היש לברך על דמוי עץ אשוח ריחני המותקן בכלי רכב?

תמצית מקורות בנושא ברכת הריח על דמוי עץ ריחני ברכב

מסמך זה מסכם את הנושא של ברכת הריח על דמוי עץ ריחני (בדוגמת עץ השוח או עץ גפן) הנמצא ברכב, תוך התמקדות בהבדלים בין פסיקת רבינו (כפי שמובאת ומבוארת על ידי "מורי") לבין פסיקת מרן (השולחן ערוך) והאחרונים.

נושא מרכזי 1: האם מותר להחזיק דמוי עץ השוח ברכב?

• השאלה הראשונית היא האם מותר מבחינה עקרונית להחזיק דמוי עץ השוח ברכב, בהתחשב בכך שהנוצרים משתמשים בעץ השוח בימי חגם.
• דעת החוקר הדתי (בעל ידע בענייני נצרות) היא שאין לכך משמעות אלילית כיום.
• אף על פי כן, מובעת הדעה ש"טוב להתרחק מכל דבר מזוהק", ואם עץ השוח מזוהה עם משהו נוצרי, עדיף להימנע מכך.
• מוצע כחלופה לייצר דימוי של עץ גפן, כסמל לעם ישראל ("כי עץ הגפן איננו זקוף אלא הוא מושכב... כך העם היהודי בלי תורה הוא כפוף הוא קנו אם יש לו זקיפות קומה זה רק במחוקק משענותם"). יתרון נוסף של הגפן הוא פירותיו ("נותן פרי לא עקר כמו השוח ולא סתם פרי אלא פרי אשר יכולים לעשות ממנו יין ולשמר אותו שנים רובות").

ציטוט רלוונטי: "כי אם עץ השוח מזוהה עם משהוא נוצרי, למה לנו להחזיק עץ השוח כזה או דמי עץ השוח? אנחנו יכולים להיום להציע לחברות מתחרות לעשות דימוי עץ גפן. שהרי עם ישראל נמשל לגפן."

נושא מרכזי 2: המחלוקת בין רבינו למרן בשאלה האם מברכים על ריח שאין לו עיקר.

• הדיון המרכזי מתמקד בשאלה האם מברכים ברכת הריח על דמוי עץ ריחני העשוי מקרטון הספוג בריח, כאשר מקור הריח כבר אינו קיים פיזית בקרטון.
• דעת מרן והאחרונים: לפי מרן (השולחן ערוך, אור החיים סימן רטז, סעיף ו') "אין מברכים עליו כלל דהבה ריח שאין לו עיקר". כלומר, אם העיקר הריחני אינו קיים והריח רק דבוק בחומר אחר (כמו קרטון), אין לברך.
• המשנה ברורה מביא ראיה מכלי שהוקדשו בו בשמים ונותר בהם ריח לאחר שהתרוקנו, שאין לברך על ריח זה.
• מרן עצמו (בסעיף ג') קובע שאין לברך על "מוגמר שמגמרים בו את הכלים" וכן על "המריח בכלים שהם מוגמרים", כיוון שהם נעשו כדי לתת ריח אחר ולא להריח בהם עצמם, ואין בהם "עיקר אלא ריח בלי עיקר".

ציטוטים רלוונטיים: * (מרן): "ויש אומרים שאין מברכים עליו כלל דהבה ריח שאין לו עיקר." * (המשנה ברורה): "צריך להזהיר שמאותם אלה אשר לוקחים את המדוכה הון מחתש שקדשו בו את הבשמים וכבר הוא ריק מבשמים ומוצאי שבת עדיין יש בו ריח ומברכים על הריח שנודף מאותו כלי שאין לברך עליו..." * (מרן): "מוגמר שמגמרים בו את הכלים אין ברחן עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי לתן ריח בכלים וכן המריח בכלים שהם מוגמרים אינו מברך לפי שאין עיקר אלא ריח בלי עיקר."

• דעת רבינו (כפי שמבוארת על ידי מורי): רבינו (בהלכות ברכות, פרק תשיעי) מביא הלכות שמהן משמע שיש לברך על ריח שנספג בחומר אחר, גם אם מקור הריח כבר אינו קיים.
• הדוגמה העיקרית היא שמן של אפרסמון וחיוץ שמברכים עליו "בורא שמן ערב", ושמן זית שכבשו או שטחנו עד שחזר ריחו שמברכים עליו "בורא עצה בשמים".
• "מורי" מביא את דין "שמן המשחה" שנעשה על ידי השריית בשמים במים, בישול המים עד שמתאדים, והשארת הריח בשמן. על שמן זה מברכים "בורא מיני בשמים", אף על פי שהריח הגיע לשמן באמצעות מים שהתאדו. מכאן משמע שלדעת רבינו, אין לומר ש"ריח שאין לו עיקר אין מברכים עליו".

ציטוטים רלוונטיים: * (רבינו): "שמן של אפרסמון וחיוצ בו מברך עליו בורא שמן ערב. אבל שמן זית שכבשו או שטחנו עד שחזר ריחו נודף, מברך עליו בורא עצה בשמים. שמן שבשמו כאין שמן המשחה, מברך עליו בורא מיני בשמים." * (מורי): "...הנה לנו שהמים שהיו ספוגים במיני ריח כבר נתעדו מה שנשארו הריח שהיו במים נשאר מסופג ב בש שמן ועל זה אומר רבנו בהלכות ברכות שמן שבסמוק אין שמן המשחה כמעשה שמן משחה על ידי מים שנסתפקו בדברים ריחניים ושמו מים בשמן ובשלו את השמן עד שנתדה המים ונשאר רק הריח נברך עליו בורא מיני בסמים כלומר שאי אפשר להגיד שריח שאין לו עיקר אין מברכים עליו אלא מברכים עליו."

