שאל השואל ואמר ביחס למתפללים בית כנסת מסוים שביום שבת מצאו פיסול בספר תורה ויש להם רק ספר תורה אחד ואז השאלה היא האם מותר להם להביא ספר תורה מבית כנסת אחר שיש לו עופי ספרי תורה ספר תורה כשר או שמה להורות לציבור להתפזר על בית כנסת אחר, אבל אז נוצרות בעיו. א' יש זקנים וחולים שהם לפחות כדי 10ה וקשה להם להגיע. בית הפערים של הזמנים בין הבית כנסת הזה לבין זמני התפילות של הבית כנסת האחר. דבר שיגרום להרבה הרבה קורח ולבזבוז זמן ואז השאלה מה עליהם לעשות ובכן הליבה זה התשובה של רבנו ויש רבנו תשובה שבה הוא מעיד שגדולי עולם כמו הרי מגש ועריף בנסיבות כאלה היו קוראים בספר תורה פסול ואפילו בברכה כי לכתחילה צריך להיות ספר תורה כשר, אבל בדיעבד ניתן לקרוא בספר תורה פסול. הרשבה היה בדעה שהתשובה הזו סותרת את מה שהוא כותב במשנה תורה שספר תורה פסול אין לו דין דינו כחומש. ואם כן לדעת הרשבה אין לסמוך על תשובה זו כאילו שרבנו חזר בו מתשובה זו וכבר שינה את דעתו ומשני תורה קובע ולא התשובה ואין לקרוא בספר תורה פסול ובאמת ש אף על פי שנניח נאמץ את התשובה הזו א את ה את תשובת הרשבא שטוען שתשובת רבי זו אינה בראת סמחה כי מצעירותו וכבר רבנו חזר בו. גם אם נאמץ את הרעיון הזה הרי זה רק מבחינה מבחינת הדין לא מבחינת העדות סוף סוף הוא מעיד עדות וזה הרמבם מעיד עדות הוא מעיד שקראו כך בפני הרבנים אדם יכול לחזור בו מהלכה אבל אין אדם יכול לחזור בו מעדות כי לא מדובר באדם פשוט אלא באדם שקול ואם הוא מעץ שכך עשו פני רבותיו קשה לבוא לומר שהעדות הזו אינה נכונה אף על פי כן למרות שבאמת דברים של טעם הם שקשה לבוא ולומר שיש גם פקפוק בעדות הזו אבל נהגו להורות ואפילו מורי בכללם שבנסיבות כאלה שנמצא פיסול בספר תורה ואין להם ספר תורה אחר שיקראו עד סוף הקריאה בלי ברכות כלומר הברכות בין כך לא מעקבות אפילו ברכות המצוות כל שכן כאן שזה ברכות שבח שיקראו עד הסוף בלי ברכות זוהי הוראה של כמה מן המורים וגם מורי נמצא בכלל בכללם הבעיה היא שכאן יש בית בית כנסת לא רחוק וניתן למשוך משם ספר תורה. לכאן, לבית כנסת שבו יש רק ספר תורה אחד ונמצא פיסול לספר תורה. האם מותר ללכת לקחת ספר תורה משם לכאן לבית כנסת שאין להם כבר ספר תורה או לא? לפי רבנו ולפי מה שכתב מורי בשיטת רבנו אין בזה שום פקפוק כי אכן באמת יכולים לקחת את ה הספר תורה מבית כנסת אחר לכאן כי זה יהודה של הספר תורה כן ברור שאין בעיה של הוצאה מרשות לרשות אז ובכן כשאין בעיה של הוצאה מרשות לרשות אז הדבר פשוט שמותר ללכת לקחת ספר תורה כי זה יעודה של הספר תורה שיקראו לו יקראו בציבור ו הראיה שאנחנו גם מוציאים ספרי תורה בשמחת תורה להקפות שניות, למקום של ההקפות. בהראיה כשמכניסים ספר תורה חדש, מוציאים ספרי תורה ותיקים בבית הכנסת לצאת להקביל את הספר תורה החדש. כלומר, מטלטלים את הספר תורה ממקום למקום לצרכים לכבודה של תורה. ואם לכבודה של תורה, בוודאי גם לצורך קיום המצווה. והגמרא במסכת יומא דף עמוד א' אומרת שהיו נוהגים שהיו נוהגים אה כל אחד מביא את ספר התורה שלו מביתו לבית הכנסת ושומע את קריאת התורה והיה מראה להם את היופי ואת ההדר שיש בכל בית כנסת בכל א בספר תורה שלו משמע שהיו לוקחים אותו מחזירים אותו לפי הצורך ואם כן מה קרה ואיך קרה שבאמת א התגבשה הלכה שאסור להביא ספר תורה לעת הקריאה, לצורך הקריאה. הרי