בחירות עפ"י ההלכה - האמנם?

תמצית מקורות בנושא בחירות בהלכה

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מקטעי השמע "081111hy.mp3" העוסקים בשאלת מעמד הבחירות בהלכה היהודית.

נושא מרכזי: תוקף הבחירות בהלכה והצורך בהסכמת הציבור

המקור המרכזי פותח בשאלה האם ענייני הבחירות מעוגנים בהלכה, והתשובה היא חיובית באופן פשוט. הטעם לכך הוא הכלל ההלכתי ש"אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור". מכאן עולה השאלה המרכזית: כיצד מתבצעת ההמלכה בציבור ומהו אופן הבחירות התקין והנכון ביותר?

התנגדות למינוי על ידי שלטון זר (החתם סופר)

הדובר מביא את דעתו של החתם סופר בתשובותיו (חושן משפט סימן י"ט) בנוגע למינוי רב לקהילה על ידי שלטון גויים. החתם סופר יוצא בחריפות נגד מינוי רב מטעם השלטון, בטענה שהרב צריך להיות "בן חורין בהוראה שלו" ולא מסונדל על ידי השלטונות.

"החתם סופר יצא בתקיפות גדולה מאוד מאוד נגד מינוי רב מטעם דהיינו מושפע או בהשראת או בהשפעת השלטון וטען כי הרב צריך להיות בן חורים בהוראה שלו ולא שהוא מסונדל על ידי השלטונות."

החתם סופר מעדיף את דרך הבחירות על פני מינויים, ומגדיר את המינויים כלא דמוקרטיים וככפייתיים. לדעתו, יש צורך לכבד את הציבור ולשאול את דעתו, ולכן רק דרך הבחירות היא הנכונה ביותר, במיוחד בענייני הוראה. הוא דוחה את הטענה של "דינא דמלכותא דינא" במקרה בו הדין המקומי קובע מינוי, מכיוון שזה "מנוגדד מחלוטין לתורתנו הקדושה שרוצה שהפרנס יהיה מקובל על הציבור".

התנגדות להכרעה בגורל בבחירות (שו"ת יביע אומר)

המקור מביא מקרה שנדון בשו"ת יביע אומר (חלק ו', חושן משפט סימן ד'), בו גוף בוחר בן 36 איש התפלג חצי חצי בבחירת רב עיר, והוחלט להכריע בגורל. הרב המפסיד ערער בטענה שלא ניתן להכריע דבר כזה בגורל ויש צורך בבחירות חוזרות מכיוון שרק רצון הציבור הוא הקובע.

הרב יוסף דן בשאלה האם יש תוקף לגורל בהקשר של בחירות. הוא מציין שהגורל שימש בחלוקת ארץ ישראל, אך זה היה מלווה ברוח קודש. כמו כן, משתמשים בגורל בחלוקת נכסים בין שותפים. הוא דן בהרחבה בשאלה האם מותר להכריע דיני נפשות בגורל במצבי קיצון בים, ומגיע למסקנה חד משמעית:

"בשום פנים ואופן אין להכריע בחירות של רב על ידי גורל אלא על ידי בחירות וצריך בחירות חוזרות."

הרב יוסף מבאר את ההבדל בין גורל בענייני מסחר בשותפות, שם כל אחד מקבל חלק כלשהו, לבין בחירת רב, שם מדובר ב"או זה או זה" ובהכרעת רצון הציבור. שימוש בגורל במצב כזה נחשב ל"חבל חרינה" ולכן מחייב בחירות חוזרות.

הקניית זכות בחירה לנציגים (ציץ אליעזר)

המקור עובר לדון בסוגיית הקניית זכות בחירה לנציגים על בסיס דברי הציץ אליעזר (חלק א', סימן כ"ד). הדובר מסביר שבבחירות אנו בוחרים נציגים שיחליטו עבורנו במועצה, וזהו למעשה מתן כוח לנציגים להצביע בשמנו. הציץ אליעזר מוכיח כי מבחינה הלכתית יש לתהליך זה תוקף.

"והוכיח שמבחינה הלכתית יש לזה תוקף ושבחירות הללו שבוחרים ונותנים מפיקוח לנציגים כדי שיצביעו עבורנו יש להם תוקף."

שיקולים בבחירת מנהיגי קהל וחלוקת קולות (ציץ אליעזר, חלק ג', סימן כ"ט)

הציץ אליעזר (חלק ג', סימן כ"ט) מעלה שאלה מעניינת בנוגע לבחירת מנהיגי קהל וגביית מסים. השאלה היא כיצד ניתן להעניק קולות שווים לכל אדם כאשר העניים משלמים פחות מסים מהעשירים. קיים חשש שאם לכולם יהיה קול שווה, לעניים לא יהיה אכפת מחלוקת מסים שתכביד על העשירים. נקודה זו מדגישה את העובדה שחכמי ישראל היו מודעים לצורך למצוא דרך בחירה שתהיה שוויונית אך גם פונקציונלית, תוך יצירת איזון.

ההבדל בין בחירות ציבוריות להצבעה בסנהדרין (החתם סופר)

הדובר מזכיר תשובה נוספת של החתם סופר (הציון נשמט) העוסקת בהשוואה בין בחירות ציבוריות להצבעה בבית דין או בסנהדרין. בסנהדרין, כל הדיינים חייבים להצביע, בעוד שבבחירות ציבוריות לא כל בעלי זכות ההצבעה טורחים להצביע. לכאורה, זה יוצר בעיה מכיוון שההכרעה מתקבלת על ידי חלק מהציבור ולא על ידי כולם, בניגוד לדין ההצבעה בסנהדרין.

החתם סופר משיב כי בענייני קהל, קיימת הסכמה בין חברי הקהילה שאם יבואו להצביע רק חלק מבעלי זכות ההצבעה, ההכרעה תתקבל על פי רוב המצביעים בפועל. בכך, חכמי ההלכה מראים את ההבדל בין הרצוי למצוי ועד כמה חשוב ללכת להצביע, בדומה לדיין בסנהדרין שחייב להצביע ולא להסתתר מאחורי "איני יודע" או מתוך אדישות.

סיכום ומסקנות

מדברי המקור עולה בבירור כי עקרון הבחירות והסכמת הציבור מעוגנים עמוק בהלכה היהודית. חכמי ההלכה התייחסו לסוגיות שונות הקשורות לבחירות, כגון:

• הצורך בעצמאות הרבנות ודחיית השפעת שלטון זר על מינויים.
• העדיפות המוחלטת של בחירות על פני הכרעה בגורל בענייני ציבור ומינוי מנהיגים.
• התוקף ההלכתי של הקניית זכות בחירה לנציגים.
• הצורך להתחשב בשיקולים שונים בעת קביעת כללי בחירה, כמו נושא תשלום המסים.
• ההבדל בין חובת ההצבעה במוסדות הלכתיים מחייבים (כמו סנהדרין) לבין בחירות ציבוריות המבוססות על הסכמת הקהל.
• החשיבות של מימוש זכות ההצבעה וההשפעה על עתיד הציבור.

המקור מדגיש את הרעיון שהנהגה ציבורית צריכה לצמוח מתוך רצון הציבור ובאישורו, וכי הבחירות הן הכלי המרכזי להשגת מטרה זו