מה דינם של תושבי הגולן ואילת לענין זמן שאילת הגשמים בתפילה?

תזכיר תמציתי: בקשת גשמים ברמת הגולן ובאילת על פי ההלכה

מאת: [שם המשיב] תאריך: [תאריך] נושא: סקירת מקורות בנוגע לזמן תחילת בקשת הגשמים ברמת הגולן ובאילת על פי ההלכה.

מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (המקור מצוטט כ"רבי חני בן גשומבי").

רקע: המסמך עוסק בשאלה ההלכתית מתי מתחילים לבקש גשמים בתפילה ("ותן טל ומטר") בארץ ישראל ובחוץ לארץ, ובפרט ביחס לאזורים כמו רמת הגולן ואילת, שהיו שנויים במחלוקת בשאלה האם הם נחשבים חלק אינטגרלי מארץ ישראל לצורך הלכה זו. המקור מתחיל בדיון על התאריך הקבוע לבקשת גשמים בארץ ישראל (שבעה במרחשון) לעומת חוץ לארץ (שישים יום לאחר תקופת תשרי, בערך תחילת דצמבר).

נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:

1. הבחנה בין ארץ ישראל לחוץ לארץ:

• הגמרא והרמב"ם קובעים כי תושבי ארץ ישראל מתחילים לבקש גשמים בשבעה במרחשון, בעוד תושבי "שנער, סוריה, מצרים ומקומות הסמוכים לאלו" מתחילים ביום שישי לאחר תקופת תשרי.
• "רבנו כותב בפרק שני מהלכות תפילה הלכה טז ואלך. משבעה ימים במרח שמן שואלין את הגשמים בברכת השנים. כל זמן שמזכיר הגשם במ דברים אמורים בארץ ישראל. אבל בשנער ובסוריה ובמצרים ומקומות הסמוכים לאלו והאדומים להם שואלים את הגשמים ביום שישי אחר תקופת תשרי..."

1. מעמדם ההלכתי של אזורים "מסופקים" בארץ ישראל:

• עולה השאלה לגבי אזורים בארץ ישראל שאינם נכללים בהגדרה הקלאסית של "שנער, סוריה, מצרים". רמת הגולן וסיני (בעבר) משמשים דוגמאות לאזורים שייתכן שמעמדם שונה.
• "ואם כן, השאלה היא מה דינם של המקומות בארץ ישראל שהם לא שנער, לא סוריה, לא מצרים והם מסופקים אם הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל או לא."

1. פסיקתו של הרב עובדיה יוסף בנוגע לחיילי צה"ל:

• הרב עובדיה יוסף נשאל לגבי חיילי צה"ל הנמצאים בסיני ובגולן ופסק כי דינם כבני ארץ ישראל והם צריכים לבקש גשמים משבעה במרחשון.
• "הרמבדו יוסף יש לו תשובה לשאלה שהוא נשאל ששפ סם אותה בשאלות יחווה דעת חלק ב סימן יא לגבי חיילי צהל שנמצאים בסיני ובגולן האם דינם כבני ארץ ישראל בדין שאלה תל ומטר וצריכים לשאול תל מטר מיום של אב חשבן או אינם שואלים תל מטר אלא מיום שישי לתקופה כבני חוץ לארץ והוא הכריע ש הם שואלים תלומתר כמונו בשביעי במרח שבן..."

1. נימוקי הרב עובדיה יוסף:

