האם מותר לקבוע השם Lord או God עבור בית עסק למרות שבהזכרת שמות אלו מתכוונים לה'?

נושא מרכזי: השימוש במילה "לורד" כשם עסק בהתייחס להלכה היהודית.

רקע: השואל מבקש לדעת האם מותר לקרוא לעסק בשם "לורד" (LORD), בהתחשב בכך שהגויים משתמשים במילה זו ככינוי לשם האל. הדיון ההלכתי נסוב סביב מעמדה ההלכתי של מילה זרה המשמשת ככינוי לאלוהים, והשלכותיה לגבי איסור קללה בשם השם ואיסור מחיקת שמות קדושים וכינויים.

נקודות מרכזיות וציטוטים:

1. איסור קללה בשם השם:

• הרב מצטט את הרמב"ם מהלכות סנהדרין (פרק ג, הלכה ג) האוסר על יהודי לקלל בשם השם, ואף את עצמו בשם "ה'".
• "שאסור ליהודי לקלל לקלל דיין או אפילו לקלל את עצמו בשם הא לקלל בשם השם ועיקר הקללה או האיסור הוא בשם השם ואם מקללים בשם השם לוקים".
• האיסור חל רק כאשר מקללים באחד משבעת השמות הקדושים או בכינויים המיוחדים (כגון "יה" או "ש-ד-י").
• "אינו לוקה עד שיקל בשם השמות כגון יה או ש**** וכיוצא בהן או בכינוי מן הכינויים כגון חנון וקנו בחי יוצא בהן".

1. מעמד שמות לעז ככינויים:

• הרמב"ם קובע ששמות שהגויים קוראים בהם לקדוש ברוך הוא בלעז דינם ככינויים לעניין איסור קללה.
• "ורבנו קבע כלל שהמעמד או התוקף של שמות לעז ששייכים לשם הם ברמה של כינויים. אז לענין קללה אסור לקלל גם בשמות לעזור אלה ככה יוצא בזה."

1. ההבחנה בין שמות קדושים לכינויים לעניין מחיקה:

• הרב מסביר את ההבדל בין שבעת השמות הקדושים שאסור למחוק אפילו אות אחת מהם (רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ו, הלכה א), לבין שאר הכינויים שמותר למחוק לצורך שיפור ותיקון, כיוון שקדושתם היא כשל "דברי קודש".
• "כל המעבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקה מן התורה... ושבעה שמות הם... כל השבעה השמות האלה נקראים שמות לא כינויים והם נקראים שמות קדושים וכל המוחק אפילו אות אחת משבעה שמות אלו לוקה... אחר כך רבנו כותב שיש כינויים להקדוש ברוך הוא בהלכה ה שאר הכינויים שמשבחים בהם הקדוש ברוך הוא כגון חנון ורחום הגדול הגיבור והנורא הנאמן קנה וחזק וחיוצא בהן הרי כשאר דברי הקודש ומותר למוחכן".
• לעניין איסור קללה, גם הכינויים הם בעלי קדושה, אך לעניין איסור מחיקה, רק שבעת השמות הקדושים הם ברמה הגבוהה ביותר.
• "יש להם קדושה ברמה של שמות קודש לעניין האיסור שלא לקלם, לא לקלל בשם השם מנדהוא אפילו לא את עצמו. אבל אין להם לכינויים דרגה של שמות השם לעניין איסור מחיקתם. אלא כשאר דברי הקודש."

1. מעמד "לורד" ככינוי והיתר מחיקתו:

• לאור זאת, הרב מסביר כי המילה "לורד" שייכת לקטגוריה של כינויים בשפה זרה, ולכן מותר למחוק אותה לצורך תיקון ושיפור (שלא בדרך של השחתה), כיוון שמעמדה הוא כ"דברי קודש" ולא כשם קדוש.
• "ולכן רבנו קבע בהלכות סנהדרין ששמות של השם בלעז דרגתם מבחינה הלכתית שהם כקנויים וממילא מובן שמותר למחוק אותם לא בדרך של השחטה אלא לצורך תיקון ושיפור מותר למחוק אותם כי הרמה שלהם שהם כדברי הקודש ולא כשמות קודש ולכן גד לורד אין בעיה למחוק אם יש צורך למחוק שחטה לא אבל אם יש צורך למחוק מותר למחוק כדי לתקן, כדי לשפר כי מעמדם הוא ככינוי."