• יישוב הסתירה לכאורה מדברי רבינו (הבגד המוגמר): "מורי" מתייחס לדברי הכסף משנה בשם רבינו חננאל, לפיהם אין מברכים על בגד מוגמר כיוון ש"אין שם עיקר הבוסם אלא ריח בלא עיקר".
• "מורי" מסביר שדין זה נאמר בהקשר של "סילוק זומה" מהבגדים. אם מטרת הגימור היא לסלק ריח רע, ורק כתוצאה מכך יש ריח טוב, אין מברכים על הריח הטוב. בנוסף, נאמר שאין לו ריח עיקר.
• אך אם מטרת הריח היא להנות ממנו, כמו בדמוי עץ ריחני שנועד לתת ריח טוב ברכב, אזי לדעת רבינו יש לברך, כיוון שזה לא נועד לסלק ריח רע.

ציטוטים רלוונטיים: * (רבינו): "מוגמר שמגמרים בו את הכלים ואת הבגדים אין חין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של המוגמר וכן המריח בבגדים המגומרים אינו מברך לפי שאין שם עיקר בוסם אלא ריח בלא עיקר." * (מורי): "אומר מורי אתה רואה כאן מדובר בהלכה שמדברת על סילוק זומה מדובר בבגדים שהוא רוצה לסלק את הרי חרה מהם את הזומה מהם והוא מגמר אותם אזי אין מברכין על הריח הזה כי עיקרו לסילוק הזומה לסילוק הריח רש בבגדים אלא שהוסיף רבנו ואמר שאין גם אין לו ריח עיקר הנה נראה אומר מורי בער הכי שכתב רבנו טעם זה נוסף על שעצם גימור הכלים נעס על העביר זומה כנזכר אל כלומר אם יבוא אדם ויאמר דמעיקר עשה להעביר זוה השתראה מריחים אותו בנני מריחו נאמר לו השת הוא ריח שאין לו עיקר יוצא איפה שלפי מורי אם אנחנו עושים ריחות במים בשמן במשהו וסילקנו את מקור הריח ונשאר רק הריח כיוון שזה לא נועד לסלק ריח רע הוא נועד לתת ריח טוב מברכים עליו בורא מיני בורא מיני בשמים..."

נושא מרכזי 3: ברכת הריח על דמוי עץ גפן ריחני ברכב לפי שיטת רבינו.

• לפי שיטת רבינו (כפי שמבוארת על ידי "מורי"), יש לברך על דמוי עץ גפן ריחני העשוי מקרטון ונועד לתת ריח טוב ברכב, "בורא מיני בשמים". זאת בניגוד לדעת השולחן ערוך והאחרונים.

ציטוט רלוונטי: "אם כן, אותו דבר גם דמוי עץ נעזוב את השוח נניח דמוי גפן הוא קרטוני ונעשה בכוונה כדי לעשות בו ריח אף על פי שכבר אין עיקרו של הריח רק את הריח מסופג בו באותו קרטון דמוי גפן בוודאי וודאי שמברכים לפי רבנו בשונה מה השולחן ערוך והאחרונים שאין מברכים לפי רבנו שמברכים..."

נושא מרכזי 4: כמה פעמים מברכים ברכב?

• הנוהג שנכנס לרכב ומריח את הריח מברך בפעם הראשונה "בורא מיני בשמים".
• כל עוד הוא ברכב, אינו מברך שוב.
• אם יצא מהרכב וחזר, אפילו לאחר זמן קצר (חצי שעה, רבע שעה), חוזר ומברך. הדבר דומה לאדם שנכנס לחנות בשמים - מברך פעם אחת כל עוד הוא בחנות, אך אם יצא וחזר, מברך שוב.
• יציאה לצורך תדלוק וחזרה נחשבת כיציאה וחזרה המחייבת ברכה נוספת.

ציטוט רלוונטי: "אותו נהג שנכנס למכונית מברך בפעם הראשונה בורא מיני בסמים. כל הזמן שהוא במכונית איננו איננו ברך עוד. יצא וחזר. מן הרגע שיצא וחזר זה כמו אדם שנכנס לחנות של בסם. מן הרגע שהוא נמצא בתוך החנות מברך ברכה אחת. הלך יצוא בשוב חוזר ומברך. יצא לתדלק וחזר, חוזר ומברך, יצא מן הרכב לעבודתו וחזר ושב, אפילו אחרי שעה, אפילו חצי שעה, אפילו רבע שעה, חוזר ומברך."

סיכום:

המסמך מציג מחלוקת הלכתית בשאלה האם מברכים על ריח שאין לו מקור פיזי נוכח (ריח בלי עיקר). לפי מרן והאחרונים, אין לברך על ריח כזה. לעומת זאת, לפי שיטת רבינו (כפי שמובאת על ידי "מורי"), יש לברך על דמוי עץ ריחני ברכב ("בורא מיני בשמים"), כיוון שהוא נועד להנות מהריח הטוב, ואין זה דומה למקרים בהם הריח נועד לסלק ריח רע. הברכה נאמרת בפעם הראשונה שנכנסים לרכב ומריחים, וחוזרים ומברכים לאחר יציאה וחזרה. בנוסף, מועלית ההמלצה להשתמש בדימוי של עץ גפן במקום עץ השוח מטעמי סמליות והרחקה ממנהגים נוצריים