האם מותר בערב שבת להפעיל מכשיר "אופה לחם" כדי לקבל בשבת לחם חם וטרי?

נעסוק בשאלה הלכתית הנוגעת להכנת לחם בשבת באמצעות מכשיר אוטומטי לאפיית לחם, ובאופן רחב יותר בסוגיית מלאכה שנמשכת מאליה בשבת ובגזירות חכמים בנוגע לבישול ואפייה בשבת. הדובר מציג שאלה ותשובה, מסביר את עקרון ההלכה, מתייחס לגזירות חכמים ולשינוי הנסיבות בדורות האחרונים, ומביא את דעתו של "מורי" בנושא.

השאלה והתשובה הראשונית:

השאלה היא האם מותר להניח את כל החומרים הדרושים לאפיית לחם במכשיר אוטומטי לפני שבת, לתכנת אותו, והלחם ייאפה עד לסעודת הבוקר של שבת, כך שכל שנותר הוא לפתוח את המכשיר ולהוציא לחם טרי. התשובה הראשונית היא שמותר.

ההסתייגות וההסבר הראשוני:

יחד עם זאת, מוסיף הדובר שיש להיזהר מלפתוח את המכשיר ("שהוא קורא לו מכשיר או תנור אפייה") לפני שאפשר להניח שהמאפה נאפה כראוי. אם פותחים את התנור וסוגרים אותו שוב כאשר המאפה עדיין לא נאפה לגמרי, סגירת התנור נחשבת בשולחן ערוך כ"תוספת חום", ועלול להיות בכך איסור של הוספה לבישול או זירוז האפייה. לכן, אם המכשיר נעול עד הבוקר, עד הזמן שבו רוצים להשתמש בו, הדבר מותר.

עיקרון ההלכה: מלאכה שנמשכת מאליה:

הדובר מסביר את העיקרון המרכזי בהלכה: "כלל גדול אומר רבנו, מותר לו לאדם לעשות מלאכה מערב שבת והיא נמשכת מאליה ביום השבת". הוא מדגים זאת במתן דוגמה של פתיחת ממטרות או כל דבר שהפעולה מתחילה לפני שבת ונמשכת מעצמה במהלך השבת, ואין בכך איסור.

ההשוואה לדעתו של רבנו (הרמב"ם):

על בסיס עיקרון זה, אומר הדובר שרבנו (הרמב"ם), בפרק שלישי מהלכות שבת, סבר כי היה ראוי שמותר יהיה להניח בתנורים שונים תבשילים (מבושלים או לא מבושלים) והם יתבשלו או ייאפו מעצמם במהלך השבת, כיוון שהאדם לא עושה כל מלאכה בשבת עצמה, אלא רק הכין את התשתית לפני שבת. "כי הוא לא עושה כלום ועיקר האיסור לא לעשות מלאכה בשבת והוא לא עשה כלום אלא מערב שבת הכין את התשתיות והם מתבשלים או נאפים מעליהם זהו עיקר הדין".

גזירות חכמים בענייני קדרות ואש:

אולם, הדובר מציין שחכמי ישראל, להבדיל משאר המלאכות, מצאו לנכון לגזור גזרות בענייני קדרות ואש כדי למנוע מכשול. זאת כיוון שבתנאים שהיו קיימים אז (סוגים שונים של תנורים, כירות עם גחלים) היה קיים חשש שאדם יבוא לידי התעסקות בגחלים כדי לשמור על חום הבישול או האפייה. לכן, גזרו שלא להניח תבשיל או מאפה מערב שבת להתבשל או לאפות בשבת, אף על פי שהאדם לא עושה איתם פעולה ישירה בשבת. "לכן גזרו גזרות שלא להשט תבשיל או מעפה מערב שבת אף על פי שהוא לא עושה אליו כלום אלא בנסיבות אלה ואלה יהיה מותר אבל בכללי אסור גזרה שמה יחטא גם כשהיו הנסיבות שלהם אז קופח, תנורים והיה להם מה שנקרא גחלים".

היתר במקרים של אוכל שכלל לא התחיל להתבשל/יאפות:

יחד עם זאת, מציין הדובר שגם בתנאים ההם התירו להכניס מערב שבת תבשיל חי או בצק שעוד לא התחיל לאפות כלל לתנורים, והם יתבשלו או ייאפו כל השבת, בלי חשש שיבוא לידי חטא, כיוון שהדעת מוסחת מהם כי הם עדיין רחוקים מהמוכנות. "אז אפילו בנסיבות שלהם הכנסת דברים שהם לחלוטין לחלוטין לא בשלים ולא אפויים מערב שבת לתוך הכלים של הבישול או של האפייה היה מותר ללא גזירה".

האיסור של פתיחה וסגירה (השולחן ערוך):

השולחן ערוך הוסיף אזהרה שלא לפתוח ולסגור (אפילו מכסה של כלי על האש) אם התבשיל בפנים עדיין לא מוכן לגמרי, כיוון שהחזרת המכסה עלולה לזרז את הבישול, וזה אסור. "אבל השולחן ערוך הוסיף ואמר שיזהר לא לפתוח ולסגור הועיל סגירה או אפילו מכסה של כלי שנמצא על גבי האש. אם אתה מוריד את המכסה הוא מחזיר אותו והוא עדיין התבשיל שבפנים עדיין לא בשל כל צורכו. אתה על ידי חזרת המכסה מזרז או מעצים את החום ומזרז את הבישול וזה אסור".