לכאורה לזה נועד הספר תורה. ובכן אה הדבר נבא תוצאה מדברי הירושלמי. ב איך קוראים? במסכת יומא נאמר שחזן הכנסת ביום הכיפורים נוטל את הספר תורה ונותן אותו את הספר תורה לראש הכנסת וראש הכנסת מקבל את הספר תורה ונותן אותו לסגן והסגן מקבל את הספר תורה ונותן אותו לכהן הגדול. כל זה כדי לתת כבוד לכהן הגדול שהנה התורה נמסרת מהחזן לראש הכנסת ומראש הכנסת לסגן ומהסגן זה כהן גדול. אלא שעל הטיאור הזה במשנה מסכת יומא אומר הירושלמי כאילו בלשון תמ אתר ואתר את אמר הולכין אחר התורה והכה את אמר מוליכין את התורה אצלן כלומר הירושלמי טמע איך זה מעבירים את הספר תורה מיד ליד עד לכהן הגדול והכהן הגדול שאין אף אחד מפקפק בכבודו שוודאי ודאי מגיע לו כבוד שהרי נזר אלוהיו על ראשו אבל עם כל הכבוד יש לו כבוד מור מעל בני אדם, לא כבוד מורם מעל התורה ואיך ייתכן שהוא נמצא במקומו ומעבירים את הספר תורה מאחד לאחד, מדרגה לדרגה עד שזה מגיע אליו שילכו אל הסבר תורה. לא שהסבר תורה יגיע אליו. כך נאמר בירושלמי. בכל אתר את אמר הולכים אחר התורה ואכה את אמר מולכים את התורה אצלן. אלא על ידי שהן בני אדם גדולים ורה מתעלה בהם והתמן מיבלין אורייתא גבר ראש גלותה אמר רבי יוסף ברבי גיבון תמן על זה שזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין לא מנהג אבותן כלומר באמת כיוון שכהן גדול הוא אדם מכובד ואז על דש זה שמעבירים את הספר תורה מיד ליד מדרגה לדרגה עד שזה מגיע לכהן הגדול באופן עקיף זה יוצר כבוד לספר תורה אתם רואים זה כבוד לספר תורה שכהן גדול מחזיק את הספר תורה וכולי. לכן מותר. שואלים בגמרא בירושלמי הרי עושים גם כן אותו דבר ראש גלות. ראש גלות זוהי מסרה מדינית זוהיא משרה פוליטית זה לא משרה רוחנית כמו כהן גדול. אז אומרים בגמרא ושמים בגמרא בירושלמי כיוון שראש הגלות זה היה מזרע דוד אז עדיין יש כבוד שמזרע בית דוד ממלכות בית דוד א מקבל את הספר תורה זה כבוד לתורה. עד כאן. אלא מה? שכאן קרה דבר כזה שאחד מגדולי חכמי אשכנז הראשונים, המרדכי, הסיק מסקנה מהמקור הירושלמי הזה והוא אומר שאסור להביא ספר תורה לבני אדם החבושים בבית האסורים. וזה לשונו בני אדם החבושים בבית האסורים. כלומר יהודים אשר נמצאים בבית הסוהר, עצורים בבית הסוהר, אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ביום הכיפורים כי הם צריכים ללכת לספר תורה לא הספר תורה צריך ללכת אליהם כשאמרנו שהספר תורה מובילים אותו מאחד לאחד זה כשיש כבוד כהן גדול דוד המלך מזרעות של דוד המלך אוש גלות אבל כאן מה פתאום באמת רבותיי המסקנה שהסיקמר מאוד מאוד תמואה אחרי בקשת המחילה מאוד מאוד תמואה מדוע כיוון ש הרי כאן מדובר שהאסירים עשו להם לצאת והם יהודים והם רוצים להתפלל אז מה לא יקראו בתורה בגלל שאסור להם לצאת משם הרי כל מה שירושלמי רצה לבוא לומר אדוני אתה אל תחכה עד שהספר תורה יגיע אליך לך אתה לספר תורה תן כבוד לתורה זה משהו אחר אבל לא אומרים שאם אדם אבל נמצא בביתו מסכן והיה שני וחמישי לא יקראו בתורה כיוון שהעבלים לא יוצאים מביתם וספר תורה לא מביאים לביתם זה לא עלה על דעת הירושלמים בכלל דבר כזה כי הסבר תורה נועד בשביל א בשביל ה איך קוראים בשביל קריאה בתורה ולוקחים את הספר תורה היכן צריך לקרוא בתורה כמו שמביאים ספר תורה על בית הכנסת וכי מה עושים כשמביאים ספר תורה לבית כנסת למה