מהו לולב הסדוק שנפסל והאם רשאי לתקנו ע"י הדבקה?

נקודות מרכזיות:

• הגדרת לולב סדוק (לפי שיטת רבנו): אין הכוונה דווקא לסדיקה בתיומת העליונה האמצעית (כדעת מרן והרמ"א), אלא כל סדיקה או פתיחה ("נפתחה") בגב של כל עלה ועלה בלולב נחשבת כחסרון הפוסל אותו. הדובר מסביר זאת בהתבסס על הגמרא האומרת "נחלקה תיומת זה כאילו חסר", ומקשר זאת לדבריו בפרק שמיני מהלכות שופר וסוכה ולולב, שכל חסרון כלשהו בתוך ארבעת הטפחים פוסל. לפי שיטה זו, גם סדק קטן בגב של כל עלה פוסל, בניגוד לשיטת מרן המתמקדת ברוב התיומת של רוב העלים.
• ציטוט: "לא לו סדוק אין הכוונה שהתיומת נסדקה כי אם התיומת נסדקה לפי רבנו בניגוד למרן השולחן ערוך והרמה כל תיומת לו דווקא העליה האמצעי אלא כל תיומת אפילו נסדקה בסדק כלשהו דהיינו נפתחה כי כל עלה ועלה הוא מקופל ויש לו גב יש לו גב ואם הגב הזה נסדק, נחתך, לדעת רבנו, איך שמורי מסביר אותו, עליבד הגמרא שאומרים נחלקה תיומת זה כאילו חסר."
• ציטוט: "ואז מורי מפרש בפרק שמיני מהלכות שופר וסוכה ולבכה ד' באות ה שלול שחסר כלשהו בתוך הארבעה טפחים. עם כל שיש לו חסרון כלשהו אין הוא פסול ושבגמרא חידשו שאם נחלקה התיומת הגב הגב של הערה הזה נשדק נחלק פסול מדין חסרון ואז אפילו חסרון כלשהו ולאו דווקא בעלי האמצעי המזדכר כפי שהחנו האשכנזים נוהגים מאוד מאוד לדקדק בו אלא בכל עלה ועלה"
• שיטת מרן והרמ"א: לפי מרן, לולב נפסל רק אם נחלקה רוב התיומת של אותו עלה ורוב העלים. הרמ"א והאשכנזים נוהגים כמרן באופן עקרוני, אך מחמירים יותר בעלה האמצעי - אם תיומתו נפתחה, פוסלים.
• ציטוט (מרן): "אבל אם זה רק תיומת אחת אפילו נסדיקה כולה אין זה פוסל לדעת מרן"
• ציטוט (אשכנזים): "אבל החנו האשכנזים ברמת העיקרון פוסקים כמו מרן שהם מתי אם נחלקה או נסליקה את יומת פסול רק עם רוב הגב שלה נסדק וזה רוב העלים בתוך הארבעה טפחים אז הפוסל בכל זאת הם מחמירים בעלי האמצעי שאם הוא נסדק דהיינו התיומה שלו נפתחה פוסלים"
• בדיקת הלולב: למרות החומרה של שיטת רבנו, אין צורך בבדיקה דקדקנית עם זכוכית מגדלת. ניתן לראות סדקים או פתיחות בראש העלים במבט פשוט ("בעין בלתי מזוינת"). הדובר מציין כי לעיתים רואים מעל העלה האמצעי גידול סיבי שנראה פתוח, אך זה אינו מגוף העלה ולכן אינו פוסל.
• ציטוט: "ולמרות שאנחנו מחמירים יותר מכולם אין צורך בפ פוש הזה הדקדקני ועם זכוכית מגדלת. אלא האדם לוקח את הלולב, מעיף מפת בו, בדרך כלל הלולב מסודר. או שעדיין הלולב הזה שהוא כמו שרבית שממש כל העלים דבוקים, אין מה להסתכל בו. אתה מסתכל מקודקוד עד למטה, כולם דבוקים, כולם בסדר, אין מה לעשות, לא צריך לפשפש, לא צריך זכוכית מגדרת, שום דבר. רואים בראייה של עין רואים עין בלתי מזוינת."
• ציטוט: "בדרך כלל מה שרואים בדרך כלל למעלה זה לפעמים איזה מעל מעל לעלי האמצעי מזדקר איזשהוא א גידול סיבי. גידול סיבי. שהוא כבר לא מגוף העלה והוא נראה פתוח זה כבר לא מגוף העלה כל שהוא עומד לשור כנשור דמה ואין לו כלום ולכן אין צריך לפשפש ולא בזכוכית מגדרת אלא בעין בלתי מזוינת ניתן לראות את הדברים אף שאנחנו כאמור מחמירים יותר מכולם אבל אנחנו סבירים לא בנג'נן אין צורך להשתגע אין צורך במשקלות כדי לשקול כזית וכבצעה אין צורך רבותיי בכל מיני דברים הם זכויות מגדלות שום דבר"
