שלום לכבוד הרב

האם אומרים ווידוי מעשרות בימינו?
כיוון שבפשטות גם לרמב״ם לא אומרים בימינו וידוי מעשרות כי אסור לשקר,
למשל-אתה לא מעלה את המעות לירושלים אז אתה לא יכול להגיד את הוידוי וכדומה

תודה רבה

שלום וברכה, ותודה מראש לרב.

1. ראיתי שהרב השיב באתר שיש עדיפות בנתינת מעשר עני ישירות מהפירות לעני, על פני קרן מעשרות. אם אינני מכיר עני לתת לו, כיצד אנהג?

2. מה לעשות עם פירות מעשר עני שכבר הפרשתי?

חג פסח כשר ושמח.

שלום לכבוד מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א
נודה שמורי יענה לנו על שאלות לפי משנת רבנו ומארי יוסף קאפח זצ"ל

האם ישנה חובה להפריש מעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעני גם בזמן הזה?

1. מן המוקף=מכלים הנמצאים בחדר אחד ורואה את כולם האם נחשב כמוקף וניתן להפריש מהם?
ומה לגבי להפריש בעת שהיין נמצא בתוך צינורות המשאבה והפרס ושאר מכונות וגם בכמה כלים והכל בחדר אחד? 

2. האם ניתן להפריש תרו"מ מיין שטרם נסחט ומעורב בקליפות, זגין, שמרים וכו? האם היין חייב בשלב זה בתרומות ומעשרות, חשבתי שכן שהלא יכול להאסר משום יין נסך ולכן נקרא כבר יין.... 

3. האם ניתן להפריש תרו"מ מקליפות שעוד נשאר בהם לחלוחית בכמות מסויימת, על יין שכבר נסחט מאותן קליפות? 

!שלום לרב ותודה על כל מה שהרב עושה!
יש לי בבית עץ לימון מתוק שאני לא מעוניין בו ואני רוצה להרכיב עליו עץ אחר. שאלתי היא. האם מותר לקצוץ את הענף כשיש עליו פירות לא בשלים או שצריך להמתין שהפירות יהיו ראויים לאכילה ואז לקטוף אותם?
ב. האם מותר לי להרכיב על העץ פומלה/פומלית/קלמנטינה?
אם לא,אז מה כן מותר להרכיב עליו?,
ובכל אופן מה הכלל שעל פיו פוסקים?
תודה רבה!

דבר שקניתי ומכרתי לאחר שימוש, האם צריך להפריש מעשרות (דוגמא עגלה לתינוק בשימוש שנה ונמכרה)?

לכבוד הרב,

מהי עמדתו של הרמב"ם לגבי מצוות כיבוש הארץ, והיותה של מלחמת
כיבוש כמלחמת מצווה?
על פניו בגמרא בסוטה מד, ב - משמע שמלחמת כיבוש היא לכו"ע חובה.
וכן פסק הרמב"ן במצוות עשה ד שכחת העשין.

ואילו לפי הגדרת הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה' , משמע שכיבוש
הארץ אינו לא מלחמת מצווה מצד אחד, וגם לא רשות מצד שני.
מצד שלישי, הרמב"ם פסק את מדרש הספרי שאומר שמלך ישראל מצווה
לכבוש קודם את כל ארץ ישראל, ורק אחר כך ארצות אחרות.

א שסק שחנט לכל הדעות קודם טו בשבט, איזה מעשר מפרישים ממנו לכשיבשיל?
ב מה הדין במקרה ושתל/נטע זרעי פירות שביעית הראוים למאכל?
בא נגיד שום
ד,ו  [ה] ספיחין של שביעית שיצאו למוצאי שביעית, אסורין באכילה; ואין תולשין אותן ביד--אלא חורש כדרכו, ובהמה רועה כדרכה.  [ו] ועד מתיי אסורין ספיחי שביעית, במוצאי שביעית:  מראש השנה ועד חנוכה; ומחנוכה ואילך, ספיחין מותרין.  והזורע ספיחי שביעית אחר שביעית, הגידולין מותרין.