האם אנשים מוגבלים וחולים יכולים לשמוע ולהצטרף לאמירת סליחות דרך הרדיו וכיו"ב?
האם יוצאים ידי חובה בשמיעה עקיפה ממכשירים אלקטרוניים ואחרים?
היש הבדל בין חובת שמיעת קול שופר לבין שמיעת סליחות בטלפון?
12/09/08 י"ב אלול התשס"ח
המקור מתוך קובץ אודיו בעברית, ככל הנראה שיעור או דרשה, עוסק בשאלה ההלכתית האם אדם שאינו יכול להגיע לבית הכנסת יכול לקיים מצוות שונות, כמו אמירת סליחות או שמיעת תקיעת שופר, באמצעות האזנה דרך מכשירים אלקטרוניים כמו רדיו או טלפון. הדובר מציג את השאלה ומביא דעות שונות של פוסקי הלכה בנושא, כולל את דעתו של הרב עובדיה יוסף ואחרים. הדיון מתמקד בהבחנה בין מצוות שונות ובנסיבות שבהן ניתן להקל בדיעבד, תוך הדגשה כי עדיף לכתחילה לקיים את המצוות באופן המסורתי בציבור. המסקנה היא שבשעת הצורך, יש פוסקים המתירים שימוש במכשירים אלו לדברים מסוימים, אך לא לכל המצוות.
קובץ שמע - מלא
תמצית מסמך תדרוך: "הטקסט שהודבק" - סוגיית שמיעת מצוות מרחוק
מסמך זה עוסק בשאלה הלכתית עקרונית ופרקטית: האם אדם השומע מצווה (כגון סליחות, קריאת מגילה, תקיעת שופר, הבדלה) באמצעות מכשיר טכנולוגי כגון רדיו, טלפון או רמקול, יוצא ידי חובתו? הדיון מתפתח משאלה קונקרטית של אדם חולה המעוניין להשתתף בעוצמת תפילת הרבים בזמן הסליחות, גם בהיותו בביתו.
נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:
- מעלת תפילת הרבים ובפרט בעת הסליחות: הטקסט פותח בתיאור עוצמתן של הסליחות הנאמרות בציבור בבית הכנסת, עם התעטפות בטלית ושמיעת קול השופר, כזמן של "זיכור נפש" והכנה. הדובר מדגיש כי "אין תחליף ואין שום דרך להשיג את המעלה הגדולה ביותר כמו להיות בבית הכנסת עצמו יחד עם הציבור".
- השאלה הפרקטית: אדם חולה השואל האם יכול לבקש מחברו להניח טלפון ליד החזן בבית הכנסת כדי שיוכל לשמוע את התפילה מביתו ולהצטרף אליה, ואף לומר את י"ג מידות הרחמים עם הציבור. שאלה דומה נשאלת לגבי השתתפות בסליחות המשודרות ברדיו בשידור חי.
- תשובה חיובית בדיעבד: התשובה העקרונית לשאלה הפרקטית היא חיובית בדיעבד, מתוך הבנה של מצב הדחק ("יותר טוב מכלום"). נאמר כי "שוודאי ודאי יתחבר אל הרבים אם זה דרך הרדיו בשידור חי אחרי חצות ואם זה באמצעות הטלפון".
- הדיון העקרוני - האם יוצאים ידי חובה בשמיעה ממכשירים?: כאן מתעוררת המחלוקת העיקרית. הטקסט מציג את השאלה האם שמיעה מרדיו, טלפון או רמקול מקיימת מצוות כמו קריאת מגילה, קריאת התורה, קדושה, תפילה, שמיעת קול שופר והבדלה.
- דעת הרב עובדיה יוסף: הרב עובדיה יוסף מובא כמי שדן רבות בנושא זה וסוקר את השיטות השונות בספריו. ביחס לסליחות, הוא מתיר לשומע בביתו דרך הרדיו בשידור חי לענות אמן אחר קדיש שליח ציבור ולומר י"ג מידות הרחמים עם הציבור, למרות שהוא עצמו סובר שי"ג מידות נאמרות רק בעשרה. הוא טוען כי "יכול היחיד שנמצא בביתו להשתלב, לשמוע ולענות 13 מידות".
