היום התחלנו לבקש את הגשמים הועיל והיום הוא שבעה במרחשבן ואנחנו באמת זגוקים להרבה הרבה גשמי ברכה וצריך לדפוק שערי שמיים בעניין זה והשואל שואל האם גם תושבי רמת הגולן צריכים להתחיל משבעה רחשבן עוד אינם כחוץ לארץ שמתחילים מ60 בתקופה שזה יוצא בתחילת דצמבר שזה בחצי כסלב מה הם תושבי אלט האם הם מתחילים כעת כמונו לבקש את הגשמים או שמה דינם כחוץ לארץ ובכן התשובה לעניות דעתנו בינם לעניין זה כארץ ישראל וצריכים לבקש גשמים כמונו כבר מכא הנימוקים לכך. הנה רבנו כותב בפרק שני מהלכות תפילה הלכה טז ואלך. משבעה ימים במרח שמן שואלין את הגשמים בברכת השנים. כל זמן שמזכיר הגשם במ דברים אמורים בארץ ישראל. אבל בשנער ובסוריה ובמצרים ומקומות הסמוכים לאלו והאדומים להם שואלים את הגשמים ביום שישי אחר תקופת תשרי מקומות שהם צריכים גשמים במות החמה כגון יהיה הים הרחוקים שואלים את הגשמים בעת שהן צריכים להם וכולי הנה רבנו דיבר על ארץ ישראל ודיבר על חוץ לארץ במושגים של מקומות ידועים שנער סוריה מצרים. ואם כן, השאלה היא מה דינם של המקומות בארץ ישראל שהם לא שנער, לא סוריה, לא מצרים והם מסופקים אם הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל או לא. הרמבדו יוסף יש לו תשובה לשאלה שהוא נשאל ששפ סם אותה בשאלות יחווה דעת חלק ב סימן יא לגבי חיילי צהל שנמצאים בסיני ובגולן האם דינם כבני ארץ ישראל בדין שאלה תל ומטר וצריכים לשאול תל מטר מיום של אב חשבן או אינם שואלים תל מטר אלא מיום שישי לתקופה כבני חוץ לארץ והוא הכריע ש הם שואלים תלומתר כמונו בשביעי במרח שבן ויש לו שני נימוקים לכך. הנימוק האחד שבו הוא פותח ועליו הוא מתבסס זה שהוא אומר אפילו בין חוץ בין ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ שנחלקו הפוסקים אם הוא אומר ותן תל ומטר בחוץ לארץ כיוון שכבר הגיע זמן בקשת הגשמים בארץ אף שעדיין לא הגיע זמן בקשת הגשמים בחוץ הארץ והכריע כדעה שאכן בין ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ בימים האלה צריך לבקש גשמים ותנתן לו מטר בתפילת הלחץ שלו כשהוא מגיע לחוץ הארץ אף שתרה מגיע הזמן בחוץ הארץ והוא מבס את זה מכל מיני מקורות כדרכו בקודש ולכן הוא אומר חיילי צהל אשר הם נמצאים בגולן או בסיני כפי שזה היה פעם בסיני אזי הוא אומר דינם כבני ארצל ש לכל היותר דינם כבני ארצל שיצאו לחוץ הארץ שוודאי ודאי מבקשים לזמן משביעי במרחשבן זה הנימוק הראשון אלא שהוא הוסיף נימוק וכתב ועוד שהרי במקומות הסמוכים לארץ ישראל והאקלים של דומה לעקלים של ארץ ישראל שואלים את הגשמים לכתחילה בשבעה במרחשבן חוכמו שכתב בשאלות ותשובות הרדז הוראה בשאלות ותשובות דברי יוסף שברץ שכתב שאין ספק שבמקומות הסמוכים לארץ ישראל והאוויר והאקלים שלהם דומה לשל ארץ ישראל