שאל השואל ואמר א' האם גורמי הכשרות אשר הם מטפלים בכשרות הבשר בכשרות עולם הצומח? האם הם מפרישים תרומות מעשרות כהלכה לרבות השנה שזוהי שנת מעשר עני? האם הם מפרשים מעשר עני כהלכה או לא? ואם אינם מפרישים מעשר עני כהלכה, האם אנחנו הונים מותרים לאכול ממה שאנו קונים? היש עלינו להפריש מעשר עני אם אינם מפרישים המוכרים, אם אינם מפרישים כהלכה. או לא? ובכן נקדים הקדמה ונאמר אכן בשנה השלישית לשמיטה ובשנה בשנה השלישית והשנה השלישית לשמיטה אחרי שאדם מפריש תרומה גדולה במעשה ראשון או תרומת מעשר אזי הוא מפריש עשירית מהעיבול ונותן אותו לעני וכאן צריך לדעת שני דברים. לפי רבנו, אם לא הפרישו מעשר עני אזי היבול אף על פי שכבר הפרישו ממנו תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר ראשון אף על פי שהפרישו את כל ההפרשות האלה, אם אוכלים את האיבול ותרם הפרישו ממנו מעשר עני הם עוברים על איסור תורה זה נקרא טבל ורבנו מנה את איסור הטבל בכלל האיסורים של מאכלות אסורות בקרוז למאכלות אסורות סימן כז כתב רבנו שלא לאכול טבל ומורי הביש את ספר המצוות שהוזהרנו מלאכול הטבל והוא הדבר שלו הפרשו ממנו תרומות מעשרות והוא אומרו תעלה ולא יחלו את קודשי בני ישראל והעובר על זה כלומר אוכל טבל חייב מיתה בידי שמיים אלא מה שרבנו מבחין בן טבל שהוא מחמת שלא הפרישו תרומות או לא הפרישו מעשר ראשון או לא הפרישו מעשר שני שטבל כזה חייב מיתה בידי שמיים מי שאוכל אותו אבל לגבי מעשר עני אם הפרישו את הכל חוץ ממעשר עני זה נקרא טבל אבל מי שאוכל אותו לא חייב מתבשמיים אלא מלכות אבל הוא עובר על איסור תורה הוא עובר על איסור תורה. אז יוצא איפה שאדם פרטי שיש לו עיבולים באיזשהיא גינה שלו אז אם הוא מפריש תרומה גדולה מעשר ראשון תרומת מעשר ראשון הוא מגיע למעשר עני שבת ו נפש פתאום הוא מתכווץ ולא מפריש מעשר עני ידע שהוא אוכל טבל ואיסור זה מאכלות אסורות אוכל טבל בחיי מלכות זה איסור תורה אבל כבר נתנו במסגרת ההלכה היומית את העצה היעוצה לבני אדם הפרטיים כיצד להתגבר על מעשר עמ הרי אין בעיה להפריש מעשר עני אבל נמצא עני מתי הוא נמצא עני ועלול לרכב ומאחד הירקות עלולים לרכב אז מה מה הוא יעשה עם זה אמרנו שיתן הלוואה לעני ויאמר לו את ההלוואה הזו הוא הנותן את ההלוואה יקז במקום פרעון ממשי יכזז מסך המעשר עני שהוא מפריש כל השנה כל פעם עוד קצת מעשר עני מפריש משקלל את זה בערך כספי ומכזכום של החוב שאני חייב לו וככה בצורה כזו לא יצטרך כל הזמן לחפש את העני אז העני לא פורע בפועל וזה איך קוראים מקיים מצת מעשר עני ככתה אבל הדרך הזו היא טובה לבני אדם שהם פרטיים יש להם יבולים קטנים יבולי גינה הבעיה קשה קשה ביותר וגורמים חקלאיים שיש להם דונמים רבים, טונות, ואז תערו עצמכם כמה זה יכול להיות מעשר עמי. לפעמים המון המון והער שזה גדול ובמיוחד שהחקלאי או זה שכנב חקלאי כמו תנובה או כל גורם אחר שמטיץ לחנויות הוא עושה סיתונאים הוא עושה חשבון כמה להוציא זה הרבה כסף זה הרבה כסף וממילא אם זה צריכה פרטית ביתית הוא יראה שמיים אז הוא פועל בדרך שעשינו מה שהצענו אבל בין כך הוא הור מוכר אז הוא אומר מה כמה אני אפריז זה הוןעת עתק ואז השאלה היא מה עושים בנסיבות כאלה אנחנו סוף סוף קונים ואם אנחנו קונים איך אנחנו מתמודדים עם המציאות הזו ובכן באמת גם גורמי כשרות מהודרים פר מצאו דרך מעשית להתמודד עם המציאות הזו גורמי א גורמים בהתיישבות של הציונות הדתית אשר ממש משתדלים לקיים מצוות ובמח מצוות בארץ בכשרות אז הם לעצמם משתדלים לקיים את המעשר עני אבל הם לא גורמים שהם דקים הרבה לזה לשוק לשוק אלא מדובר על חקלאים ברמה יותר נמוכה אז הם משתדלים לקיים את זה אשריהם גיבורי כוח אבל כאמור הללו אשר משווקים להשוק הרחב לסיתונאים והסיתונאים למוכרים כל אלה יש לנו בעיה איך להתמודד מהי הדרך כי קשה לנו להשפיע עליהם שנפריש כמויות גדולות או ש נקבל מהם את הערך הכספי במיוחד