- הנימוק העקרוני נגד יציאה ידי חובה: הרב עובדיה יוסף מציג את הדעה העקרונית ש"אין יוצאים מידי חובה לכתחילה בשמיעת קדושה מקרא מגילה כל שופר יוצא בזה על ידי טלפון או רמקול או רדיו". הנימוק לכך הוא ש"מה שאנחנו שומעים זה לא הכל המקוריש לאדם אלא זה כל הנקלט באמצעות ממברנה ואז זה כבר לא הכל של האדם". דעה זו מיוחסת גם לרב ויסדיק לברכה (בעל מנחת יצחק) ולרב שלמה זלמן אוירבך.
- דעת הרב משה פיינשטיין: מנגד, מוזכר הרב משה פיינשטיין שהיה לו ספק בעניין ו"נטה לומר שאולי כן יוצאים מידי חובה באמצעות שמיעה במכשירים אלו", במיוחד במצבי דחק כמו חולים בבית חולים השומעים תקיעת שופר באמצעות רמקול שהופעל לפני יום טוב. הדובר מדגיש את "קידוש השם העצום" שיש בשמיעה כזו עבור חולים שאינם יכולים להגיע לבית הכנסת.
- דעת הרב קוק: הרב קוק מוצג כמי שהיה בעל גישה מקילה יותר, ואף אמר ש"אין שום חיצה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמיים" גם כאשר שומעים דברים שבקדושה באמצעות מכשירים, אפילו כשאין עשרה במקום המכשיר. עם זאת, הטקסט מסייג ואומר שיש ספק אם שמיעה כזו נחשבת לתפילה בציבור מכיוון ש"תפילה בציבור יש צורך בלהיות במקום לא רק עלי שמיעה".
- דעת הרב יצחק אלפרין: הרב יצחק אלפרין, ראש מכון לטכנולוגיה בהלכה, סובר ש"כל קל של תפילה ואה וכן כל דבר ששומעים באמצעות רמקול או טלפון זה כמו קולו של אדם וזה לא נקרא כוח כוחו אלא כוחו של האדם ויוצאים ידי חובה". הוא אף ניסה לשכנע בכך את הרב שלמה זלמן אוירבך, אך האחרון לא השתכנע.
- סיכום והמלצות: לאור המחלוקת בין הפוסקים, המסקנה היא ש"לכתחילה לא ישמוך האדם על דברים כאלה". עם זאת, "בדעבד משעת דוחק" ניתן להקל, במיוחד בנוגע לסליחות שהשתתפות בהן חשובה מאוד. בנוגע לתקיעת שופר, קיימת החמרה מכיוון ש"כל הברה הוא שמע", ולכן קול שופר המועבר דרך מכשיר אינו נחשב לקול השופר עצמו. לגבי הבדלה וקריאת מגילה (שהיא חובה אישית), בשעת דוחק ניתן לסמוך על הדעות המקלות. לגבי תפילות רשות אך חשובות, מומלץ לא להפוך את השמיעה מרחוק להרגל, אלא רק במצבי צורך אמיתיים.
ציטוטים מרכזיים:
- "אין תחליף ואין שום דרך להשיג את המעלה הגדולה ביותר כמו להיות בבית הכנסת עצמו יחד עם הציבור"
- "מה שאנחנו שומעים זה לא הכל המקוריש לאדם אלא זה כל הנקלט באמצעות ממברנה ואז זה כבר לא הכל של האדם" (ציטוט מייצג לנימוק נגד יציאה ידי חובה)
- "אין שום חיצה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמיים" (ציטוט המיוחס לרב קוק)
- "כל קל של תפילה ואה וכן כל דבר ששומעים באמצעות רמקול או טלפון זה כמו קולו של אדם וזה לא נקרא כוח כוחו אלא כוחו של האדם ויוצאים ידי חובה" (דעת הרב אלפרין)
- "לכתחילה לא ישמוך האדם על דברים כאלה כי ראינו מחלוקת הפוסקים אם אם יוצאים מדי חובה או לא אבל בדעבד משעת דוחק תלוי למה"
המסמך מציג תמונה מורכבת של סוגיה הלכתית עכשווית, הנוגעת לשימוש בטכנולוגיה לצורך קיום מצוות, תוך הבחנה בין מצבי לכתחילה ובדיעבד, וסקירת דעות שונות של פוסקי הלכה מרכזיים
Question1
מהי מעלת ההשתתפות בתפילות ובסליחות בבית הכנסת בציבור?