מביאים אותו שיגידו אדוני הסבר תורה נמצא אצל הסופר תלך לסופר לקרוא שלא נעיז ביא אותו בית כנסת מה מה ההגיון שעומד מחר בדברים האלה הוא נועד זה יעודו אדרבה זה הכבוד הגדול ביותר שלו מה קרה שהמורד חיי הגיע למה שהוא הגיע באמת יש גמרא במסכת מועד קטן דף כו ושם מביאים ברייתה ושם נאמר חכם שמת בית מדרשו בטל נשיא שמת בתי מדרש כולן בטלים ובני הכנסת נכנסים בבית הכנסת וקוראים שבעה ויוצאים אז מזה הסיקו מסקנה שהנה כן כך נאמר בשולחן ערוך יורדע סימן שד מ סעיף יח שמת בית מדרשו בטל וכל בני העיר מתפללים בבית האבל בין בחול בין בשבת חוץ שימו לב חוץ מקריאת התורה בשבת בשני וחמישי שקוראים בית הכנסת אומר מרן שקריאת התורה לא מבין את הספר תורה לשם אלא בשביל קריאת התורה עוזבים את בית המדרש והולכים בשביל ללכת לקרוא בתורה הולכים בית הכנסת. רבנו כשהביא את ההלכה הזו כתב את הדברים הבאים. נשיא שמת הכל קורעין עליו וחולצין שתי הידיים מכאן ומכאן. בכל ביתי מדרשות בטלים ובני בית הכנסת נכנסים בשבת לבית הכנסת וקוראן שבעה ויוצאים ולא תטהילו בשוק אלא יושבים משפחות משפחות משפחות דובים כל היום. רבנו לא אמר נכנסים בית הכנסת בשביל קריאת התורה כתוב וקוראין שבעה ויוצאין אבל אין מתוך דברי רבנו הכרח שכאילו הם הולכים רק לעת הקריאה לא בית המדרש מושבעת ואז הולכים להתפלל ולקרוא בבית הכנסת אבל בגלל שבית המדרש מושבט לא בגלל שאסור להביא ספר תורה לשם אלא בגלל שכבוד הנשיא להראות נשיא מת אין בית מדרש הכל כפו הכל מושבט אין אין אין אין עוד חיים, אין עוד המשך, זה משהו אחר לגמרי ואין מביאים בזה שום ראיה אבל מה לעשות שמרן השולחן ערוך אה אמץ דווקא את הלכת המרדכי ובסוף סימן קל הוא כותב בני אדם החבושים בית האסורים אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ביום הכיפורים ותראו רבותיי איך מתהפכו היוצרות מרן הוא חכם מחכמי ספרד. הרמה הוא חכם מחכמי אשכנז. המרדכי הוא חכם מחכמי אשכנז. אז לכאורה מי היה צריך להיות דבק בהלכה של המרדכי? הרמה. והנה הרמה מתלבט הוא מתחבט הרמה. והנה הוא כותב את הדברים הבאים. אה ובהגרהות אושרי פרק כמה דבר ברכות משום אור זרוע כתב זה שונו וחולה שיכול לכוון יבואו עשרה ויתפללו אמו אם הוא אדם חשוב בעירו מביאים לו תורה בביתו ויקראו אותן עשרה שמתפללים אמו עד כאן שונו הגה דעת פרק קמה דבר ברכות אור זרוע עצמו משמע דלאדם חשוב אף על פי שאינו חולה וכן לחולה בלא אדם חשוב שרה קודם כל מיד כבר אור מביא בשם אור זר שח מזכנס אומר אדוני יש חולה אפילו שהוא לא אדם חשוב לא יכול להגיע לבית כנסת באים אליו עם תשעה מישראל פלוס אותו מביאים ספר תורה מתפלים וקוראים איתו עשה ספר תורה בעל החולה יש אדם חשוב והוא ביתו מביאים ספר תורה יחד עם תשע עם ישראל מתפללים וקורעים זה מנגוד למרדכי ואז הוא אומר הרמה ביחס למרדכי הוא אומר במרדכי א דאוסר גם במרדכי דאוסר משמע קצת אדם חשוב יש להתיר. כלומר גם המרדכי שעשר לקחת ספר תורה לבית האסורים לבית האסורים באדם חשוב הוא היה מתיר. וחתב מהרם פדוע בתשובה סימן פח הדסור היינו להביאו בשעת הקריאה לבד אבל להכין לו יום או יומיים ארון או תיבה בביתו שפרדמה. כלומר מתי אסור אסור אם אתה מביא את זה הישר אל הקריאה אבל אם אתה מביא את זה יום או יומיים לפני כן מותר ולכן באמת רבותיי בתימן למרבה הפלא דרך אגב אז תוצאה מכך הרמה