מול השטה נגד כל ערך דתי ונגד כשמדביקים לדתיים את המותג של שחתנים וכל מה שהם רוצים זה רק כסף מאוד מאוד קשה ואז עוד בסרם נמצא ואנחנו מנסים למצוא דרך איך להתמודד עם הטיפול הזה במעשר עני ברמת הסיטונאי ברמת המוכרים אנחנו רוצים לתקן את המציאות שאדם קונה באמת כשאדם קונה מאחר והשליח של הכשרות איש הכשרות בין גורמי מהדרין בין רבנות הפריש מעשר עני קרא לו שם ונתן לו מקום בצפון הקרי חולה וקרא לו שם סילק מעל היבול שם של לנם אם לא הפריש את המעשר תרומה או מעשר ראשון או תרומת מעשר או מעשר שני אם הוא לא הפריש בפועל רק רשם ומקום אזי מי שאוכל מהיבול ההוא אם הוא אוכל את כל האיבול בסופו של דבר הוא עובר על איסור וכדי שאנחנו נבין נטאל לעצמנו שתלמיד חכמים יצא לחוץ לארץ וכך אראה עם רבי אליעזר רבי יושב בן חנניה ורבי עקיבא יצאו לחוץ שער של רומי כדי לסדר כל מיני א עניינים מדיניים שקשורים לעם היהודי מהשלטון הרומי ונזכרו שלא הפרישו תומות מעשרות בבית ובני ביתם סומכים עליהם. קם החכם ואמר יש לי ב מחסן בארץ יבולים בצד צפונו של היבול בחלק שהוא בטוח שעד שהוא יחזור מחוס הארץ עוד לא יגיעו לשם יהיה תרומה גדולה ואיך קוראים בצד כך וכך יהיה מעשה ראשון בצד כך וכך יהיה תרומת מעשר ראשון בצד כך וכך יהיה מעשר שני ואז אף על פי שעוד לא הפריש הועיל וקרא לזה שם ב וקבע לזה מקום. בני הבית יכולים לקחת מהיבולים הם לצריכה שלהם. אין בזה איסור טבל כי התרומות מעשרות נקבעו להם שמות במקום במקום שעוד לא הגיעו אליהם. אם חס ושלום זה שהיפריש לא יגיע לביתו או חס ושלום ימות והם לא יודעים בני הבית ויאכלו את הכל נמצאו בסופו של ד ר כוכלי כוכלים דברים קדושים ואסור אבל אם באמת הם אוכלים ואוכלים אוכלים עד שבא אבא הבית ואומר להם לא אומר הוא מפריש את מה שקבע להם שםמקום אז הוא מציל אותם לאיסור אבל עד אז מותר להם לאכול כי החלק ההוא נקי מאשר דבר אסור באכילה עכשיו ניגש למעשר עני מעשר עני אם לא הפרשתי ולא קבעתי שם עליו אז האוכל הוא טבל ואוכלו אסור ולוקה. אבל אם קבעתי לו מקום בצבון האבול וקראתי לו שם אזי אם האדם אוכל את כל האיבול לרבות את אותו חלק אזי הוא אכל משהו שמגיע לעני ואם הוא לא יתן את הדמים לעני גזל הוא בידו אבל הוא איננו אוכל טבל והוא איננו אוכל משהו קדוש כי הוא לא קדוש במהותו המעשר עני הוא לא קדוש במהותו אלא אם הוא לא יתן לעני בסכום מסוים אזי הוא גזל בידו לא יותר עכשיו הגזל הזה גם דרגתו נמוכה מדוע כי זה ממון שאין לו טובעים זה לא עני ספציפי שיכול לבוא לטבוע אותי ולומר מגיע לי אלא מגיע לעניים למי שאני רוצה לתת אז ככה שזה דרגת גזל נמוכה יותר ומכאן אנחנו אומרים עמך בית ישראל שמקבלים תרומות א מקבלים מגורמי כשרות מהדרין או רבנויות טובות שמפרישים וקובעים שם של מעשר עני וקובעים לו שם אדיי כ זה מגיע אליי. מי אמר שהגיע לידי חלק מהמעשר עני? אולי הגיע אליי לידי לא מהחלק של מעשר עני? והועיל וכן, אנחנו כבר מדברים כעת לא על ספק איסור, כי זה כבר לא טבל. אחרי שקוראים לזה שם ומקום זה כבר לא טבל כי אין בו קדושה אלא ממון ממון שעניים. והועיל ומגיע לידי הוא מגיע ליד ממון שאני לא יודע זה זה מעשר עני לא מעשר עני יש ספק וכל אדם אני שירצה להוציא ממני עליו הראיה לא להוכיח שהוא עני כל עני שיבוא ויבקש ממני צריך להוכיח כי אחרי זה מעשר עני אז אין בידי גזל ואינני אוכל גזל ולכן מצד הדין מותר ואין שום בעיה לאדם לאכול ממעשרות שגורמי כשרות מהדר ורבנויות מתוק אף על פי שהסיטונאים סרבו להפריש כמויות ולתת לעניים או לתת את דמיהם לעניים בידי הלקוח כשזה מגיע לידי הלקוח אין אפילו כבר גדר של גזל ורק אם אדם רוצה להחמיר ולהדר על עצמו אודי כמו שהצענו לו שמה שהוא מפריש מהצריכה הפרטית שלו מן הבית כך יעשה ויכלול את זה ויקז מאותה הלוואה שהוא נתן לעני זה אבל זה לא על דרך הדין זה על דרך ההידור והחסידות כי מצד הדין אין שום איסור בעניין רבי חני בן