שלום לכבוד הרב,
כאשר מתפללים מנחה של ר"ה א' סמוכה לשל ערבית ר"ה ב', מהו הסדר הנכון לגבי המזמור של החג?
האם קוראים מזמור של חג במנחה, קדיש דרבנן במנחה ואשרי האיש של ערבית? או מדלגים על מזמור חג של מנחה ובמקומו אומרים את מזמור של חג של ערבית ואשרי האיש של ערבית?

שלום וברכה ויישר כח
לאחר שקראתי קריאת שמע על המיטה, נזכרתי שלא התפללתי ערבית. קמתי והלכתי למניין בשכונה, ולאחר מכן לא אמרתי שוב קריאת שמע על המיטה. האם נהגתי נכון? אם לא, כיצד הכי נכון היה לנהוג במצב זה?

האם צריך לתרגם את התוכחה לפי ההלכה?  
ואם צריך לתרגם, האם המנהג שלא לתרגם גובר על ההלכה?
 

שלום
הרמב"ם אומר "וְאֶפְשָׁר שֶׁיֶּחְטָא אָדָם חֵטְא גָּדוֹל אוֹ חֲטָאִים רַבִּים עַד שֶׁיִּתֵּן הַדִּין לִפְנֵי דַּיַן הָאֱמֶת שֶׁיְּהֵא הַפֵּרָעוֹן מִזֶּה הַחוֹטֵא עַל חֲטָאִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ שֶׁמּוֹנְעִין מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה וְאֵין מַנִּיחִין לוֹ רְשׁוּת לָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְיֹאבַד בְּחֶטְאוֹ שֶׁעָשָׂה."

לק"י כ"ד אלול תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בהיות ושמעתי דברים שונים אתמול, כותב להבהיר את מה שהשבת לשאלתי "האם דין זה של הַכָּבֵד שֶׁחִתְּכָהּ גם בכבד עוף, או שמא כבד קטן לא בעי חתיכה?" והשבת "יש צורך לפחות בחתך אחד."
הקדמה לשאלה א': למרות שמדובר בכבד בהמה, ומארי באר שהכבד בעי חתיכה לחתיכות מרובות ולא שקורעו וחיתוכא לתחת (עמ' קנ פסקה שמתחילה: מ"ש מרן).
א) אם יש כבד קטן של *בהמה*, האם מבין נכון את תשובתך שלא צריך חתיכה לחתיכות מרובות אלא די בחתך אחד בלבד?