בשולחן ערוך השיג על מרן וכתב הגאה והיינו דווקא בשעת קריאה לבד אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומיים קודם מותר ואם הוא אדם חשוב בכל עניין שרה כלומר הרמה נתן סייגים להלכה של מרן שהמצה מהמרדכי באמת א למרבה הפלא מריץ מץ את דברי מרן ולא היו נוהגים בבית אבל לקחת ספר תורה לשם במריץ צובח כקרויה הוא אומר עליכם ללכת בבית כנסת לשמוע קריאת התורה כל הכבוד שאתם הולכים בבית אבל לגמור חסדים ולהתפלל שם וככה אתם צריכים לעשות זה שאנחנו מביאים ספר תורה בגלל הלכה במרן אבל עליכם ללכת אחרי התפילה בבית הכנסת בית ההבל ללכת בית הכנסת לשמוע קריאת תורה והוא צובח כקרוכיה אז כל הכבוד שהוא באמת צובח כקרויה שלא יתבטלו מקריאת התורה אבל מצד שני מאוד תבוע שדבק בהלכה של מרן רבות יוסף שהתמודד עם השאלות האלה אמר שאפשר א' להביא יום לפני כן את הספר תורה לבית אבל שיש אבל מיד להביא לפניכם ואפלו נניח שזה באותו יום נניח הוא נפטר בליל שני וקברו אותו בליל שני מהר ללכת לקחת אותו לפני הקריאה למחורת בבוקר כי העובדה שזה לא בדיוק בזמן הקריאה אז זה לא לא נכנס לגדר האיסור שהמרדכי חשש לו וכולע ולא עוד אלא הוא אומר בשעת הדוחק אם אם ידוע שיתבטלו מקריאת התורה יביאו את הספר תורה לשם כלומר בסופו של דבר ההלכה הזו של המרדכי שהמצות אותה מרן התקרסמה התקרסמה על ידי פוסקים פוסקי הלכה שראו בהלכה הזו תמיהות אבל סוף סוף היא נכנסה לשולחן ערוך וירסמו אותה בדרך זו אחרת למה היא נפק מינה אם נחזור חזרה לאותם אלה שנמצא פיסול בספר תורה עכשיו ברור מעל לכל ספק שזה יום שבת וזה יום קריאה גם לפי אל שאומרים שלא מביאים את הספר תורה באותו יום אז אם כן לכאורה איך הביאו את הספר תורה בבית כנסת אחר באותו יום לאותה קריאה לפי רבנו אין שום בעיה תביא לכנוע עד הספר תורה אין שום בעיה אתה לא רוצה לסמוך על רבנו זה תסמוך על רבנו אחר שעידשפני גדולים אפשר לקרוא בספר תורה פסול בברכה אחד מהשניים או זה או זה אבל להתבטל מקריאת התורה כשמדובר שיש 10עשה זקנים 10שה זקנים 10ה שאינם יכולים יתבטלו מקרי התורה נכון שאין חובה על היחיד לקרוא בתורה אבל לא עשרה כשיש עשרה כמה לחובה ואם כן לקלטל אותם לשם אי אפשר לא הבלה כחולה שכבר ראינו בדברי הרמה שאפלו חולה שאיננו חשוב מביאים ספר תורה אליו כל שכן שיש 10ה שוודאי וודאי שצריך להביא ספר תורה לשם לסיכום לסיכום באמת לפי רבנו אין שום בעיה ולא הייתה בעיה ואפשר להביא סבר תורהבית כנסת אחר רק שלא יהיה בעיה של טלטול לבית הכנסת לצורך הציבור הזה שהיה לו רק ספר תורה אחד ונמצא פסול אלא אפילו לפי מרן בן סיבות האלה כדאם הם הפוסקים האומרים שבשביל חולה בשביל זכנים בשביל ציבור שאין לו יכולת להגיע שזה יגרום תורח ציבור עצום ביטול קריאת התורה שוודאי ודאי אפשר להביא את הספר תורה משם לכאן כדי שיקראו בו ומה אם אנחנו נטלים את ספר תורה ומוציאים אותו לחובה של עיר, לריקודים, לשמחות כל שכן ושכן שאנו מראים שהתורה היא חיינו ולא נאכל בלעדי קריאת התורה, בלעדי לימוד התורה, שאין לך מפגן ואין לך קידוש השם יותר גדול מזה שמביאים ספר תורה ומעכבים את הציבור רק בשביל לקרוא בתורה שהרי תפילה כבר יכולים להתפלל ואבל הם הם מתעכבים בשקרא תורה שאין לך קידוש השם גדול מזה להראות שבלעדי התורה אין אנו עם ומשום כך מותר ספר תורה בסיבות כאלה לכל הדעות רבי חנין