הדס שאין בו רצף "משולש" (עבות), האם יוצאים בו ידי חובה?

ושא מרכזי: הגדרת "הדס אבות" וכשרותו ללולב

הדיון נפתח בשאלה שנשאל הרב עזרא מגורי לגבי הדס שבחלקו העליון יוצאים שלושה עלים מקן אחד ובחלקו התחתון שניים. השאלה היא האם הדס כזה כשר.

שיטת רבנו (הכוונה ככל הנראה לרבנו תם) ומנהג אבות:

• הדובר מציין שאפשר להסתפק ב"רוב אבות" בהדס, אך ה"אבות" צריכים להיות ברצף מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה, וגם לא כאשר אין רצף.

פסיקת השולחן ערוך (אורח חיים סימן תרמו סעיף ח'):

• לכתחילה, למצווה, צריך שכל שיעור אורך ההדס (שלושה טפחים) יהיה "אבות" (שלושה עלים היוצאים מקן אחד).
• מה שמעכב בדיעבד הוא אם אין "רוב אבות". אם אין רוב של שלושה עלים מקן אחד לאורך ההדס, הוא פסול ואין יוצאים בו ידי חובה.
• ציטוט: "למצווה בעינן כל שיעור אורך ההדס שיהיה אבות זה אין חולקים שלמצווה צריך שכל שיעור אורך ההדס דהיינו שלושה טפחים שיעבות ול א עקובה אבל מה שמעכב ברובו אה זאת אומרת אם אין לנו שלושה טפחים אבות אבל הראש שלו הוא עבות אזי זה בסדר אם אין רוב אבות אזי זה פסול ולא יוצאים מדי חובה אלו הם דברי מרן."

הוספת הרמ"א:

• הרמ"א מוסיף שאפילו אם הרוב של "אבות" נמצא מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה, ההדס כשר.
• ציטוט: "ולעקובה ברובו הוסיף ארמה ואפילו אינו בראשו. כלומר, גם כשהרוב הוא נמצא מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה, אז הוא כשר."

הגדרת "אבות" לפי רבנו (מוזכר בהלכות שופר וסוכה לרבנו נתן):

• "ענף עץ אבות האמור בתורה הוא ההדס שעליו חופין את עצו כגון שיהיו שלושה עלין או יתר על כן גבעול אחד אבל אם היו שני העלים בשווה זה כנגד זה והעלי השלישי למעלה מהן אין זה עבות אלא נקרא חדש שותטה."
• ההגדרה מדגישה ששלושת העלים (או יותר) צריכים לצאת מגבעול אחד באופן המכסה אותו. אם שני עלים יוצאים זה מול זה והשלישי מעליהם, זה נחשב "שותה" ולא "אבות".

מנהג תימן והוראות מורי (רבו של הדובר):

• למרות שבתימן היה מצוי הדס משולש (שלושה עלים מקן אחד) בגובה של ארבעה-חמישה טפחים, ההוראה למעשה הייתה שאם אדם מצא הדס משולש שאורכו שני טפחים וחצי מלמעלה למטה (שלושה עלים מקן אחד), הוא כשר.
• אם בחלק הנותר עד שלושה טפחים היו עלים שיוצאים שניים מקן אחד ("שותה"), הייתה הוראה להכשיר את ההדס בתנאי שיסיר את עלי ה"שותה" וישאיר לפחות שני טפחים וחצי של "אבות" ברצף מלמעלה למטה.
• ציטוט: "אף על פי שבתימן לא היה קושי להשיג הדס תלטה תלטה בקינה כלומר שלושה שלושה שיוצאים מכאן אחד גם ארבעה וחמישה תפחים כלומר גבוהים מאוד עם ארבעה חמישה טפחים שלושה שלושה בקן אחד בכל זאת הייתה הוראה דאף דקיימלן דבעינן שלושה טפחים שלמים אם היה בראש הבד שני תפחים ומחצה אבות כשר והשאר טרה וחד משאיר ממנו את העלים השוטים שבשיפולו וקשר ואין צריך לטרוח יותר."