אף על פי שהם מחוץ לקדושת ארץ ישראל כגון מדברות סיני צועס ואל עריש וכדומה בכל השטח הגדול הזה שואלים תל ומטר בשבעה בחשבן כתושבי ארל וכן בדמסק וסביבותיה שואלים תל ומתר בשבעה בחשבן כבני ארץ כי האקלים שלהם דומה ממש לארץ אולם בני ערם צובה חלב באנטוכיה שבסוריה וכן בערצו את עצמה שואלים כבני הגולה מיום שיש לתקופה עד כאן הרב יוסף לוקח את זה כטעם שני, כנימוק שני, כדי לומר שחיילצה על המשרטים בגולן או בסיני שיבקשו את הגשמים תנטל מטר מן השביעי במרחשבן. שהרי יש אומרים לא רק בין ארץ ישראל שיצא לשם אלא גם אדם שגר שם, יהודי שגר שם, יש אומרים שהוא צריך לבקש בשעים רחשבן. הרב יוסף לא נשאר מה דינו של מה דינם של תושבי הגולן מה דינם של תושבי סיני אם יש ודים יושבי סיני או באלת זהו לא נשאל ואין אנו יודעים מה היה משיב אנו מעריכים אולי שאף על פי שהוא הביא את הנימוק הזה כנימוק אגבי משני יכול להיות שגם כן היה מגיע למסקנה שלמרות הכל תושבי הגולן ותושבי אילת צריכים לבקש בשביעים רחשבן אנחנו לענינו נו סבורים כן למה כי באמת יכולה להיות השאלה אם ארץ ישראל אם חבלים אלו קדושים בקדושת ארץ ישראל או לא ויש פנים לחן ולחן ויש דעות לחן ולכן אנחנו סבורים שרמת הגולן הוא כן חלק בלתי נפרד מארצאל אבל נעזוב רגע את הביכוחים ההלכתיים האלה אלא דומה שרבנו ב הגמרא כשהוא אמר בני ארץ שואלים בשבעה מרחשבן בני חוץ לארץ שואלים ב60 לתקופה ונתן דוגמאות כגון שנער וכל אלה הרמצובה במצרים הרי שבכך הגמרא ורבנו בעקבותיה וכן מרן שהלך בעקבות רבנו וכך אותטו לנו שלעניין בקשת גשמים מעבר לוויכוח ההלכתי. מה הם גבולות ארץ ישראל מבחינת קדושתה? הרי מבחינת בקשת הגשמים עדיין עד שנער ועד מצרים הוודאית עד הרמצובה הוודאית עד שם יהודי שנמצא עד לגבולות אלו מבקש את הגשמים בשבע במרחשבן כי ה כלים דומה להכלים הארץ ואין לו וכל שכן שיש טוענים שאלו הם חבלי ארץ ישראל כל אחד מנימוק ההלכתיים השונים לכן ומתוך מטרה ברורה שאכן באמת כל עם ישראל יבקש גשמים ותן תל מטר שאנחנו כל כך צריכים להם דווקא בנסיבות כמו שלנו שאנחנו אחרי שלוש שנים בצורת אלא ככל בארץ ישראל המצב הוא קשה תמיד עיני השם אלוהיך בא מראשית שנה עד אחרית שנה. כלומר אנחנו כאן לא משופעים במים והקדוש ברוך הוא מצפש נכניע לבבותינו ונבקש מאיתו יתברך את הגשמים. בגלל זה כל מסכת תענית היא נתקנה על בסיס ארץ ישראל. דהיינו שאם חס וחלילה יש עיכוב בגשמים אז יש סדרות של תעניות. וכל זה כדי להעצים את יראת השם ואת דבקות עם ישראל. אל באלוהיו. משום כך נראה לנו להכריע כאותם פוסקים שאומרים שבמקומות אלו רק חיילים המגיעים לשם מתוך לב הארץ ומרכז הארץ, אלא גם אנשים שגרים שם בקביעות מבקשים גשמים משבעה במר חשבון כמו ארץ האל לכל דבר ועיקר. רבי חני בן גשומבי