שלום לכבוד הרב
ה יאריך ימיו בטוב ובבריאות איתנה
ברצוני לשאול א האם מארי סובר כמארי קאפח באיסור השמעת קול בשבת?
ב האם להנות מראיית רכבים בשבת למשל כשעושים פעלולים בכביש , או למשל לספר על כך לאחרים, יש בזה משום הנאה ממעשה שבת שנאסרה ?
ג האם יש דין שטרי הדיוטות 1 לכל עלון שיש בו פרסומת כגון נופש במלון וכדומה ומה הדין גבי דין מוקצה בטלטול העלון או שמא יותר מדין שיש בו דבר האסור והמותר
2 כל ספר קומיקס שיש כתב בתמונה או תחתיה ועיתון שפעם בדף יש רק תמונה אחת או בודדות שמשמשות רק כנושא לכל הכתבה ?

1 בעומר יש ברכה "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תהיינה".
הרמב"ם כותב בתמידין ומוספין את הל' איך סופרים, איך הברכה וכו'.
אבל יש לנו עוד ספירה, בפרשה, שבע שבתות שנים, עד שנת היובל, גם המצווה הזאת גם אותה צריכה לספור.
והרמב"ם כותב שבי"ד סופר.
לא אמר אם מברכים או לא מברכים.
לא אמר מצווה למנות כמו שסופרים גם ימים וגם שבועות בספירת העומר.
לא כתב איך סופרים, איך ביה"ד סופר, האם לברך,
ומתי סופר, לא כתב כלום.
 

2  הבנתי שאין ברכה. אבל מתי בית הדין סופר? ואיך סופר?

אשתי ראתה, שיש קורס דיגיטלי להכין ילדים לגיל הבגרות. שמטרתו לתאר איך מרגישים הילדים, איך מתפתח הגוף. 
האם כדאי להכין את הילדים או שזה בא עם הגיל ולא מדברים על זה? או שכן לקנות קורס זה ולדבר אתם על דברים כאלה?
 

שלום הרב
בהלכות ברכות יא:ז הרמב"ם אומר שאי אפשר לומר הברכה לפני העשייה כי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְלֹא נִצְטַוֶּה עַד שֶׁיִּטְבּוֹל. אני מבין שלא נצטוה אבל "לֹא נִתְקַדֵּשׁ" לא מבין. אם זה המצב איך לומר יהודי ברכת המצוה לפני עשייה-הוא גם לֹא נִתְקַדֵּשׁ אלא אחרי עשייה שקדושה נמשך אחר עשייה?

הרמב"ם בתשובה לא אוהב את החתימת הברכה "מלמד תורה לישראל" כי זה משמע שאין בחירה. למה הוא OK עם 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ בהלכות ברכות י:כד