יבול חקלאי שלא הופרש ממנו מעשר עני ונמכר בשווקים או בחנויות, מה יעשו הקונים?

נושאים מרכזיים:

1. חובת הפרשת מעשר עני: הדובר פותח בשאלה האם גורמי הכשרות מקפידים על הפרשת תרומות ומעשרות, ובפרט מעשר עני בשנת מעשר עני. הוא מדגיש את חובת הפרשת מעשר עני בשנים השלישית והשישית למחזור השמיטה, לאחר הפרשת תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר.

• ציטוט: "אכן בשנה השלישית לשמיטה ובשנה בשנה השלישית והשנה השלישית לשמיטה אחרי שאדם מפריש תרומה גדולה במעשה ראשון או תרומת מעשר אזי הוא מפריש עשירית מהעיבול ונותן אותו לעני".

1. דין טבל במעשר עני: הדובר מסביר את ההבדל בין איסור טבל הנובע מאי-הפרשת תרומות ומעשרות אחרים, לבין איסור טבל הנובע מאי-הפרשת מעשר עני. לדעת רבנו, אכילת יבול שלא הופרשו ממנו תרומות או מעשר ראשון אסורה במיתה בידי שמיים. לעומת זאת, אם הופרשו כל המעשרות פרט למעשר עני, האוכל אינו חייב מיתה בידי שמיים אלא מלכות, אך עדיין עובר על איסור תורה.

• ציטוט: "לפי רבנו, אם לא הפרישו מעשר עני אזי היבול אף על פי שכבר הפרישו ממנו תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר ראשון אף על פי שהפרישו את כל ההפרשות האלה, אם אוכלים את האיבול ותרם הפרישו ממנו מעשר עני הם עוברים על איסור תורה זה נקרא טבל".
• ציטוט: "אבל לגבי מעשר עני אם הפרישו את הכל חוץ ממעשר עני זה נקרא טבל אבל מי שאוכל אותו לא חייב מתבשמיים אלא מלכות אבל הוא עובר על איסור תורה הוא עובר על איסור תורה."

1. פתרונות ליחידים: ליחידים בעלי יבולים קטנים, מוצע פתרון של מתן הלוואה לעני וקיזוזה מחוב המעשר עני לאורך השנה, כדי להימנע מהצורך לחפש עני באופן תדיר ומהחשש שהירקות יירקבו.

• ציטוט: "כבר נתנו במסגרת ההלכה היומית את העצה היעוצה לבני אדם הפרטיים כיצד להתגבר על מעשר עמ הרי אין בעיה להפריש מעשר עני אבל נמצא עני מתי הוא נמצא עני ועלול לרכב ומאחד הירקות עלולים לרכב אז מה מה הוא יעשה עם זה אמרנו שיתן הלוואה לעני ויאמר לו את ההלוואה הזו הוא הנותן את ההלוואה יקז במקום פרעון ממשי יכזז מסך המעשר עני שהוא מפריש כל השנה כל פעם עוד קצת מעשר עני מפריש משקלל את זה בערך כספי ומכזכום של החוב שאני חייב לו וככה בצורה כזו לא יצטרך כל הזמן לחפש את העני".

1. התמודדות עם גורמים חקלאיים גדולים וסיטונאים: הבעיה חמורה יותר עם גורמים חקלאיים גדולים המשווקים לשוק הרחב, שכן הפרשת כמויות גדולות של מעשר עני כרוכה בעלויות גבוהות. הדובר מציין את הקושי להשפיע עליהם להפריש כהלכה, במיוחד על רקע הטענות נגד הציבור הדתי.

• ציטוט: "הבעיה קשה קשה ביותר וגורמים חקלאיים שיש להם דונמים רבים, טונות, ואז תערו עצמכם כמה זה יכול להיות מעשר עמי."
• ציטוט: "מאוד מאוד קשה ואז עוד בסרם נמצא ואנחנו מנסים למצוא דרך איך להתמודד עם הטיפול הזה במעשר עני ברמת הסיטונאי ברמת המוכרים אנחנו רוצים לתקן את המציאות שאדם קונה באמת כשאדם קונה".

1. פתרון גורמי הכשרות המהודרים: גורמי כשרות מהודרים מצאו דרך מעשית להתמודד עם הבעיה על ידי הפרשת מעשר עני וקביעת מקום ושם עבורו על היבול עוד לפני שהוא מגיע לצרכן.

