לך לך...אל הארץ אשר אראך-ארץ החיים!

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מהקלטת "081110na.mp3"

נושא מרכזי: ההסתלקות של ר' שמעון ז"ל ושלושת האחים בני ר' אהרן, ודרשות על משמעות החיים בעולם הזה והחשיבות של מעשים טובים ואמונה.

נקודות עיקריות:

• הצער על פטירת הצדיקים: הדובר פותח בצער עמוק על הסתלקותו של "איש תם וישר ירא אלוהים בצר מר" - ר' שמעון ז"ל, וכן על פטירתם של שלושה אחים בתוך שנה אחת, בני ר' אהרן. הוא מדגיש כי מלבד הצער על אובדן יהודי כשר ששמר על אמונתו למרות ייסוריו, ישנה תחושה קשה יותר על פטירת שלושה אחים בזה אחר זה: "מלבד זאת אנחנו צריכים עוד יותר לרעוד ששלושה אחים נתבקשו לישיבה של מעלה בתוך שנה. שלום איננו חיים איננו ועכשיו שמעון איננו."
• חובת חשבון הנפש: לאור האובדן הכבד, הדובר קורא לכל אחד ואחד לערוך חשבון נפש: "ודאי וודאי שכל אחד ואחד מאיתנו חייב לפשפש את מעשיו מפני מידת הדין המתוחה."
• תכלית האדם בעולם - פרשת "לך לך": הדובר מקשר את האבל לפרשת השבוע "לך לך", בה מצווה הקב"ה את אברהם אבינו לעזוב את ארצו, מולדתו ובית אביו וללכת אל הארץ אשר יראהו. הוא מדגיש את הקושי שבניתוק מהמוכר והיקר, ומקביל זאת לציווי הקשה של עקידת יצחק: "זה כמעט כמעט מגיע לדרגה של הניסיון שה הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו, קחנה את בנך, את חיבך אשר אהבת את יצחק, ועלהו לי לעולם."
• עולם הזה כעולם חולף ועולם השקר: הדובר מסביר כי העולם הזה הוא "עולם של עולם של בדיון, עולם בן חלוף, עולם של שקר", וכי מקומו האמיתי של האדם, אפילו הצדיק הגדול ביותר, הוא בעולם הבא, "ארץ השם אל הארץ אשר אראה כך ארץ השם." למרות הרצון להמשיך בעשיית מצוות בעולם הזה, הקב"ה מצווה לעזוב הכל וללכת אל "ארץ העולמים", מקום משכן הנשמות הטהורות.
• מעלותיו של ר' שמעון ז"ל: הדובר עובר לתאר את מעלותיו של ר' שמעון ז"ל לאחר הסתלקותו, בהתאם למנהג שלא לדבר בשבחם של צדיקים בפניהם. הוא מתאר אותו כמי ש"השקים מעריב כל חייו", נאמן למורשת אבותיו, בעל "שקט פנימי השקט החיצוני", מיעט בדיבור, ושתיקתו נבעה מ"שלטון של יצרים, ריסון עצמי, שקילות". הוא הרבה במצוות ובגמילות חסדים, וטרח לזכות אחרים במצוות.
• הוקרת תלמידי חכמים ולימוד תורה: הדובר מזכיר כי ר' שמעון ז"ל היה "מוכיר רבנן ערך מהיא תורה" ונהג ללכת רגלי ל"קריאת אונו" בכל ראש חודש כדי ללמוד תורה יום שלם.
• "לשמן תורך שמך": הדובר מסביר את הפסוק "לשמן תורך שמך על כן עלמות אהבך" בהקשר של אברהם אבינו ושל ר' שמעון ז"ל. כשם שאברהם נצטווה לעזוב את מקומו כדי שמעלותיו יתפרסמו, כך לאחר הסתלקותו של ר' שמעון, יכולים לדבר על אישיותו הגדולה ו"השמן הריחני הזה נפוץ".
• הדמויות המופת בביתו: הדובר מתאר את תמונות החכמים והצדיקים שהיו תלויות בביתו של ר' שמעון, ומדגיש כי "לא כל אדם זוכה שהוא מבין שאלה המגדלורים של עולם מורכים."
• חשיבות הביקור והנחמה: הדובר מעריך את בואם של האנשים לנחם את האבלים ומדגיש שזו "גמילות חסד של אמת", שכן אין מצפים לגמול מהאבלים. הוא מאחל שהקב"ה ינחם את האבלים וישלח רפואה שלמה לאחיו של ר' שמעון.
• תפילות ובקשות: בסיום, הדובר נושא תפילות ובקשות שונות, ביניהן סילוק שנאת חינם, הגברת אהבת חינם, הדרכת המנהיגים, עזרה לחיילים, הכנעת האויבים וביאת משיח צדקנו.

ציטוטים מרכזיים:

• "זה ראוי להזילות הנחל על איש תם וישר ירא אלוהים בצר מר איש מנקיי הדעת שיש בעדתנו אשר נתבקש לישיבה של מעלה לאחר ייסורים רבים מאוד"
• "מלבד זאת אנחנו צריכים עוד יותר לרעוד ששלושה אחים נתבקשו לישיבה של מעלה בתוך שנה. שלום איננו חיים איננו ועכשיו שמעון איננו"
• "ודאי וודאי שכל אחד ואחד מאיתנו חייב לפשפש את מעשיו מפני מידת הדין המתוחה"
• "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך"
• "זה כמעט כמעט מגיע לדרגה של הניסיון שה הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו, קחנה את בנך, את יחידך אשר אהבת את יצחק, ועלהו לי לעולה"
• "אין מקומו של האדם ואפילו הצדיק ואולי דווקא הצדיק הגדול ביותר אין מקומו בעולם הזה העולם הזה הוא עולם של עולם של בדיון, עולם בן חלוף, עולם של שקר, מקומו של האדם הוא בחיי העולם הבא, ארץ השם אל הארץ אשר אראה כך ארץ השם"
• "השתיקה אצלו נבעה מאיזשהו שלטון של יצרים, ריסון עצמי, שקילות. לא כי לא היה לו מה לומר. אם הוא העיר כאיל בצורה מדודה או שקולה, דברים של טעם, אלא באמת השתיקה הייתה לחכמה שתיקה"
• "לשמן תורך שמך על כן עלמות אהבך"
• "לא כל אדם זוכה שהוא מבין שאלה המגדלורים של עולם מורכים"
• "עולם חסד יבנה וזה חסד של אמת לכן שכרם רב מאוד"

הדרשה משלבת תחושת אבל עמוקה עם מסרים של התעוררות רוחנית, קריאה למעשים טובים וחיזוק האמונה, תוך שימוש בפרשנות של פרשת השבוע ובתיאור מעלותיו של הנפטר כדוגמה ומופת