שואל ואמר מהיא ההגדרה של לולב סדוק שהוא פסול והאם יש לו תקנה על זה שידביק אותו והתשובה א' אין לו תקנה על דהדבקה כפי שתכף נבאר ב לא לו סדוק אין הכוונה שהתיומת נסדקה כי אם התיומת נסדקה לפי רבנו בניגוד למרן השולחן ערוך והרמה כל תיומת לו דווקא העליה האמצעי אלא כל תיומת אפילו נסדקה בסדק כלשהו דהיינו נפתחה כי כל עלה ועלה הוא מקופל ויש לו גב יש לו גב ואם הגב הזה נסדק, נחתך, לדעת רבנו, איך שמורי מסביר אותו, עליבד הגמרא שאומרים נחלקה תיומת זה כאילו חסר. ואז מורי מפרש בפרק שמיני מהלכות שופר וסוכה ולבכה ד' באות ה שלול שחסר כלשהו בתוך הארבעה טפחים. עם כל שיש לו חסרון כלשהו אין הוא פסול ושבגמרא חידשו שאם נחלקה התיומת הגב הגב של הערה הזה נשדק נחלק פסול מדין חסרון ואז אפילו חסרון כלשהו ולאו דווקא בעלי האמצעי המזדכר כפי שהחנו האשכנזים נוהגים מאוד מאוד לדקדק בו אלא בכל עלה ועלה כי לפי מרען אה מתי אם נחלקה תיומת זה נפסל נפסל על עולב נפסל אם נחלקה רוב התיומת של אותו עלה ורוב העלים שני דברים אבל אם זה רק תיומת אחת אפילו נסדיקה כולה אין זה פוסל לדעת מרן ואילו לשיטתנו כאמור מאוד מחמירים בכל מקום שהוא נזדק פוסל החינו האשכנזים ברמת העיקרון פוסקים כמו מרן שהם מתי אם נחלקה או נסליקה את יומת פסול רק עם רוב הגב שלה נסדק וזה רוב העלים בתוך הארבעה טפחים אז הפוסל בכל זאת הם מחמירים בעלי האמצעי שאם הוא נסדק דהיינו התיומה שלו נפתחה פוסלים ולכן הם נוהגים הרבה פעמים לגוע ביד, למשמש ביד, להסתכל עם זכוכית מגדלת וכולי. על הפשפוש הזה ועל ההסתכלות בזכוכית מגדלת עוד רגע כת נתייחס. אבל כאמור לפי שיטת מורי בשיטת רבנו אנחנו היותר מחמירים מכולם בעניין זה. ולמרות שאנחנו מחמירים יותר מכולם אין צורך בפ פוש הזה הדקדקני ועם זכוכית מגדלת. אלא האדם לוקח את הלולב, מעיף מפת בו, בדרך כלל הלולב מסודר. או שעדיין הלולב הזה שהוא כמו שרבית שממש כל העלים דבוקים, אין מה להסתכל בו. אתה מסתכל מקודקוד עד למטה, כולם דבוקים, כולם בסדר, אין מה לעשות, לא צריך לפשפש, לא צריך זכוכית מגדרת, שום דבר. רואים בראייה של עין רואים עין בלתי מזוינת. אלא מה? שאפילו אם מדובר בלולב שכבר עלים לאט לאט כבר נפרדים זה מזה, אין שום בעיה לראות אם אכן באמת בראשים שלהם יש ראשית פתיחה בתיומת. מעיפים מבת רואים מעיפים מבת למעלה ורואים. בדרך כלל מה שרואים בדרך כלל למעלה זה לפעמים איזה מעל מעל לעלי האמצעי מזדקר איזשהוא א גידול סיבי. גידול סיבי. שהוא כבר לא מגוף העלה והוא נראה פתוח זה כבר לא מגוף העלה כל שהוא עומד לשור כנשור דמה ואין לו כלום ולכן אין צריך לפשפש ולא בזכוכית מגדרת אלא בעין בלתי מזוינת ניתן לראות את הדברים אף שאנחנו כאמור מחמירים יותר