היש קשר, לדעת הרמב"ם, בין זמן קרית שמע לבין "תפילת ותיקין"?

. ההבחנה בין זמן קריאת שמע לזמן תפילת ותיקין:

• הדובר מדגיש כי יש להבחין בין הזמן המצווה לכתחילה לקריאת שמע של שחרית, שהוא "קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנצח חמה", לבין מושג "תפילת ותיקין" המתייחס לתחילת זמן תפילת שחרית עם הנץ החמה ("תפילת השחר מצוותה שהיתחיל להתפלל עם הנצחמה").
• לטענתו, קריאת שמע בזמנה המוקדם אינה בהכרח קשורה לתפילת ותיקין ואינה קשורה ישירות לשמחת גאולה של התפילה.

2. מענה לשאלה על יחיד שאין לו מניין בזמן קריאת שמע:

• הדובר מביא את תשובת הרמב"ם בסימן קפ בהלכות תפילה, לפיה גם יחיד שאין לו מניין יכול וצריך לקרוא קריאת שמע בזמנה, סמוך להנץ החמה.
• הוא מבהיר כי כוונת הרמב"ם אינה שאדם יתפלל יחיד כדי לקרוא קריאת שמע לפני הנץ, אלא שאם אדם נמצא לבד והגיע זמן קריאת שמע סמוך להנץ ואין לו מניין כעת, עליו לקרוא קריאת שמע ללא קשר לתפילה כדי לקיים את מצוות קריאת שמע בזמנה המוקדם.
• בהמשך, כאשר יגיע למניין, יוכל להתפלל עם הציבור ולברך ברכות קריאת שמע (ברכות שבח והודאה), שכן ברכות אלו אינן כמו ברכות מצווה חד פעמיות. הדובר אף מציין שכך הוא נוהג בעצמו כאשר הוא מתפלל מאוחר עם ציבור.

3. דילמה לגבי ציבור מצומצם מול "ברוב עם הדרת מלך":

• הדובר מתאר מצב בו ישנם עשרה אנשים המעוניינים להתפלל עם הנץ ("ותיקין"), אך שאר הציבור מתפלל מאוחר יותר ("ברובע דר מלך").
• הוא מעלה את השאלה מה עדיף: להתפלל בעשרה בזמן ("תפילה בזמנה יראוך עם שמש ויש להם עניין עדיפה על ברובעם דת מלך") או להמתין ולהתפלל עם כל הציבור ברוב עם הדרת מלך.
• הדובר מציין כי לכאורה תפילה בזמנה עדיפה, אך מוסיף שיש להתחשב בהשלכות של התפילה המוקדמת על הציבור הרחב. אם תפילת הותיקין תגרום לאחרים להתעכב יתר על המידה או ליצור תרעומת, "בוודאי שעדיף שלום הציבור וברובעם הדרת מלך ולהתפלל כולם ביחד ואת קריאת שמאמרו לפני הנץ כמו שכבר אמרנו ויטרו על הוותיקים".
• הכלל הוא שאם אין התנגשות בין המניין הראשון לשני, והוא אינו מפריע לאחרים, נראה שתפילה בזמן עדיפה. אך אם היא גורמת לבעיות, עדיף להתפלל עם הציבור ברוב עם.

4. היעדר קשר מחייב בין קריאת שמע של שחרית לערבית:

• הדובר מבהיר כי אין בהכרח קשר הדוק בין קריאת שמע של שחרית לקריאת שמע של ערבית, בניגוד למה שנשאל בתחילת דבריו.

5. סיכום העיקרון:

• קיימת אפשרות להפריד בין מצוות קריאת שמע בזמנה המוקדם (לפני הנץ) לבין תפילת שחרית עם הציבור בזמן מאוחר יותר, במיוחד במקום שאין מניין ותיקין. אין "זיקה הדוקה בין קריאת שמע ובין התפילת ותיקן".

ציטוטים מרכזיים:

• "מצוותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנצח חמה זה לא קשור כל כך עם תפילת ותיקין זהו זמן של קריאת שמע, הזמן של לכתחילה..."
• "תפילת השחר מצוותה שהיתחיל להתפלל עם הנצחמה וזמנה עד סוף שעה רבעית שהיא שליש היום..."
• "רבנו אומר גם בזמנה, גם הציבור, גם היחיד יקראו בזמנה את קריאת שמע, דהיינו סמוך להנץ."
• "...יחיד שנמצא לבד והגיע זמן קריאת שמע סמוך להנץ החמה ויש לו מניין יותר מאוחר. כעת אין לו מניין יקרא קריאת שמע ללא שום קשר לתפילה כדי לזכות בקריאת שמע בזמנה הלכת תחילתי המצוותי ואחר כך כשיגיע לציבור יתפלל במניין רגיל..."
• "...נראים הדברים שתפילה בזמנה יראוך עם שמש ויש להם עניין עדיפה על ברובעם דת מלך אבל הנמלא אם אין התנגשות בין המניין הראשון לשני אם יש בית כנסת וזה מניין שאיןנון מפריע לחברו לחי אבל אם הותיקים משך תפילתם תגרום לכך שהברובעם הדרת מלך המאחרים ידחו יותר בגללם או יגרום הדבר לתרעומת בציבור בגלל שהם נאלצים לתחות התפילה יותר מאוחר בוודאי שעדיף שלום הציבור וברובעם הדרת מלך ולהתפלל כולם ביחד ואת קריאת שמאמרו לפני הנץ כמו שכבר אמרנו ויטרו על הוותיקים..."

בסך הכל, קטע השמע מספק הבהרה הלכתית חשובה בנוגע לזמני קריאת שמע ותפילה, תוך התייחסות למצבים שונים ולשיקולים של טובת הציבור