היש לשטוף ולהדיח כוס של קידוש למרות שהוא נקי?

שאל השואל ואמר הוא יודע שהכוס שבו או לתוכו מזגים יין של קידוש צריך להדיחו מבפנים כלומר שטיפה יסודת מבפנים ושטיפה מבחוץ ואז הוא אומר אם אנו מוציאים מתוך הוטרינה כ** נקי לחלוטין או גביע נקי לחלוטין האם בכל זאת צריך לשטוף אותו מבפנים ולהדיחום בחוץ להדיחום בפנים לשטבום בחוץ או לא באמת התשובה לשואל היא לפי רבנו כן למרות שהוא נקי לעולם כ** של קידוש או כ** של ברכה ישתבו מבפנים וידחו מבחוץ לעולם גם ממונקי משום כבוד מצווה ולפי מרן השולחן ערוך אם הוא נקי אין צורך בשטיפה בהדחה ואם הוא לא נקי יש צורך בשטיפה בהדחה הנה אנחנו מוצאים בדברי רבנו פרק 29 מהלכות שבת הלכה אה ה א איך קוראים הלכה זן כיצד הוא עושה לוקח כ** שהוא מחזיק רביעית או יותר ומדיחו מבפנים ושותוטפו מבחוץ אז ההדחה היא כן סודי ושותוטבו מבחוץ ומלאהו יין ואוחזו במינו ומגביהו מן הקרקע טפח או יותר ולא יסיע בשמאל הוא מברך על הגפן ואחר כך מקדש. שמנו לב שיש כאן איזה טקס, איזשהו שיטה איך להדר ולעשות את המצווה מיוחדת במינה. מלבד העניין של שיעור רביעית או יותר מדיחום בפנים, שוטום בחוץ, מלאהו יין אוחזו במינו, מגבינה קרקע טפח או יותר, לא יסע בשמאל. כלומר, יש כאן איזה תקסיות בגלל שה קידוש זה לא סתם עוד ברכה אלא זה המנון איזה מין כבוד שמיים יש בעניין וכן אנחנו מוצאים בהלכות ברכות בדברי רבנו פרק ז' הלכה טו אף על פי שאין ברכת המזון תעונה יין אם ברך על היין כמנהג שאמרנו צריך שייח כ** של ברכה מבפנים וישטוף אותו מבחוץ וימלאנו יין חי. אצל הברכת המזון להבדיל מן הקידוש צריך בכוונה שישים בכוס של ברכה יין חי בלתי מזוג כדי שהמזיגה תעשה בברכת הארץ להראות את שבח ארץ ישראל שאי אפשר לשתות את היין בלי מזיגה אבל בקידוש לא בקידוש מלכתחילה הוא יכול לעשות את היין מזוג שיערב וכיוון שהגיע לברכת הארץ נותן לתוכו מעת מים כדי שיערב לשתייה. עד כאן. שוב אנחנו רואים כיצד נהגו תקסיות וכבוד בכוס של ברכה למרות שבכלל לא צריך יין על ברכת המזון. אבל אם הוא הולך בשיטה הזו שלברך ברכת המזון עם כ** צריך להיות בהידור. כמו שאבותינו שלמרות שאין חובה לברך על המזון עם כ** כשהם עשרה לעולם מברכים עם כ** יין עד כאן לעומת זאת רבותיי בשולחן ערוך בסימן רעא אור החיים בדינה הקידוש שם בסעיף עשירי אמר מרן כ** של קידוש דינו כמו כ** של ברכה דהיינו מפנה אותנו לברכת המזון לך שם תראה מה אני אומר שם עליו דאמת אצל רבנו הוא סבור שכוס של ברכה זה כ** הקידוש כי הרי הקידוש זה חובה מה שאין כן ברכת המזון יין על ברכת המזון זה רשות לכן כ** של ברכת המזון הוא זה שלומדים אותו מכו של קידוש ולהפך מלבד העניין הזה של יין חי בין כך ובין כך הוא מפנה אותנו לסימן קפג בסימן קפג סעיף א' כותב מרן כ** של ברכה טעון הדחה מבפנים ו שטיפה מבחוץ ואם הוא נקי ואין בו שיעורי כוסות אינו צריך כלומר אם יוציאו גביע או כ** מהטרינה והוא נקי לדעת מרן לא צריך לשטוף אותו ואילו דעת רבנו צריך לשטוף אותו באמת המשנה ברורה ככה קצת קשה לו עם ה הכרעה הזו של מרן בסעיף קטן ג' הוא