שלום וברכה, אני מנסה להבין את משמעות הצווי לא תתגודדו בדעת הרמב"ם בימינו, והנושא מאוד מטריד אותי כי לכאורה פשט ההלכה הוא שאי אפשר לפסוק ע"פ הרמב"ם במציאות של ימינו, אלא יש להתבטל לרוב (שבא"י, או שבכל עיר ועיר) ולא לנהוג ולפסוק אחרת מהם. ואף שכל אחד נחשב ב"ד בפני עצמו. ראיתי שהרב ענה בתשובה אחרת, שהיום העדות השונות נחשבות לא רק שכל אחת ב"ד בפני עצמו, אלא גם עיר בפני עצמה. הדבר עדיין לא מתיישב על ליבי בדעת הרמב"ם, הרי ה'עיר' היא רק דוגמא למקום פיסי שבו הציבור נמצא, לכאורה. ובימינו התימנים לא נמצאים במקום אחד. אודה לתשובתך שתניח דעתי אלעד

בס"ד " שלום לכבוד ותורתו. יש רבנים שמורים שטוב להחמיר קצת, יש שמורים שטוב להחמיר הרבה, ויש שמחמירים בכל. יש לי חבר שלומד בישיבה ״ספרדית״ בחזות אשכנזית, ושם הם מורים להחמיר בכל הלכה, והוא אמר לי ׳אם שלשה אנשים אומרים לך שאין לך רעל בכוס, ואחד אומר שיש, ודאי שתחמיר ולא תאכל! אז למה במצוות לא?׳. ומיד אחרי שדיבר, ביקש ממני לפתוח לו בקבוק בשבת כי הוא מחמיר. ותמוה לחשוב שהתורה וחז״ל רוצים שנחמיר בכל דבר. ואני לא מדבר שרב פוסק את עיקר הדין ומספקותיו או מריבוי פוסקים שפסקו אחרת יאמר שראוי להחמיר, אז מובן הדבר אם ירצה להחמיר האדם. וכמובן שאני לא מדבר על חומרא שעדה החמירא. ושאלותיי :

ברצוננו לברר עניינים אלו הנוגעים לתפילה ולהתנהלותו של המניין התימני בקהילתנו בקדומים צפון. נשמח אם הרב יוכל לענות על שאלותינו.
1. לאחרונה נשמעים קולות מצד חלק לא מבוטל מהמתפללים בעניין ביטול קריאת תרגום אונקלוס בצמוד לקריאת פרשת השבוע. התומכים בביטולו טוענים שקריאת התורה הופכת לארוכה יותר ובשל כך אנשים נמנעים לבוא לתפילת שחרית בבוקר או מסיטים את תשומת לבם מהקריאה. טענה נוספת הנשמעת היא בדבר חוסר הרלוונטיות של התרגום בימינו בגין העובדה שאין צורך לתרגם את הקריאה שהיא בעברית לשפה הארמית שאינה השפה המדוברת. נשמח לשמוע את דעת הרב בעניין.