• נימוק ראשון: אפילו יהודי מארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ בזמן בקשת הגשמים בארץ, צריך להמשיך ולבקש גשמים בחו"ל, למרות שעדיין לא הגיע זמן הבקשה שם. חיילי צה"ל בגולן ובסיני דינם לכל היותר כיוצאים לחו"ל מארץ ישראל.
• "הנימוק האחד שבו הוא פותח ועליו הוא מתבסס זה שהוא אומר אפילו בין חוץ בין ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ שנחלקו הפוסקים אם הוא אומר ותן תל ומטר בחוץ לארץ כיוון שכבר הגיע זמן בקשת הגשמים בארץ אף שעדיין לא הגיע זמן בקשת הגשמים בחוץ הארץ והכריע כדעה שאכן בין ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ בימים האלה צריך לבקש גשמים ותנתן לו מטר בתפילת הלחץ שלו כשהוא מגיע לחוץ הארץ אף שתרה מגיע הזמן בחוץ הארץ..."
• נימוק שני: מקומות הסמוכים לארץ ישראל ואקלימם דומה לארץ ישראל (כגון מדבר סיני, דמשק וסביבותיה) מתחילים לבקש גשמים בשבעה במרחשון, אף על פי שאינם בקדושת ארץ ישראל.
• "ועוד שהרי במקומות הסמוכים לארץ ישראל והאקלים של דומה לעקלים של ארץ ישראל שואלים את הגשמים לכתחילה בשבעה במרחשבן חוכמו שכתב בשאלות ותשובות הרדז הוראה בשאלות ותשובות דברי יוסף שברץ שכתב שאין ספק שבמקומות הסמוכים לארץ ישראל והאוויר והאקלים שלהם דומה לשל ארץ ישראל אף על פי שהם מחוץ לקדושת ארץ ישראל כגון מדברות סיני צועס ואל עריש וכדומה בכל השטח הגדול הזה שואלים תל ומטר בשבעה בחשבן כתושבי ארל וכן בדמסק וסביבותיה שואלים תל ומתר בשבעה בחשבן כבני ארץ כי האקלים שלהם דומה ממש לארץ..."

1. דעת כותב המקור (רבי חני בן גשומבי) לגבי תושבי רמת הגולן ואילת:

• הכותב מעריך שהרב עובדיה יוסף היה מגיע למסקנה שגם תושבי רמת הגולן ואילת צריכים לבקש גשמים משבעה במרחשון.
• "הרב יוסף לא נשאר מה דינו של מה דינם של תושבי הגולן מה דינם של תושבי סיני אם יש ודים יושבי סיני או באלת זהו לא נשאל ואין אנו יודעים מה היה משיב אנו מעריכים אולי שאף על פי שהוא הביא את הנימוק הזה כנימוק אגבי משני יכול להיות שגם כן היה מגיע למסקנה שלמרות הכל תושבי הגולן ותושבי אילת צריכים לבקש בשביעים רחשבן."
• הכותב עצמו סבור כך מכיוון שלדעתו רמת הגולן היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, ולמען האחדות בבקשת הגשמים של כל עם ישראל.
• "אנחנו לענינו נו סבורים כן למה כי באמת יכולה להיות השאלה אם ארץ ישראל אם חבלים אלו קדושים בקדושת ארץ ישראל או לא ויש פנים לחן ולחן ויש דעות לחן ולכן אנחנו סבורים שרמת הגולן הוא כן חלק בלתי נפרד מארצאל..."

1. חשיבות בקשת הגשמים בארץ ישראל:

• המסמך מדגיש את הצורך הדחוף בגשמים בארץ ישראל, במיוחד לאחר שנות בצורת, ואת ההסתמכות של הארץ על חסדי שמיים.
• "היום התחלנו לבקש את הגשמים הועיל והיום הוא שבעה במרחשבן ואנחנו באמת זגוקים להרבה הרבה גשמי ברכה וצריך לדפוק שערי שמיים בעניין זה..."
• "כלומר אנחנו כאן לא משופעים במים והקדוש ברוך הוא מצפש נכניע לבבותינו ונבקש מאיתו יתברך את הגשמים."

1. הכללת תושבי האזורים השנויים במחלוקת עם כלל ישראל:

• הכותב מביע רצון שאכן כל עם ישראל יבקש גשמים באותו זמן, ללא קשר למחלוקות ההלכתיות בנוגע לגבולות המדויקים של ארץ ישראל לעניין זה.
• "לכן ומתוך מטרה ברורה שאכן באמת כל עם ישראל יבקש גשמים ותן תל מטר שאנחנו כל כך צריכים להם..."

מסקנה: על פי המקור, נפסק על ידי הרב עובדיה יוסף כי חיילי צה"ל הנמצאים ברמת הגולן (ובסיני בעבר) צריכים לבקש גשמים משבעה במרחשון כבני ארץ ישראל. כותב המקור מרחיב זאת ומביע את דעתו כי גם תושבי רמת הגולן ואילת צריכים לנהוג כך, הן לאור פסיקתו של הרב יוסף והן מתוך תפיסה שאזורים אלו שייכים לארץ ישראל לעניין זה, ובשל הצורך באחדות בעם ישראל בבקשת הגשמים