כותב וטוב להדיח אפילו כשאין בו שיעורי פת אם לא שהוא נקי וצח כלומר בכל מקרה טוב להדיח אלא אם כן הוא ממש נקי וצפטל הביא את הדברים בשם אליהו רבא אבל מרגיש שיש כאן שיטה שונה משל משל מרן ובאמת מי שיפתח בספר ברכת משה יראה שבאמת הוא מביא שם תשובה של מורי שאכן באמת צריך לעולם לשטוף את ה*** ולהדיחו אבל הוא נקי בגלל כבוד מצווה המעיין בגמרא במסכת ברכות נא עמוד א' יראה שהובאה בראיתא לעניין 10ה דברים שנאמרו בכוס וכולי ולא חילקו שם בין נקי ובין שאינו נקי התוספות שם הם אשר באים ואומרים שמה שמדובר מדובר דווקא בכוס שאינו נקי אבל בכוס נקי אין צורך בכל זה כלומר הם הם שהכניסו את דברי הפרשנות שלהם בתוך הברייתה הזאת אבל בברייתא לא נאמר שום חילוק בירושלמי פרק ז' הלכה ה מדובר שם על כ** של ברכה מה טעון ולא נאמר שום חילוק זאת אומרת אנחנו רואים כאן גישה מעניינת של רבנו ושל התוספות רבנו אומר אם בירושלמי ובבבלי הביאו את הדברים האלה מבלי לחלק שום חילוק לא אומרים כ** נקיה כ** אינקיה לא מחלקים שום חילוק שמע מנה שאנחנו מתעסקים כאן בדבר של כבוד והדר והנה אם ניקח רבותיי ניקח מהבטרינה גביע או כ** ונגיש למלך האם כך נוהגים לא מוסיפים עוד ניקיון לניקיון אבלוש שנקי שמה אבק שמה ככה ושמה ככה אלא מוסיפים ניקיון לניקיון הכל בגלל תכונת הנפש התכונות אז עלח כמו חמש זה מצווה עבודת שמיים שצריך להראות זריזות ותשוקה וחפץ וכבוד וכבוד והדר למצווה לכן אצלנו לעולם נלך לשטוף את ה*** מבפנים היטב ולהדיח מבחוץ אפילו שהוא נקי ואילו לשולחן ערוך כאמור ואילו לפי שולחן ערוך אם הוא נקי אין צורך אם אין הוא נקי ישתוף כאן המקום להעיר שבליל הסדר שם חובה חובה לשטוף למה כי כיוון שאנחנו שותים ארבעה כוסות ופי מנהגנו אנחנו לא כולם חמישה כוסות בין כך ובין כך רבותיי לא ייתכן שאדם יקח את ה*** עם שיעורי כוסות וימלא וישתה כי כל כ** ובכוס הוא מצווה בפני עצמה ואז אפילו לפי מרן גם כן איך אתה לוקח כ** עם שיעורי כוסות הוא מברך על זה נכון אצל מרן לא מברכים על כל הכוסות אבל הוא מודש זה על שניים מברכים הראשון והשלישי אבל הוא מודש כל כ** וכוס ומצווה בני עצמה אבל לפי רבנו ולפי האשכנזים שמרכים על כל כ** וכוס בוודאי ודאי שצריך שטוף לשטוף כל כ** וכוס בין שתייה לשתייה. אצל העורך הסדר והגדולים שבחבורה מידית איך שגומרים את השתיית ה*** מיד שוטפים אותו ומלאים ומביאים לפניו כדי שיאמר את האגדה על כשהכוס בידו כשהכוס לפניו לפחות כן שיהיה הוד וחדר בכבוד שמיים בעניין הזה אבל שמה השטיפה איך רחיד? ומורי מעיר בהקשר הזה על כאלה שיש להם קערה עם מים ולוקחים את הכוסות ששתו בהם שמות שמים אותם בתוך ה*** בתוך הקערה הזו עם מים וזו שטיפתן מורים מתנגד לזה א' מהלך הזמן מצרף הרבה שיעורי כוסות שם אז איזה במה הוא שוטף הוא שטף במים לא שטופים זאת אומרת לבי מורי שטיפה זה שטיפה אז יותר כדאי רב לשטוף את זה עם ליד ברז הרבה יותר נכון הרבה יותר אמיתי בשביל כבוד שמיים זה הערה מן הצד כדי להראות עד כמה באמת דקדקו אבותינו בעניין של כבוד שמיים והקדוש ברוך הוא אין מעשה רצונו רבי ח