1. התייחסות למילה "אלאלה" בערבית:

• הרב מצטט את הרמב"ם (מורה נבוכים) שקובע כי המילה "אלאלה" בערבית היא כינוי ולא שם השם.
• "ומורי בהלכות יסודי התורה ב איך קוראים עמוד קמח באות י בספר מדע כותב רבנו מורי שהמילה אלאלה שקוראים בערבית להקדוש ברוך הוא היא כינוי ולא שם השם שלא נחשוב שהיא שם השם בעליגות אלא דרגתה ככינוי".

1. איסור ביזוי כינויים:

• אף על פי שכינויים מותרים במחיקה לצורך, אסור לנהוג בהם בביזוי, כמו להיכנס איתם לשירותים, בדומה לכתבי קודש.
• "תשובה לא אסור לכתוב את המילה הלאה ולהיכנס לשירותים עם זה כמו שכתבי קודש אסור. אותו דבר גד לאור אסור להיכנס לשירותים אין דבר כזה כי זה ביזוי."

1. היתר אמירת "גד" (God) בראש מגולה:

• הרב מביא את דברי ה"אגרות משה" (אורח חיים, חלק א, סימן ב; חלק ב, סימן כב) המתיר להזכיר את המילה "גד" באנגלית בראש מגולה, כיוון שבלשון חול אין זה נחשב לשם כלל ומותר למחוק אותו (שו"ע או"ח, סימן קעט, ס"ק יא).
• "ולהזכיר שם גד באנגלית שהוא הכוונה על השם יתברך בגילוי הראש נראה שאין להקפיד כל כך דהה השך יורד סימן קעט סעיף קטן יא כתב דבלשון חול כמו גת אין שם כלל הוא מותר למחקו והוא פשוט אצלו אז אמנם אנחנו לא מתירים למחוק במחיקה של השחתה רק לצורך שיפור אבל אנחנו רואים שאין הכרח לנהוג בו כבוד אסור לנהוג בו ביזוי אבל אין בהכרח לנהוג בו כבוד".

1. דרגת קדושת "לורד" לעומת "גד":

• ה"אגרות משה" סובר שכינויים בלעז פחות קדושים מ"גד", מכיוון ש"לורד" במשמעותו הוא "אדון".
• "ואומר ה האגרות משה שאר הכינויים שלהם בלעז הם פחות קדושים מאשר גד. כלומר יוצא מדברי אגרות משה שהמילה לורד היא פחות קדושה מאשר גד כי במשמעותה היא לכאורה עניין של אדון."

1. ההבחנה בין "שם השם" לכינויים לעניין "מזכיר לבטלה":

• ה"אגרות משה" (יורה דעה, חלק א, סימן קעב) מציין שהאיסור של "מזכיר לבטלה" חל רק על "שם ה'", ולא על שאר השמות בלעז כמו "אוברשטר".
• "ואם כן בסות הלעז המצוין אצלנו רק שם כת הוא השם ולא שם אוברשטר וכדומה ונוגע לזה לעניין שגוערים במזכירו לבטלה כלומר אם אדם אומר גב יש גדר ש של מזכירו לבטלה אז אומר רק על שם גד יש את הגדר הזה מזכירו לבטלה אבל שאר השמות בלעז אין בזה גדר של מזכירו לבטלה".

מסקנה:

לאור כל המקורות והשיקולים ההלכתיים שהובאו, הרב משיב לשואל שמותר לו לקרוא לעסק בשם "לורד". זאת מכיוון שהמילה נחשבת ככינוי בלעז, בדומה למילים "גיבור", "רחום" או "חנון", ואין בכך איסור של ביזוי (אם כי אין חובה לנהוג בה בכבוד מיוחד).

הערה חשובה:

עם זאת, הרב מדגיש כי אין לכתוב את המילה "לורד" על גבי המוצרים עצמם, אלא רק על האריזות. זאת כדי למנוע מצב שבו המוצרים יוכנסו למקומות מטונפים כמו שירותים, דבר שיהווה ביזוי. ניתן להפריד בין האריזה למוצר.

ציטוט מסכם:

"לאור כל המתכבץ מכל המקום האלה מותר לו לקרוא לעסק בשם לורד. מה שכן צריך להעיר ולומר לו שלגבי המוצרים של אותו עסק שלא יהיה כתוב לורד על גבי המוצר אלא על גבי אריזות. כי לגבי המוצר עלול הוא להיכנס עם המוצרים האלה למקומות של שירותים. חיוצא בזה. ובזה זה אסור אבל כל שזה רק באריזה ניתן להפריד בין האריזה ובין המוצר ולא להיכנס עם האריזה א לתוך השירותים אבל מרגע שהלורד נמצא על גבי המוצר עצמו מה יעשה האדם שרוצה להשתמש בזה בשירותים ומקלחות אז לכן על גבי העסק כן על גבי המוצרים לא"