מסקנות מדברי מורי:

• רוב ההדס שהוא "אבות" כשר (לפחות שניים וחצי טפחים מלמעלה למטה).
• הרוב נמדד מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה. אם החלק העליון הוא "שותה" והתחתון "אבות", זה לא מועיל גם אם מסירים את עלי ה"שותה" למעלה.
• הרוב צריך להיות ברצף. אם יש "אבות" ואז "שותה" ואז שוב "אבות" בתוך שיעור שלושה הטפחים, הכשרות מוטלת בספק ו"מי שרוצה לומר להיתר עליו הראיה".

הערה נוספת של מורי בנוגע לשניים שניים:

• מורי פוסל הדס שבו העלים יוצאים בזוגות ("שניים שניים") וטוען שזה כלל לא נחשב "אבות" ואינו ממין ההדס הרצוי למצווה.
• דברי מורי מכוונים נגד דעת הרמ"א (אורח חיים סימן תרמו סעיף ג') שמצטט דעה המקילה בהדסים של זמנינו שבהם העלים יוצאים שניים על גב שניים. הרמ"א מציין שנהגו להקל בכך.
• ציטוט של הרמ"א: "ויש מי שכתבדסים שלנו אין נקראים הדס שותטה הועיל והם שניים על גב שניים ואינם כהדס שותה נזכר בגמרא לכן נהגו להקל כמו שכתבו מהרי קולון ומהרי איסרין בתשובותיהם."
• תגובת מורי חריפה: "אם יש שניים שניים זה בכלל לא אבות אבות זה רק שלושה אבל אם אין שלושה אלא שניים שניים לא מנשמו זה בכלל זה לא אמין זה לא מה שהתורה מבקשת שלושה כשיש לי שניים ואחד למעלה או למטה זו השטיות שבו הוא שלושה אבל הוא שוגע תנקע מתקפץ אבל אם זה שניים שניים זה לא אבות כלל ועיקר זה לא מן השם הוא זה ואינו מנמין ובאמת שמרן איך קוראים מורשתי לזתים מחק את ההגעה הזו את ההגעה הזו הוא לא אמץ כלומר שהוא היה בדעה שאין לפסוק כמו הרמה ביחס לשניים שניים זה לא מהמין וזה פסול."
• הדובר מציין ש"מרן מורשתי לזתים" (ככל הנראה רב חשוב מזרחי) מחק את ההגעה (הערה או הסכמה) של הרמ"א בעניין זה, דבר המעיד שגם הוא סבר ש"שניים שניים" פסול.

מסקנות סופיות של הדובר:

• הדס למצווה צריך להיות שלושה עלים היוצאים מקן אחד ("אבות").
• אם יש עלה אחד למעלה או למטה משני עלים ("שותה"), צריך רצף של רוב "אבות" (לפחות שניים וחצי טפחים מלמעלה למטה) ולא מלמטה למעלה ובודאי לא בפסיקות אלא ברצף.
• דעת הדובר היא שיש להחמיר בעניין זה ומי שרוצה להקל עליו הראיה.

הערה נוספת על סוגי הדסים:

• יש מחמירים שדורשים שהעלים של ה"אבות" יהיו זקופים כלפי מעלה באופן שמכסים את הגבעול ("הדס צפתי").
• ההדסים התימנים יוצאים שלושה מקן אחד אך העלים נוטים יותר לצדדים, כך שהגבעול נראה. למרות זאת, הדס תימני כשר, והחזון איש אף ביקש דווקא הדס תימני.
• המסקנה היא שמספיק שלושה עלים מקן אחד, אך צריך שיהיה רצף של "אבות" לפחות בחלק העליון של ההדס. "שותה" באמצע שלושת הטפחים פוסל.

דעתו של רבי חנש (הדובר):

• דעתו נוטה להחמיר בעניין כשרות ההדס, במיוחד בנוגע לרצף של "אבות" מלמעלה למטה ובפסילת "שניים שניים".

בסך הכל, הקטע הקולי מציג דיון הלכתי מעמיק בשאלת כשרות ההדס ללולב, תוך התמקדות במבנה העלים ובשיעור הנדרש של "אבות". הדובר מציג דעות שונות ומכריע על פי שיטת רבו ומנהג תימן, תוך דגש על החמרה במקרים של ספק