• ציטוט: "ובכן באמת גם גורמי כשרות מהודרים פר מצאו דרך מעשית להתמודד עם המציאות הזו גורמי א גורמים בהתיישבות של הציונות הדתית אשר ממש משתדלים לקיים מצוות ובמח מצוות בארץ בכשרות אז הם לעצמם משתדלים לקיים את המעשר עני אבל הם לא גורמים שהם דקים הרבה לזה לשוק לשוק אלא מדובר על חקלאים ברמה יותר נמוכה אז הם משתדלים לקיים את זה אשריהם גיבורי כוח".
• ציטוט: "מאחר והשליח של הכשרות איש הכשרות בין גורמי מהדרין בין רבנות הפריש מעשר עני קרא לו שם ונתן לו מקום בצפון הקרי חולה וקרא לו שם סילק מעל היבול שם של לנם אם לא הפריש את המעשר תרומה או מעשר ראשון או תרומת מעשר או מעשר שני אם הוא לא הפריש בפועל רק רשם ומקום אזי מי שאוכל מהיבול ההוא אם הוא אוכל את כל האיבול בסופו של דבר הוא עובר על איסור".

1. ההשלכות על הצרכן הקונה: אם גורם הכשרות הפריש מעשר עני וקבע לו שם ומקום, הצרכן הקונה אינו אוכל טבל, גם אם הסיטונאי סירב להפריש בפועל. הסיבה לכך היא שלאחר קביעת השם והמקום, המעשר עני אינו דבר קדוש במהותו אלא ממון המיועד לעניים. אם הצרכן אוכל את כל היבול כולל החלק שהוקצה למעשר עני, הוא אמנם לא עובר על איסור טבל, אך יש כאן עניין של גזל אם לא ייתן את שווי המעשר עני לעני. עם זאת, דרגת הגזל נמוכה יותר מכיוון שזהו ממון שאין לו תובע ספציפי.

• ציטוט: "אם קבעתי לו מקום בצבון האבול וקראתי לו שם אזי אם האדם אוכל את כל האיבול לרבות את אותו חלק אזי הוא אכל משהו שמגיע לעני ואם הוא לא יתן את הדמים לעני גזל הוא בידו אבל הוא איננו אוכל טבל והוא איננו אוכל משהו קדוש כי הוא לא קדוש במהותו המעשר עני הוא לא קדוש במהותו אלא אם הוא לא יתן לעני בסכום מסוים אזי הוא גזל בידו לא יותר".
• ציטוט: "ומכאן אנחנו אומרים עמך בית ישראל שמקבלים תרומות א מקבלים מגורמי כשרות מהדרין או רבנויות טובות שמפרישים וקובעים שם של מעשר עני וקובעים לו שם אדיי כ זה מגיע אליי. מי אמר שהגיע לידי חלק מהמעשר עני? אולי הגיע אליי לידי לא מהחלק של מעשר עני?"

1. מסקנה הלכתית לצרכן: מכיוון שגורמי הכשרות המהודרים והרבנויות מפרישים וקובעים שם למעשר עני, הצרכן הקונה אינו אוכל טבל ואין בידו גזל ודאי. מצד הדין, מותר לאכול מהתוצרת בכשרות מהודרת, גם אם הסיטונאים לא הפרישו בפועל או לא העבירו את הכסף לעניים. המבקש להחמיר על עצמו יכול לנהוג כפי שהוצע ליחידים בעלי יבולים פרטיים.

• ציטוט: "והועיל וכן, אנחנו כבר מדברים כעת לא על ספק איסור, כי זה כבר לא טבל. אחרי שקוראים לזה שם ומקום זה כבר לא טבל כי אין בו קדושה אלא ממון ממון שעניים."
• ציטוט: "ולכן מצד הדין מותר ואין שום בעיה לאדם לאכול ממעשרות שגורמי כשרות מהדר ורבנויות מתוק אף על פי שהסיטונאים סרבו להפריש כמויות ולתת לעניים או לתת את דמיהם לעניים בידי הלקוח כשזה מגיע לידי הלקוח אין אפילו כבר גדר של גזל ורק אם אדם רוצה להחמיר ולהדר על עצמו אודי כמו שהצענו לו שמה שהוא מפריש מהצריכה הפרטית שלו מן הבית כך יעשה ויכלול את זה ויקז מאותה הלוואה שהוא נתן לעני זה אבל זה לא על דרך הדין זה על דרך ההידור והחסידות כי מצד הדין אין שום איסור בעניין רבי חני בן".

לסיכום: הדובר דן באופן מפורט בסוגיית הפרשת מעשר עני על ידי גורמי כשרות ובפתרונות שונים להתמודדות עם אתגר זה ברמות שונות של ייצור ושיווק. הוא מגיע למסקנה הלכתית המקילה על הצרכנים הקונים תוצרת בהכשר מהודר, תוך הסתמכות על פעולות ההפרשה וקביעת השם והמקום שנעשות על ידי גורמי הכשרות.