ס"ת יחיד שנמצא בו פיסול ביום השבת, האם ניתן להמשיך ולקרוא בו?

המקור עוסק בשאלה הלכתית הנוגעת למקרה בו נמצא פגם בספר תורה יחיד בבית כנסת מסוים בשבת, ואין אפשרות לקרוא בו. השאלה היא האם מותר להביא ספר תורה כשר מבית כנסת אחר, או שמא על הקהל להתפזר וללכת להתפלל בבית כנסת אחר, למרות הקושי הכרוך בכך עבור זקנים וחולים, וכן עקב הבדלי זמנים בין בתי הכנסת.

עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:

1. דעת רבנו (הרמב"ם): רבנו מעיד שגדולי עולם נהגו לקרוא בספר תורה פסול בשעת הדחק ואפילו בברכה. לכתחילה יש לקרוא בספר תורה כשר, אך בדיעבד ניתן לקרוא בפסול.

• "ובכן הליבה זה התשובה של רבנו ויש רבנו תשובה שבה הוא מעיד שגדולי עולם כמו הרי מגש ועריף בנסיבות כאלה היו קוראים בספר תורה פסול ואפילו בברכה כי לכתחילה צריך להיות ספר תורה כשר, אבל בדיעבד ניתן לקרוא בספר תורה פסול."

1. התנגדות הרשב"א: הרשב"א סבר שתשובה זו של רבנו סותרת את דעתו במשנה תורה, שם נאמר שדינו של ספר תורה פסול כדין חומש. לכן, לדעת הרשב"א אין לסמוך על תשובה זו ואין לקרוא בספר תורה פסול.
2. מעמדה של העדות מול ההלכה: גם אם נאמץ את דעת הרשב"א שהרמב"ם חזר בו, העדות של הרמב"ם על מה שנהגו גדולי עולם היא בעלת משקל רב, שכן "אדם יכול לחזור בו מהלכה אבל אין אדם יכול לחזור בו מעדות".
3. הוראת המורים (ובהם הרב המדבר): למרות הספק בעדות, נהגו להורות שבנסיבות כאלה, כאשר אין ספר תורה כשר, יש לקרוא בספר התורה הפסול עד סוף הקריאה ללא ברכות.

• "אבל נהגו להורות ואפילו מורי בכללם שבנסיבות כאלה שנמצא פיסול בספר תורה ואין להם ספר תורה אחר שיקראו עד סוף הקריאה בלי ברכות כלומר הברכות בין כך לא מעקבות אפילו ברכות המצוות כל שכן כאן שזה ברכות שבח שיקראו עד הסוף בלי ברכות."

1. השאלה העיקרית: האם מותר ללכת ולקחת ספר תורה מבית כנסת אחר לבית הכנסת שבו נמצא הפגם בספר התורה היחיד?
2. דעת רבנו והרב המדבר: לדעתם אין בכך כל פקפוק, משום שזהו ייעודו של ספר התורה - שיקראו בו. אין בעיה של הוצאה מרשות לרשות לצורך מצווה וכבוד התורה.

• "לפי רבנו ולפי מה שכתב מורי בשיטת רבנו אין בזה שום פקפוק כי אכן באמת יכולים לקחת את ה הספר תורה מבית כנסת אחר לכאן כי זה יהודה של הספר תורה כן ברור שאין בעיה של הוצאה מרשות לרשות אז ובכן כשאין בעיה של הוצאה מרשות לרשות אז הדבר פשוט שמותר ללכת לקחת ספר תורה כי זה יעודה של הספר תורה שיקראו לו יקראו בציבור."

1. ראיות להיתר טלטול ספר תורה: המקור מביא ראיות ממנהגים שונים המעידים על היתר טלטול ספר תורה לצורך:

• הקפות שניות בשמחת תורה.
• הוצאת ספרים ישנים לקבל ספר תורה חדש.
• מנהג קדום בו כל אחד הביא את ספר התורה שלו לבית הכנסת.
• "הראיה שאנחנו גם מוציאים ספרי תורה בשמחת תורה להקפות שניות... בהראיה כשמכניסים ספר תורה חדש, מוציאים ספרי תורה ותיקים בבית הכנסת לצאת להקביל את הספר תורה החדש. כלומר, מטלטלים את הספר תורה ממקום למקום לצרכים לכבודה של תורה. ואם לכבודה של תורה, בוודאי גם לצורך קיום המצווה."