Answer1
ההשתתפות בתפילות ובסליחות בבית הכנסת עם הציבור היא בעלת מעלה גדולה ביותר. זאת מכיוון שהיא כוללת כינוס של רבים, אמירת דברי תחנונים מתוך התעטפות בטלית, שמיעת קול שופר (במהלך הסליחות), ואמירת מילים והברות יחד בקול רם, מה שמחזק את הקשר בין האדם לבוראו ומעורר את הלב לתשובה. אין תחליף למעלה זו.
Question2
האם אדם שנמצא בביתו מחמת חולי יכול לקיים את מצוות הסליחות והתפילות על ידי שמיעה מרחוק באמצעות טלפון או רדיו בשידור חי?
Answer2
באופן עקרוני, ועדיף מכלום, אדם שנאנס ולא יכול להגיע לבית הכנסת יכול להתחבר לעוצמת הקדושה של תפילת הרבים באמצעות שמיעה מרחוק דרך רדיו בשידור חי לאחר חצות או באמצעות טלפון שהונח בבית הכנסת. במקרה כזה, הוא יכול לענות אמן אחר קדיש ושלוש עשרה מידות רחמים עם הציבור, במיוחד לדעת הרמב"ם שמתיר אמירת שלוש עשרה מידות גם ביחיד. עם זאת, אין זה תחליף לנוכחות פיזית בבית הכנסת.
Question3
מהי המחלוקת העיקרית בין פוסקי ההלכה בנוגע לשמיעת מצוות באמצעות מכשירים אלקטרוניים כגון רדיו, טלפון או רמקול?
Answer3
קיימת מחלוקת עקרונית האם שמיעת מצוות כמו קריאת מגילה, קריאת התורה, קדושה, תפילה, קול שופר והבדלה באמצעות מכשירים אלקטרוניים מוציאה את האדם ידי חובתו. הדעה הרווחת בקרב פוסקים רבים היא שלכתחילה אין יוצאים ידי חובה בשמיעה ממכשירים אלו, מכיוון שהקול הנשמע אינו הקול המקורי של האדם המקיים את המצווה אלא נקלט ועובר דרך ממברנה. לעומת זאת, יש פוסקים שהביעו דעה שבשעת הדחק ייתכן וניתן לסמוך על שמיעה כזו.
Question4
מהי דעתו של הרב עובדיה יוסף בנושא שמיעת סליחות מרחוק?
Answer4
הרב עובדיה יוסף סבור שאדם השומע סליחות בביתו דרך רדיו בשידור חי יכול לענות שלוש עשרה מידות רחמים כששומע אותן מהציבור, וכן יכול לענות אמן אחר קדיש של שליח הציבור. זאת למרות שהוא עצמו סובר שאין לומר שלוש עשרה מידות של רחמים אלא בעשרה. הוא רואה בכך עדיף מלא כלום לאדם שנאנס מלהגיע לבית הכנסת.
Question5
מה דעתם של הרב ויסדיקר (בעל מנחת יצחק) והרב שלמה זלמן אוירבך בנוגע לשמיעת מצוות באמצעות מכשירים?
Answer5
הרב ויסדיקר והרב שלמה זלמן אוירבך סוברים שלכתחילה אין יוצאים ידי חובה בשמיעת מצוות באמצעות מכשירים אלקטרוניים, כיוון שהקול הנשמע אינו הקול המקורי.
Question 6
מה היה ספקולציה של הרב משה פיינשטיין בנוגע לשמיעת קול שופר דרך מכשיר?