דעתו של "מורי" והשינוי בנסיבות:

הדובר מציג את דעתו של "מורי" (מאיר) וטוען כי התנאים והנסיבות שהיו בזמן חכמי המשנה והתלמוד השתנו באופן משמעותי. כיום, אמצעי החימום הם חשמל או גז, ולא גחלים. בגחלים, ככל שעובר הזמן משבת, הם נחלשים, וקיים חשש שאדם יתעסק בהם כדי לשמור על חום הבישול/אפייה. אולם, במערכות חשמליות או גזיות מודרניות, הלהבות יציבות, ואין חשש שאדם יגביר או ינמיך את האש. "אבל בימינו שלנו שכל הלהבות עומדות ויציבות אפילו גז אפילו פטילת אש שהייתה שהיו הייתה שהיום כבר בנזח ההיסטורי אלא ודאי ודאי פלטה ודאי וודאי תנורים שאין שום חשש שיבוא ויגביע או יחטה כי האש היא עומדת במקומה ומצבה הדרוש לאותם דברים ולכן אומר מורי חלילה אנחנו לא מבטלים את הגזירה של חז"ל אלא שהיא סומה בנסיבות החיים שלנו הוא לא מעשי והוא לא אקטואלי ולא על זה דיברו".

לפי "מורי", הגזירה של חז"ל תקפה לנסיבות שבהן היו תנורים עם גחלים, אך בנסיבות החיים המודרניות היא אינה מעשית ואינה רלוונטית. אדם יכול להניח בתנור אפייה או על פלטה תבשיל שיתבשל כראוי במהלך השבת, ואין בכך איסור.

האיסור שנשאר בעינו: החזרה:

למרות ההיתר להניח אוכל להתבשל/יאפות מערב שבת, מדגיש "מורי" שהאיסור שנשאר בעינו הוא איסור החזרה: "הבעיה היא הייתה ונשארה, אומר מורי בהחזרות, לא להחזיר כלום. לא לא נוזל, לא מוצק, לא כלום כלום שום דבר לא להחזיר כי זה או ממשיך את הבישול או עובדים דחול. לא מחזירים שום דבר, לא לוקחים אפילו דבר מוצק שנתבשל מערב שבת והוא כולו מוצים אותו על הפלטה. הכל עובדים בחול". אסור להחזיר שום דבר (נוזל או מוצק) אל מקור החום בשבת, גם אם הוא כבר התבשל מערב שבת, כיוון שפעולה זו נחשבת כהמשך בישול או כמעשה חול.

היתר להנחת מאכלים ומאפים מערב שבת בדורנו:

לאור דעתו של "מורי", ברור שבימינו מותר להניח מאכלים ומאפים בתנור או במכשיר אפייה אוטומטי מערב שבת ללא חשש.

החמרה בנוגע לכפתורים:

הדובר מציין שאלה שחששו, אף שהסכימו עם דעתו של "מורי", הציעו חומרה בנוגע לכפתורים של פלטה או תנור: אם יש כפתורים, יש לעקור אותם או לכסות אותם כדי שלא יטעו לחשוב שאפשר לשנות את ההגדרות בשבת. "אלו שחששו אף שהסכימו לדעתו של מורי אמרו שבכפתורים אם זה פלטה בלי כפתורים אין בעיה אם זה פלטה עם כפתורים שיעקור את הכפתור או שיכסה את הכפתור ואותו דבר בתנור המעפה שלא יהיה לו סימן קר שלא יתעה בעניין הכפתורים זו החומרה שניסו להוסיף על דבריו".

האזהרה מפני פתיחה וסגירה לפני שהמאפה מוכן:

למרות ההיתר הכללי, חוזר הדובר על האזהרה המקורית: אם המאפה שהוכנס למכשיר מערב שבת עדיין לא נאפה כראוי, אסור לפתוח ולסגור את המכשיר בשבת, כיוון שתוספת החום כתוצאה מהסגירה עלולה לזרז את האפייה וזה אסור. "אבל כאמור מעבר לחומרה הזו נראים דברים שיש לחשוש לדברי מרן שאם באמת המאפה הזה ששמו אותו במכשיר מערב שבת אם הוא עדיין לא נע צורכו אסור לפתוח ולסגור בגלל שתוספת החום מזרזת את האפייה".

ההקשר הרחב (איינשטיין ומלחמת העולם הרביעית):

הדובר מסיים בקטע מעניין המביא ציטוט בשם איינשטיין (או מחסידיו) בנוגע למלחמות עולם. הטענה היא שמלחמת העולם השלישית עלולה להחזיר את האנושות לימים קדומים עם אמצעי לחימה פרימיטיביים, ולכן מלחמת העולם הרביעית תתנהל בחיצים וקשתות. הדובר מקשר זאת לדברי "מורי" בכך שאם יחזרו הנסיבות הקדומות (תנורים עם גחלים), בוודאי שההלכות הנוגעות לכך יישארו בתוקפן. "אם יווצרו נסיבות שעוד פעם יש לנו עניין של תנירוים, קופחים, גחלים וכולי. בוודאי ודאי שההלכות האלה בעינם עומדות אבל בנסיבות שלנו זה לא שייך"