מכולם אבל אנחנו סבירים לא בנג'נן אין צורך להשתגע אין צורך במשקלות כדי לשקול כזית וכבצעה אין צורך רבותיי בכל מיני דברים הם זכויות מגדלות שום דבר אתה אם יש לך עלחסה במיוחד גוש כטיף אתה מנקה פרקול שוטף יפה מאוד בחומרי חיתוי מעמיד את זה כך בצורה כזו במיוחד מול האור אין לך רואה כלום אוכל אתה לא צריך עכשיו מסקרוסקופ לבדוק כדי לראות אם יש תולאים או אין תולעים זוהי גישה זוהי גישה שהתורה נתנה לבשר ודם ולא למלאכי השרת אז לכן אף שאנחנו מחמירים אין צורך בדקדקנות פשפשנות הזו מכן מה זה נקרא לולב שנסדק שהוא פסול קורה לו אחת שהעלה האמצעי לא הרא לו שום דבר התיומת שלו שלמה אבל הוא הרי מגיע לשדרה הוא מגיע לראש השדרה הוא נובע מהשדרה ובשדרה שם בין העלה האמצעי ובין העלה שמתחתיו נפתח בשדרה צדק בשדרה וזה אם רואים אותו כשניים פסול כמניק אם לא רואים אותו כשניים כשר אם העלים עצמם לא השדרה נפתחים ככה בצורה כזו לא נשברו בתימנית אומרים אפשר
אפשר אפשר לחיים כן כן אז ברגע שככה מתחיל להיות כמו שאומרים לפתח
לפתח זה עדיין נפרצו, לא נשברו וזה כשר וזה כשר. ברור שאנחנו לא אוהבים שזה יותר מדי ככה נפתח אז מה עושים? קושרים קושרים את זה אם זה בעלי בעלי של דקל או משהו קושרים ומותר לחשור אבל להדביק אפילו לא במסדק בגוף השדרה אפילו שהלולב מצד עצמו כשר רק אתה לא רוצה שהוא ככה נפרצו עליו ואתה רוצה למלמות שיהיה כמו שרבית. ואתה מדביק אותו. ההדבקה לענינו דעתנו. אצל האחרונים יש בזה מחלוקת. יש אומרים שזה פוסל, יש שאומרים שכתחילה לא יעשה וכולי. אנחנו בדעה זה פוסל לחלוטין. למה? התורה דיברה על כפות תמרים כפו מעצם טבו וטבעו. כל שאתה מדבק אותו להבדיל מקשירה, קשירה ניתנת לנטילה. אתה מוריד את הקשר. הנה הראו לי כאן איזשהוא הדס. היה בו קשר הכרתי את הקשר אני יכול עכשיו להחזיר את הקשר אבל אם רבותיי היו מדביקים את זה בדבק אין מה לעשות זה כבר והיו לאחד זה עם דבק ולכן כל שבאמת מדביקים את הלול לו אפילו שזה לא ניכר דבק כזה שלא ניכר אבל והיו לאחד על ידי הדבק זה נקרא פסול מדוע כבר לא לולב זה קרש זה כמו סיבית זה כמו קרשים א בנוגע לסיבית הודיק שרבים פוסלים אותם לזכח אמנם יש פוסלים אותם לזכח א רק לכתחילה ולא בדיעבד אנחנו פוסלים אותם אפילו בדיעבד למה לא רק מדין ערב כך פסול ועסק כך כשר הדבק וזה אלא כאמור גמרנו זה כבר לא קרש זה כבר חומר אחר זה חומר אחר שאינו ראוי לסכך ואותו דבר גם כן לולב כזה שדבוק בדבק זה כבר שרבית שרבית הדקלים למלכים לא שרבית שנועד לנטילה ולכן דעתנו אסור בשום פנים ואופן להדביק את הלולב תשאיר אותו כמו שהוא והוא כשר או תקשור אותו בקשירה או באזיקון או בקשר אבל רק לא להדביק בהדבקה זה פוסל ענו דעתנו לגמרי רבי חני