דילוג לתוכן העיקרי

תפילין במנחה בעשרה בטבת

התפללתי אתמול מנחה של עשרה בטבת בבית כנסת של ספרדים ואני כמנהגי וכמנהג אבותי הנחתי תפילין .
אני היחידי שהנחתי תפילין .
האם עברתי על איסור לא תתגודדו והאם היה מותר לי להניח תפילין ? 
אודה לכבודו על תשובתו.

אגב, שמעתי את הרב יעקב יוסף זצ"ל כי הוא שיבח את התימנים שמניחים תפילין במנחה בתעניות כדי להשלים למאה ברכות.
 

אכילת דגים שקשה להסיר את קשקשיהם

הרמב"ם במאכלות אסורות א:כד, מעביר את ההלכות הנוגעות לכשרות דגים. הוא אינו קובע שכדי שדג יהיה מותר, קשקשיו צריכים להיות ניתנים להסרה בקלות. גם הבבלי וגם הירושלמי אינם מלמדים במפורש דרישה כזו. גם הטור והשולחן ערוך אינם מציינים במפורש דרישה כזו (אם כי היא נדונה בבית יוסף). נראה שדרישה זו מקורה לראשונה ברמב"ן, שבפירושו לתורה (ויקרא יא:ט) מלמד שכך אכן נדרש. ומאז, זה הפך למנהג מקובל בקרב אשכנזים (רמ"א יורה דעה פג:א).

קריאת מגילה

בתי עומדת להתארס עם בחור ממוצא אשכנזי. 
ואני הייתי רוצה לתת לו כמתנה לרגל אירוסיהם מגילה שברשותי, שהיא מגילה תימנית, שגם העור שעליו היא כתובה מעובד כדעת הרמב"ם. 
שאלתי היא אם מותר לו, לחתן האשכנזי, לקרוא בה והוא יצא ידי חובת קריאת מגילה למרות שהוא איננו תימני?
 

Subscribe to הרה"ג רצון ערוסי