דילוג לתוכן העיקרי

ביאת המשיח כעיקר

לכבוד הרב,
ידוע שהרמב"ם מונה את ביאת המשיח כאחד מעיקרי האמונה. טרם זכיתי להבין את המקור לכך, ודומני שתמהו על כך רבים.
1. אין נימוק הגיוני שעל פיו ביאת המשיח מהווה עיקר בדת ויסוד שעליו מושתת הבניין כולו, ושבהתמוטט היסוד מתמוטט הבניין, כמו מציאות ה', תורה משמיים וכו'. לכאורה ניתן לקיים דת על כל ציוויה גם בלי אמונה בגואל.

לעבוד את השם על מנת לקבל שכר ?

שלום לכבוד הרב .. נאמר לי כי בגמרה כתוב שאין האדם צריך לעבוד את השם על מנת לקבל שכר , מאידך בתהלים אומר דוד המלך שהוא עובד את השם על מנת לקבל שכר ... עוד נאמר כי התהלים הקדימו את הגמרה ב- 1400 שנה .. 1- האם התהלים חשובים יותר כי הקדימו את הגמרה ? 2- איך האדם צריך להתייחס לעבודת השם ? על מנת לקבל שכר ? 3- נפוץ היום כי בני האדם עובדים על מנת לקבל שכר .. 4-אנא האם אפשר לקבל הסר וסדר בבילבול .
תודה

החובה להתדיין בדיני ממונות בדין תורה

שלום
קראתי את המאמר שלך בגיליון 110 של 'אמונת עיתך' ושמחתי על הכיוון החיובי של הדברים המבקש לראות את הדרך לתיקון במקום להתעסק בפלפולים בדבר היתר ההתדיינות בדיני ממונות בבתי משפט, אבל עדיין אני מתקשה לקבל את הסתירה שקיימת בציבור המכונה "דתי לאומי" וגם באה לידי ביטוי במאמר זה.
בתחילת המאמר כתוב "אין מדינה יהודית בלי משפט התורה. אף ששמחים אנו בתקומת מדינת ישראל, מיצרים אנו שמדינת ישראל הפנתה עורף למשפט התורה"

הרב רצון ערוסי דוחה את הטענות שהפרדה בין נשים ערביות ליהודיות בבית חולים היא גזענות

תוכן

פורסם לראשונה באתר ערוץ 7

הרב ד"ר רצון ערוסי, רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, מתייחס להפרדה בין נשים ערביות ליהודיות במחלקות יולדות בבתי החולים, וקורא לעיתונאים לגלות אחריות ולהפסיק להוציא שם רע, על היהודים במדינת ישראל.

"יש הבדל בין שיח ציבורי שמתקיים בצורה נבונה וערכית לבין שיח ציבורי מתלהם, פופוליסטי מגמתי ושטחי בתקשורת שנועד לצרכי רייטינג. אין כאן גזענות ואסור להשתמש בגזענות כדבר של מה בכך ולשלוף את זה כל הזמן לצרכי רייטינג בתקשורת. 

אכילת בשר ע"פ היהדות האם אין זה צער בעלי חיים?

הרצאתו של הרב ד"ר רצון ערוסי, "בעניין חוק צער בעלי חיים", כחלק מהכנס החמישים וארבע של "ניצוצות" העוסק בנושא צריכת בשר בעלי חיים מגידול תעשייתי: צער בעלי חיים ושיקולי כשרות בהלכה, בחוק ובחינוך.

היחס הראוי לגמול

בהקדמה לפירוש המשניות כותב הרמב"ם: "ונאמין בכל מה שנעשה... שהיא מצוה, שעליה נקוה גמול מאת ה' לפי ששמענו לדברי הנביא שמצות עשה לשמוע לדבריו..." ואת דברי אנטגנוס במשנה באבות: "... אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס..." הרמב"ם פירש "רצה בזה שיהו עובדים מאהבה"
א. האם החילוק בין המקורות (שבאחד הרמב"ם מעודד ציפייה לגמול ובאחר הוא מסתייג ממנה) זו השאלה האם הגמול הוא בדין/זכות/שכר או שמא בתורת חסד/הטבה/פרס?
ב. אם כן, הרמב"ם היה צריך לפרש באבות "רצה בזה שיהו עובדים בשביל השכר ולא בשביל הפרס"

נשמה

כבוד הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א

תודה רבה על תשובתו. אך מחילה, אם הקב"ה לא תופס מקום גשמי כפי שכתבת, אז האם הוא לא נמצא שם? במילים אחרות, אם הפיסי הוא ממשות אמיתית ולא דמיון, אז או שהפיסי קיים בגוף הפיסי או שהוא לא קיים ורק הקב"ה קיים. ההשוואה למלאכים לא ברורה, אמנם הם נבדלים במעלתם ולא תופשים מקום כי הם רוחניים, זאת אומרת יש מקום פיסי שהוא פנוי ממלאכים, אך האם גם כך נאמר כלפי הקב"ה? תודה רבה.

אגרת לחכמי מונטפשלייר חכמי פרובנס על גזירת הכוכבים חלק ה + אגרות שונות לחכמי צרפת וחכמי משפחת תיבון

תוכן

עמוד תפח- סיום נושא גזירת הכוכבים
אגרת הרמב"ם לר' שמואל אבן תיבון בענייני תרגום מורה הנבוכים.
איך ענה הרמב"ם לבקשתו של רבי שמואל אבן תיבון לבוא למצרים ללמוד ולקבל תשובות לשאלותיו. במהלך האיגרת המיוחדת מתאר הרמב"ם את סדר יומו.
תחילת האיגרת נלמדה בשיעור המשך ראו כאן

אגרת תשובות אל ר' יהונתן הכהן מלוניל וחבריו (עמוד תצט). מאגרת זו נלמדת הערכתו של הרמב"ם לחכמתם ורמתם התורנית של חכמי צרפת.

Subscribe to עיקרי האמונה