דילוג לתוכן העיקרי

מנהג תימן

שאלה

מורי הנכבד! אבקש לשאול שאלות בעקבות סעודת מצוה שנכח בה כב' ושאלותי כדלקמן:
1. מורי אמר ושינה בברכת האורח, לא אמר בעל הבית אלא בעלי הסעודה, האם מכיון שזה היה אולם שהוא לא ביתו של בעל הסעודה?
2. מורי שינה בברכת האורח, ולא אמר לשון יחיר לבעל הבית, אלא לשון רבים וברך את כל הקהל, האם מאותה סיבה? מדוע?
3. מורי סיפר על ברכת הרב עובדיה שהכל בחתונה, מכיון שהיה יין בד"ץ עדה חרדית. לשיטת רבינו אין בעיה עם 17% אחוז יין (נניח שאינו מבושל) שהרי כתב רבינו שמותר למזוג ואפילו הרבה, אלא כל שטעמו וריחו וצבעו יין, הרי הוא יין. נכון?
4. זכורני כי בשירה לא היו כופלים "אנא" באנא ה' הושיעה נא, וכאן ראיתי שמורי כפל ושילש, האם זה קשור למחלוקת הידועה? אם כן, אשמח להבין מה שורש הדעה לא לכפול, ומדוע הכופלים כופלים.
תודה רבה וישר כח למורי שניהל ביד רמה את הסעודה, אני חושב שכל המסובים יצאו מרוממים מהקדושה ששרתה בזכותו ה' יזכנו ליהנות מאור תורתו עוד שנים רבות וטובות אמן

תשובה

1. אכן כן. ואם אמר בעל הבית לא טעה, שסוף סוף זכר המקום, ומדוע בכל זאת אני מדקדק לומר בעלי הסעודה, משום ששכירת אולם, לצורך אירוע אינה כדין שכירת בית, ששכירת בית היא "מכירה ליומא", בעלות עונתית, ואילו שכירת אולם או בית מלון היא שכירת שירותי אכילה, שתייה ושהייה, ולא שכירת המקום, ושכירת שירותים אינה בגדר בעלות עונתית.
2. אכן ניתן לומר, כמקור, בעל הסעודה הזאת, כי בלשון אבותינו, בעל הסעודה, אשתו כגופו של בעלה, וכן אם ההורים עזרו, כולם כמו האיש המרכזי. אבל מאחר וביניו, יש רגישות לאישה ולמסייעים, מהיות טוב אל תקרי רע, טוב לומר בעלי הסעודה הזאת.
3. גם אם כן, כלום על יין כזה יש לברך ברכת מצווה?! שאין לומר, שבמזיגה מריבה יש בכל זאת חשש שכבר אינו יין.
4. אכן, לדעתי, המנהג המקורי הוא לומר פעם אחת אנא ולא שלוש פעמים. אולם המנהג הנפוץ, שהוא נראה לי המאוחר, לומר שלוש פעמים אנא, על דרך חיזוק התחינה, ומאחר ובעוונותינו המרובים, עניין מנהג זה השתרבב למחלוקת הקשה שהיתה לאחרונה בתימן, הרי שכדי למנוע מחלוקת, ובכדי לתת תחושה טובה לכולם, נהגתי כפי שנהגתי.