1. הגמרא בירושלמי והאיסור לכאורה: הגמרא בירושלמי מביאה ביקורת על העברת ספר התורה מיד ליד עד שמגיע לכהן הגדול, וטוענת שיש ללכת אחר התורה ולא שהתורה תובל אל האדם.
2. פרשנות המרדכי: המרדכי הסיק מכך שאסור להביא ספר תורה לבני אדם החבושים בבית האסורים, כי הם צריכים ללכת אל ספר התורה.

• "הוא אומר שאסור להביא ספר תורה לבני אדם החבושים בבית האסורים... כי הם צריכים ללכת לספר תורה לא הספר תורה צריך ללכת אליהם."

1. ביקורת על מסקנת המרדכי: הרב המדבר מבקר את מסקנת המרדכי, וטוען שהירושלמי דיבר על כבוד התורה ולא על מניעת קריאה בתורה מאנשים שנבצר מהם להגיע לבית הכנסת. הוא מביא דוגמא שאם אדם חולה בביתו, לא יעלה על הדעת שלא יקראו לו בתורה אם יביאו ספר תורה.
2. השולחן ערוך (מרן) והרמ"א: השולחן ערוך אימץ את הלכת המרדכי ואסר להביא ספר תורה לאסירים. הרמ"א (הרמ"א) השיג על כך והביא בשם "אור זרוע" שיש להתיר הבאת ספר תורה לחולה חשוב או אפילו לחולה שאינו חשוב אם יש עשרה מתפללים עמו. הרמ"א עצמו כתב שהאיסור הוא דווקא בשעת הקריאה, אך מותר להכין ספר תורה יום או יומיים קודם.

• "בני אדם החבושים בית האסורים אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ביום הכיפורים... והיינו דווקא בשעת קריאה לבד אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומיים קודם מותר ואם הוא אדם חשוב בכל עניין שרה."

1. מנהג תימן: למרבה הפלא, בתימן נהגו שלא לקחת ספר תורה לבית אבל בשעת קריאת התורה, מתוך דבקות בהלכת מרן, אך דרשו מהאבלים ללכת לבית הכנסת לשמוע קריאת התורה לאחר התפילה בבית האבל.
2. דעת רבי יוסף: רבי יוסף התמודד עם השאלות הללו ואמר שאפשר להביא את ספר התורה לבית האבל יום לפני כן, ואפילו באותו יום לפני הקריאה. בשעת הדחק, אם ידוע שתתבטל קריאת התורה, יש להביא את הספר תורה לשם.
3. חזרה לשאלה המקורית: לאור כל זאת, ברור שבמקרה של בית הכנסת בו נמצא פגם בספר התורה בשבת, ולפי כל הדעות, מותר ואף רצוי להביא ספר תורה מבית כנסת אחר, במיוחד כאשר מדובר בזקנים וחולים שיתקשו להגיע למקום אחר, וכדי למנוע ביטול קריאת התורה בציבור.
4. קידוש השם: הבאת ספר תורה במצבים כאלה, אפילו תוך טלטול, היא קידוש השם גדול המראה שהתורה היא חיינו ואין אנו יכולים בלעדי קריאתה ולימודה.

• "שאין לך מפגן ואין לך קידוש השם יותר גדול מזה שמביאים ספר תורה ומעכבים את הציבור רק בשביל לקרוא בתורה שהרי תפילה כבר יכולים להתפלל ואבל הם הם מתעכבים בשקרא תורה שאין לך קידוש השם גדול מזה להראות שבלעדי התורה אין אנו עם."

לסיכום: המקור מציג דיון הלכתי מורכב סביב שאלת הבאת ספר תורה ממקום למקום, במיוחד בשבת ולצורך קיום מצוות קריאת התורה. למרות דעות שונות והגבלות שהועלו, במקרה הנדון של ספר תורה פסול וצורך הציבור, נראה כי רוב הדעות מתירות ואף מחייבות הבאת ספר תורה כשר מבית כנסת אחר כדי לאפשר קריאת התורה בציבור ולמנוע טרחה גדולה וביטול תורה