Answer6
הרב משה פיינשטיין העלה ספק ואפשרות שאולי כן יוצאים ידי חובה בשמיעת קול שופר באמצעות מכשירים, במיוחד במצבים של צורך כמו חולה שאינו יכול להגיע למקום שבו תוקעים בשופר. הוא התייחס למכשירים שתוכנתו לצורך כך מערב יום טוב ואינם מופעלים על ידי האדם ביום טוב עצמו. הוא ראה בכך קידוש שם שמיים גדול כאשר חולים בבתי חולים יכולים לשמוע קול שופר.
Question 7
מה הייתה גישתו של הרב קוק בנוגע לקשר בין ישראל לאביהם שבשמיים גם כשאין נוכחות פיזית בציבור?
Answer7
הרב קוק סבר כי אין שום מחיצה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמיים, אפילו כשאין נוכחות במקום עשרה (מניין). הוא ראה במכשירים אמצעי לשמיעת דברים שבקדושה, וטען כי במקום שאומרים ליד המכשירים ישנה התעוררות רוחנית. עם זאת, נותרה ספק אם שמיעה באמצעות מכשירים נחשבת לתפילה בציבור במובן ההלכתי המלא, הדורש נוכחות פיזית במקום.
Question 8
מה המסקנה העולה מדברי הפוסקים בנוגע לשמיעת מצוות באמצעות מכשירים בשעת הדחק?
Answer 8
המסקנה היא שלכתחילה אין לסמוך על שמיעת מצוות באמצעות מכשירים אלקטרוניים בגלל המחלוקת בין הפוסקים. עם זאת, בשעת דוחק, כאשר לאדם אין אפשרות אחרת לקיים את המצווה (כמו חולי או אילוצים אחרים), ישנם פוסקים המתירים לסמוך על כך בדיעבד, במיוחד בנוגע לדברים שאינם חובה אישית גמורה או לסליחות ותפילות רשות, על מנת להתחבר לעוצמת תפילת הציבור. יחד עם זאת, לגבי קול שופר, הדעה הרווחת היא שאין יוצאים ידי חובה בשמיעה באמצעות טלפון או רמקול מכיוון שכל הברה צריכה להישמע באופן ישיר.
Full text
השואל ואמר בימים אלו של סליחות ורחמים שבאמת איננו רואות ולא זר איזה עוצמה יש לילה של סליחות ובקשות רחמים לאלו שמשקימים קום ובאים מבית כנסת ברוב עם דר מלך עטופים וקליטות שופכים תחינה שומעים כל שופר איזה עוצמה, איזו הכנה, איזה זיכור נפש יש בדבר. אבל שאל השואל, כיוון שאין הוא מרגיש בטוב והוא נמצא במיתתו בביתו, האם יכול הוא לבקש מחברו להפעיל את מכשיר הטלפון, להניחו במרכז בית הכנסת ליד החזן והוא ישמע מביתו לביתו יתעטף בטלית ומביתו ישמע את התפילה וישות לה לצפילת השליחות והרחמים והם גם יכול לומר את 13 מידות של רחמים יחד עם מהציבור כיוצא בדבר אם יש שליחות ברדיו בשידור חי אחרי חצות האם הוא יכול להשתתף עם אותם שליחות למרות שהוא על מיצתו בביתו או לא? זוהי השאלה של השואל אשר כאמור רוצה להתחבר עם עוצמה של קדושה עם תפילת הרבים כפי שנעשת בבתי כנסיות ובתי מדרשות והתשובה לשאלה הזו היא חיובית אכן כן ברור מערי כל ספק שאין תחליף ואין שום דרך להשיג את המעלה הגדולה ביותר כמו להיות בבית הכנסת עצמו יחד עם הציבור וכמנהג אבותינו עטופים בטליתות אומנהג אבותינו שאומרים מילה במילה הברה עברה יחד ובכל רם עוצמה ומכירות את הלב ובמיוחד שאנחנו גם נוהגים לתקוע במהלך ה ה סליחות שוודאי