לכבוד הרב רבי אברהם בן הרמב"ם במאמרו על דרשות חז"ל פירש את המקרים בגמרא שבהם אמוראים החיו מתים שלא כפשוטם (הוא פירש 2 המהמקרים האלו) כגון את המקרה של רבה ורבי זירא במגילה הוא מפרש לא כפשוטו ודומני שהוא פירש שרבי זירא היה קרוב למות ולא מת ממש. והיה עוד מקרה כזה שהוא פירש לא כפשוטו היינו שלא היתה מיתה ממש. מדוע רבינו אברהם ראה צורך לפרש את המקרים האלו שלא כפשוטם? מדוע אי אפשר להניח שהאמוראים יכלו להחיות מתים כפשוטו?

שלום לכבוד הרב יש לי שאלה בנוגע לצורת קני המנורה. הרי בשער טיטוס הם מעוגלים ולפי רבנו הם צריכים להיות ישרים. יש כל מיני תרוצים שזו לא המנורה כמו שיש שם סרטוטים של דרקונים - דבר שלא הוכח ושהבסיס צר מידי אך אפשר להגיד שהם החליפו רק את הבסיס. מה התרוץ של הרב? ואיך ניתן להסביר את דברי מארי שלכאורה לא מוכרחים להיות?

לק"י שלום לכבוד הרב,
בהלכות ממרים, פ"ז הל' י, רבנו פוסק כי כדלהלן: "כיצד דנין בן סורר ומורה: מביאין אותו אביו ואימו תחילה לבית דין של שלושה, ............ אחר ההתראה; וזו היא עדות הראשונה. ומלקין אותו, כשאר מחוייבי מלקות -- שנאמר "וייסרו אותו, ולא ישמע אליהם" (דברים כא, יח)." ואילו בסנהדרין, דף עא ע"א, רש"י מפרש כי התראה זו אינה כשאר התראות, דהיינו, הבן אינו צריך לעבור את העבירה תוך כדי דיבור לאחר ההתראה אלא לאחר זמן רב ובסתר מהוריו. לעניות הבנתי, היות והרמב"ם לא חילק בין התראה זו לשאר ההתראות הוא חלוק על רש"י. האומנם?.
תודה.

לכבוד הרב שלום ידוע שלשיטת הרמב"ם כל מצב של ראיית מלאך (ווכנראה גם שמיעת מלאך) הוא רק בחלום או במראה נבואה. שהרי אין למלאכים גוף או דמות הגוף וגם לא קול ממשי. איך הרמב"ם יסביר את הגמרא בתענית כא, א: אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין +דברים ט"ו+ אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע.

ישנה גמרא שמאד קשה לי להסבירה כשיטת הרמב"ם: :" ששה דברים נאמרו בשדים, שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם. שלשה כמלאכי השרת, יש להם כנפיים כמלאכי השרת, וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת, ושומעין מאחורי הפרגוד מה שעתיד להיות כמלאכי השרת..." האם מארי יוכל לעזור לי בזה?
תודה וברכה

לכבוד הרב הגמרא בברכות יח, א מביאה מחלוקת בין רבי חייא לבין רבי יונתן האם המתים יודעים שמחרפים אותם. ואחר כך הדיון מתמשך לשאלה האם המתים יודעים מה קורה בעולם הזה. רביי חייא ס"ל יודעים ורבי יונתן ס"ל לא יודעים. הגמרא מביאה דיון עם ראיות ודחיות לגבי השאלה ולבסוף אומרת שרבי יונתן חזר בו וסובר שהמתים יודעים מה קורה בעולם (סוף יח,

לכבוד הרב האם הרמב"ם האמין ביכולת שלנו לתקשר או לקבל מסרים מאנשים שנפטרו? מצד אחד הרד"ק ודומני שכן דעת הרמב"ם אומר שדרישה אל המתים זה הבל. וגם את סיפור בעלת האוב שהעלתה את שמואל הנביא מסביר הרד"ק שהיא רימתה את שאול. מצד שני מצינו בגמרא סיפורים על התגלות של מתים בחלום, כמו ביומא פג, ב סנהדרין קב, ב ברכות יח: ועוד. האם הרמב"ם האמין שיכול להיות מצב כזה שאדם שנפטר מחליט להתגלות למישהו מהעולם הזה בחלום?

אני שמעתי שרק 18 או19 הלכות נפסקו כבית שמאי במסכת שבת פרק א משנה ד כתוב 18 דברים שניפסקו כב"ש ולמדתי בעוד משכתות שיש הלכות שנפסקו כב"ש (מסכת ביצה)

מהו שכפל רבינו במשנה תורה "והיא מדברי סופרים ואינה מן המניין"? מדוע הכפילות הזאת? אשמח אם מארי ירחיב

לכבוד הרב הרמב"ם בתחילת הלכות סנהדרין כותב שיש מצווה למנות בתי דין בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך.
1. מה פירוש המושג פלך?
2. למה צריך בתי דין בכל פלך ופלך? הרי יש כבר בתי דין בכל עיר ועיר.
3. למה צריך את בתי הדין שבהר הבית ובפתח העזרה? הרי יש כבר בתי דין בכל עיר ויש בית דין גדול בלשכת הגזית. האם זה לא כפילות בתי דין?