• סדק בשדרה: אם הסדק הוא בשדרה עצמה, בין העלה האמצעי לעלה שמתחתיו, הלולב פסול אם רואים אותו כשניים ("כמניק"). אם לא רואים אותו כשניים, הוא כשר. אם העלים עצמם נפתחים מהשדרה אך לא נשברו, זה כשר, אך לא רצוי שיהיה פתוח מדי ויש לקשור זאת.
• ציטוט: "מכן מה זה נקרא לולב שנסדק שהוא פסול קורה לו אחת שהעלה האמצעי לא הרא לו שום דבר התיומת שלו שלמה אבל הוא הרי מגיע לשדרה הוא מגיע לראש השדרה הוא נובע מהשדרה ובשדרה שם בין העלה האמצעי ובין העלה שמתחתיו נפתח בשדרה צדק בשדרה וזה אם רואים אותו כשניים פסול כמניק אם לא רואים אותו כשניים כשר אם העלים עצמם לא השדרה נפתחים ככה בצורה כזו לא נשברו בתימנית אומרים אפשר"
• איסור הדבקת הלולב: לדעת הדובר (ושיטת רבנו), אסור בשום אופן להדביק לולב סדוק, אפילו אם הסדק אינו ניכר, וזאת בניגוד לקשירה המותרת. הסיבה לכך היא שהתורה דיברה על "כפות תמרים" כפי שהם בטבעם ("מעצם טבו וטבעו"), והדבקה הופכת אותו ל"קרש" או "חומר אחר" שאינו ראוי לנטילה. גם לגבי הדס שהודבק, אין מה לעשות. הדבר דומה לסיביות (לודיק) שלולב, אשר רבים פוסלים אותן לכתחילה, אך לדעת הדובר הן פסולות אפילו בדיעבד.
• ציטוט: "אבל להדביק אפילו לא במסדק בגוף השדרה אפילו שהלולב מצד עצמו כשר רק אתה לא רוצה שהוא ככה נפרצו עליו ואתה רוצה למלמות שיהיה כמו שרבית. ואתה מדביק אותו. ההדבקה לענינו דעתנו. אצל האחרונים יש בזה מחלוקת. יש אומרים שזה פוסל, יש שאומרים שכתחילה לא יעשה וכולי. אנחנו בדעה זה פוסל לחלוטין. למה? התורה דיברה על כפות תמרים כפו מעצם טבו וטבעו. כל שאתה מדבק אותו להבדיל מקשירה, קשירה ניתנת לנטילה. אתה מוריד את הקשר. הנה הראו לי כאן איזשהוא הדס. היה בו קשר הכרתי את הקשר אני יכול עכשיו להחזיר את הקשר אבל אם רבותיי היו מדביקים את זה בדבק אין מה לעשות זה כבר והיו לאחד זה עם דבק ולכן כל שבאמת מדביקים את הלול לו אפילו שזה לא ניכר דבק כזה שלא ניכר אבל והיו לאחד על ידי הדבק זה נקרא פסול מדוע כבר לא לולב זה קרש זה כמו סיבית זה כמו קרשים א בנוגע לסיבית הודיק שרבים פוסלים אותם לזכח אמנם יש פוסלים אותם לזכח א רק לכתחילה ולא בדיעבד אנחנו פוסלים אותם אפילו בדיעבד למה לא רק מדין ערב כך פסול ועסק כך כשר הדבק וזה אלא כאמור גמרנו זה כבר לא קרש זה כבר חומר אחר זה חומר אחר שאינו ראוי לסכך ואותו דבר גם כן לולב כזה שדבוק בדבק זה כבר שרבית שרבית הדקלים למלכים לא שרבית שנועד לנטילה ולכן דעתנו אסור בשום פנים ואופן להדביק את הלולב תשאיר אותו כמו שהוא והוא כשר או תקשור אותו בקשירה או באזיקון או בקשר אבל רק לא להדביק בהדבקה זה פוסל ענו דעתנו לגמרי רבי חני"

לסיכום:

השיעור מציג גישה מחמירה יחסית בנוגע להגדרת לולב סדוק (לפי שיטת רבנו), לפיה כל סדק בגב העלה פוסל. עם זאת, הוא מדגיש כי אין צורך בבדיקה דקדקנית מדי. בנוסף, מובעת עמדה חד משמעית האוסרת הדבקת לולב סדוק, ומבדילה זאת מהתרת קשירה לצורך חיזוק הלולב. הדובר מציין את ההבדלים בין שיטת רבנו, שיטת מרן והרמ"א, ומנהג האשכנזים בנושא