אין לזה שום תחליף אבל יותר טוב מכלום שוודאי ודאי יתחבר אל הרבים אם זה דרך הרדיו בשידור כלח בשידור חי אחרי חצות ואם זה באמצעות הטלפון כפי שנאמר אבל כאן מקום לדון מבחינה עקרונית בשמיעה מרדיו מטלפון, מרמקול, דברים שהם מצווה כמו קריאת מגילה, כמו קריאת התורה, כמו קדושה, תפילה, כמו כל שופר, כמו הבדלה. האם יוצאים דחוביו באמצעות שמיעה ממכשרים אלו או לא? הרבה דנו פוסקי ההלכה של ימינו בשאלות החשובות הללו, הר יוסף שכבר דן בזה הרבה פעמים בשוט יבי העומר בשוט חבר דעת חזר ודן בעניין בספרו חזון עובדיה על ימים נוראים וכך דרכו בקודש סכר את כל השיטות אשר יש לנו בעניין זה וחשוב לשמוע את השיטות קודם כל ביחס לסליחות הוא אומר, השומע בביתו סליחות דרך הרדיו בשידור חי יכול לענות 13 מידות כששומע אותם לציבור וכן יכול לענות אמן אחר הקדיש שליח ציבור למרות שהרבוד יוסף מתייחס ל-13 מידות של רחמים כדבר שבקדושה שאומרים אותו רק בעשרה כמו דעת פוסקים ראשונים ואחרונים אז ולמרות הכל הוא אומר שיכול היחיד שנמצא בביתו להשתלב, לשמוע ולענות 13 מידות. על אחד כמה וכמה לשיטתנו כמו הרמב"ם שאפשר לומר 13 מידות גם ביחיד בוודאי וודאי שאדם שנפצר ממנו ענוס הוא מלהגיע להשמורות שוודאי ודאי יוכל להשתלב על ידי השמיעה במכשירים הללו ולהשתתף ולומר גם כן 13 מידות של רחמים אבל כאמור הרב יוסף דן ברמה עקרונית בשאלות הללו והוא בדעה שברמה עקרונית אין יוצאים מידי חובה לכתחילה לכתחילה אין יוצאים ידי חובה בשמיעת קדושה מקרא מגילה כל שופר יוצא בזה על ידי טלפון או רמקול או רדיו הואיל ומה שאנחנו שומעים זה לא הכל המקוריש לאדם אלא זה כל הנקלט באמצעות ממברנה ואז זה כבר לא הכל של האדם הוא אומר שבדרכו זו הלכו הרב ויסדיק לברכה בעל מנחת יצחק וכן הרב שלמה זל בן אוירבח זכר צדיק לברכה שדגלו בשיטה הזו שכתחילה לא יוצאים באמצעות שמיעה ממכשירים אלו אבל הרב ד יוסף גם הביא את הרב משה מפינשטין זכר צדיק לברכה שהיה לו ספק בעניין ונתה לומר שאולי כן יוצאים מידי חובה באמצעות שמיעה במכשירים אלו כמובן שאם אנחנו מדברים על לשמוע כל שופר אנחנו מדברים על מכשירים באמצעות טלפון או רמקול אנחנו מדברים על מכשירים שתוכנתו לצורך זה כבר מערב יום טוב ואין האדם מפעיל אותם ביום טוב. אבל מדברים צורך חולה לצורך אדם שאין יכולתו להגיע למקום ה שבהם תוקעים בשופר. הגיעו בעצמכם שאם בבית חולים בזמן ששומעים כל שופר יש ויש היום מכשירי רמקול שהם תוכנתים מראש ואפילו לא רואים אותו וכוונה המוסתר לא רואים אותו אז תאלו עצמכם שכל החולים אשר אין להם נזק בלשמוע הכל אלא בחדרים שלהם מסוג החולים שהם לא יכולים לקום המיטה אבל ודאי ודאי היו שמחים לשמוע כל שופר שפטע פתאום הם שומעים את כל החזן את כל השופר בוקע בכל רחבי הבית חולים להוציא אותם חולים שוודאי השמיעה הזו מפריעה להם שוודאי ודאי יש בזה קידושם שמיים עצום וכאמור