שלום למורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א יורנו מורנו על פי רבנו ומארי מה דין אדם שברך המוציא ואכל סעודתו, ולאחר מכן (טרם ברכת המזון) מעוניין לאכול "קינוח" היינו מעדן חלב עם פירות, או גלידה או פרי או עוגה וכו'. האם צריך לברך עליהם ברכה הראויה להם (מזונות או שהכל) ולאחר מכן יפור ברכה אחרונה בברכת המזון? האם יש לו לברך בכל מקרה ברכת המזון, ורק לאחריה יאכל הקינוח?

שלום לכת"ר,
א.מי שמאושפז ושמו לו קטטר שעל ידי זה במחילה מכבודו יוצא לו המי רגלים לאט לאט, כיצד או מתי יברך אשר יצר הרי זה לא בפעם אחת אלא מעט מעט? האם העובדה שהשקית הצמודה לו אטומה אוסרת עליו לברך מפני והיה מחניך קדוש או מאחר והיא אטומה אזי מותר?
ב. האם אישה יכולה לברך בלילה המפיל ולקרוא פרשה ראשונה הרי אע"פ שאשה פטורה מקרית שמע הרי כאן לא קוראים משום חיוב? או שמא מאחר ותקנוה כנגד המזיקין, יצר הרע "שתצילני מיצר הרע ... ולא הרהורים רעים", ואשה אינה בעלת תאווה כמו האיש, אז היא לא צריכה לברך?

מתי לדעת המהרי"ץ צריך לברך על נטילת ידיים האם לפני הנטילה או אחרי

שלום כבד הרב, אם אכלתי ממש קצת לחם (פחות מכזית) ובאותה סעודה אכלתי אורז, בשר או דברים אחרים שהברכה האחרונה שלהם היא על המחיה או בורא נפשות. האם אני צריך לברך בסוף ברכת המזון?

לכבוד מו"ר שלום וברכה

האם קביעת סעודה על כובאנה מחייבת נטילת ידיים וברכת המוציא למנהגנו?
ראיתי שיש מי שכתב שהואיל וכובאנה נאפית בכלי סגור לעולם ברכתה מזונות...
כמו כן האם יש חילוק לעניין הברכה בין כובאנה פרווה (שדומה יותר ללחם במראה ובטעם) לבין כובאנה חלבית שיש בה חמאה ובמקרים רבים אף סוכר ודומה יותר לעוגה במראה ובטעם?

בברכה
אבישי קארו