לק"י יורנו רבינו מהו יחס הרמב"ם לפסיקה על פי הירושלמי? אם הרב יוכל להפנות אותי למקורות לבירור אני ישמח מאד (זה לצורך עבודה שאני צריך להגיש ) היכן אפשר למצוא את כללי הפסיקה להרמב"ם? האם הרמב"ם הירבה לפסוק כירושלמי גם נגד הבבלי? היכן הדבר מצוי? אני ישמח מאד אם הרב יוכל להפנות אותי למאמרים ומקורות לעיון בנושא

לכבוד הרב הרמב"ם בהלכות תשובה ט, ב כותב שהמשיח יהיה בעל חכמה יותר משלמה. מהיכן למד הרמב"ם את הדבר הזה? הרי זה לא כתוב בשום מקום בדברי חז"ל? בדקתי את הנושא היטב במקורות ואין לכך מקור מפורש בדברי הגמרא או המדרשים. וגם מה שאמרו "ירום מאברהם ונשא ממשה" זה הולך על היקף ההנהגה וכו' ולאו דוקא על חכמה, כמו שהסבירו המפרשים.

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! בהלכות יסודי התורה פ"ו ה"ו, הע' י, מארי כותב כי מותר למחוק כינוי מכינוייו של הקב"ה לצורך "תיקון ושיפור" אך לא להשחיתם ולבזותם. האם "תיקון ושיפור" בכינוי מותרים דווקא כשהם נועדו לתקן או לשפר כינוי קיים, או אף למחקו כאשר אין בזה השחתה. לדוגמא: האם מותר למחוק את כינויי הקב"ה (רחום חנון גדול וכו') אם היו רשומים על בשרו? מכיוון שאולי ניתן לומר שזו מחיקה שנעשית לשם נקיון הגוף ולא לשם בזיון והשחתת הכינוי, ולכן אולי תחשב מחיקה מסוג זה כ"תיקון ושיפור", אף היא.

בס"ד שלום לכבוד הרב,
במשנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק טז הל' ח נפסק כי "וכל המסרס -- לוקה מן התורה, בכל מקום; ואפילו מסרס אחר המסרס, לוקה. ......... והמסרס את הנקבה, בין באדם בין בשאר מינים -- פטור". האם המסרס נקבה פטור מלוא כלום והדבר מותר או שמא פטור אבל אסור כמו ששנינו בהלכות שבת ביחס לכל פטור?. כל טוב.

קיבלתי את תשובתך.
תודה אבל מהו התוקף של תקנות וגזירות שתיקנו בתי דין לאחר חתימת הגמרא, הרי רק לבית הדין הגדול יש זכות לחדש בתורה דין חדש או לגזור גזירה? מהיכן נובע התוקף אפילו לבני אותה קהילה .? האם יש "סתם" מיצוה לשמוע לכל הנחייה של רב .? גדי בן יוסף

לק"י לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה!

לכבוד הרב כתוב בתוספות יבמות נ, א: תדע שהרי נביא עומד - וא"ת והלא אם לא התפלל חזקיהו על עצמו היה מת והיתה נבואה בטלה אלא ע"כ אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות אם לא היה חוטא א"כ היכי מוכח מכאן דמשלו הוסיפו לו אפי' לא הוסיפו לו משלו וחיה כבר כל שנותיו שנגזרו לו מה שלא נתקיימה הנבואה לפי שחטא ואילו לא חטא ונשא אשה בשנים הראשונים היה מוליד ואר"י דשמא הדורות נגזרו להוולד באותו הזמן ובאותו הפרק שהם נולדים ובשני התוספת נגזר לו להוליד מנשה. מבואר מפה, אם אני מבין נכון, שהתוספות חולקים על הרמב"ם וסוברים שגם נבואה טובה של נביא יכולה להתבטל בגלל חטאים. השאלה היא - לפי שיטה זאת, כיצד נוכל לאמת נביא?

שלום יבוא אל מארי הנכבד. במסכת תענית, מובא הסיפור הבא: ואמאי קרו ליה נחום איש גם זו? דכל מילתא דהוה סלקא ליה אמר: גם זו לטובה. זימנא חדא בעו לשדורי ישראל דורון לבי קיסר. אמרו: מאן ייזיל? ייזיל נחום איש גם זו דמלומד בניסין הוא. שדרו בידיה מלא סיפטא דאבנים טובות ומרגליות אזל בת בההוא דירה בליליא קמו הנך דיוראי ושקלינהו לסיפטיה ומלונהו עפרא. כי מטא התם (שרינהו לסיפטא חזנהו דמלו עפרא) בעא מלכא למקטלינהו לכולהו. אמר: קא מחייכו בי יהודאי! (אמר: גם זו לטובה( אתא אליהו אדמי לה כחד מינייהו. אמר ליה: דלמא הא עפרא מעפרא דאברהם אבוהון הוא דכי הוה שדי עפרא – הוו סייפיה, גילי – הוו גירי!

שלום כבוד הרב כחלק מלימוד הסוגייה ברצוני לשאול 3 שאלות:
1. במידה ובן ואביו יושבים בסנהדרין, ולאחר משא ומתן כל אחד נשאר בדעה הלכתית שונה. האם הבן יהיה רשאי לומר את דעתו? הרי אסור לסתור את דברי אביו, ובטח שלא בפניו. מצד שני אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולא תגורו מפני איש.

לכבוד הרב שלום וברכה.
לפי הבנתי מסופר בגמרא על מעשי בר כוכבא, שכאשר רצו להתקבל לחילותיו אנשים, היו נדרשים לקצוץ את בוהנם, ולאחר שאמרו לו "עד מתי תעשה את ישראל בעלי מומים" הוא החליט שתנאי הקבלה יהיו לעקור ארז מהלבנון. לפי הידוע לי, כיום אפילו הטרטקטור הכי חזק אינו מסוגל לעקור ארז. האם בסיפור זה יש הגזמה או שצריך להבין אותו כמו שהוא.
תודה רבה מראש.