השאלה יוצאים מדי חובה או לא יוצאים מדי חובה זה שיש קידוש שם שמיים עצום זה דבר לפני עצמו השאלה יותר חובה או לא יצא חובה אז כאמור להוציא מכל שופר הרב משה פריינשטין אפרינשטיין זכ צדיק ברכה נתן לומר שכן יוצאים מדי חובה באמצעות המכשירים הללו עוד נעמוד על המיוחד של כל שופר אבל כאן המקום לומר שהרב קוק בכלל בכלל הרב קוק היה בדעש בוודאי הוא אפילו אמר שאפילו לעניינים דברים שבקדושה כשהוא לא נמצא במקום עשרה אבל במקום שאומרים ליד המכשירים יש עזהרה אז הוא אמר אין שום חיצה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמיים זוה מליצה תלמודית שאמרו אותה החכמים והיא בדי בעלת אות שמע אבל במובן ההלכתי אחרי בקשת המחילה אנחנו מסופקים אם באמת זה נקרא שהאדם מתפלל בציבור אם הוא שומע באמצעות המחשירים הללו והובתו משום שתפילה בציבור יש צורך בלהיות במקום לא רק עלי שמיעה והם במקום הם בוודאי תפילה בציבור אבל הוא לא ולכן אבל אנחנו רואים שיטה של הרב קוק שבעצם מכשיר לשמוע את הדברים האלה הרב עודה יוסף מביא גם כן את הרב יצחק אלפרין שהוא ראש מכון לטכנולוגיה בהלכה הוא היה בדעה שכל קל של תפילה ואה וכן כל דבר ששומעים באמצעות רמקול או טלפון זה כמו קולו של אדם וזה לא נקרא כוח כוחו אלא כוחו של האדם ויוצאים ידי חובה והוא הסביר זאת לרב משב שלמה זן בן אוירבח הרב שלמה זן בן אורבח שמע בקשב רב את הסברו שלפח פרים שכאמור היה לו מכון לטכנולוגיה והלכה ואמר לו שבאמת הוא שמע חזון איש שכך הוא נוטה אבל הוא הרב שלמה זן אורבך לא שוכנע עדיין כך הרב יוסף מביא בשם הרב שלמה זן בן אורבך לכן לאור הדברים האלה ניתן לבוא ולומר כך וברור בוודאי ודודאי שלכתחילה לא ישמוך האדם על דברים כאלה כי ראינו מחלוקת הפוסקים אם אם יוצאים מדי חובה או לא אבל בדעבד משעת דוחק תלוי למה אם אנחנו מדברים על סליחות אשרהו מי יתן אם היה יכול אדם להגיע לבית הכנסת אין תחליף לכך כפי שתארנו את זה בראשית דברנו אבל היה ונפצר ממנו לפחות לפחות שהתחבר עם העוצמה של תפילת הציבור ואמצעות המכשירים האלה ובזה אין ספק וראינו שאפלו רבודה יוסף אפילו ב13 מיטות של רחמים אבל רבותיי כל שופר זה מה ש אחר כל שופר אמרו חכמים אם אדם תוקע כל שופר בתוך בור בתוך עמדה של חיילים אלה שבפנים יוצאים דחובה ולשבחוץ לו כי זה נקרא כל הברה הוא שמע לכן לא יהה כל השופר שנשמע מטלפון אורם קל ככל הברה ולא יוצאים ידי חובה אבל למה שלא יוצא ידי חובה את שמיעת ההבדלה בטלפון למה לא יצא חובה בקריאת התורה שהיא לא חובה אישית מלא בקריאת המגילה היא חובה אישית אבל בכל זאת בשעת הדוחק הוא דעבד ניתן לסמוך על הדבר הזה כפי שראינו שיש פוסקים לומר זה אבל כאמור בתפילות כמו שלנו שהם תפילות רשות אבל מאוד חשובות בוודאי וודאי שמן ראוי שאדם שנפצר ממנו באמת נפצר ממנו לא שיעשה את זה הרגל שיתחבר עם הציבור עד ברדור חי או עד שמעה מכל טלפון רבי ח