שלום כבוד הרב הגאון,
בתקופה האחרונה אני נתקל במחלוקת שאינני יודע לאן לפנות עם סוגיה זו, ישנם אנשים שאומרים שעלי לעשר ומצד שני אני יודע שכהן אינו צריך לעשר.
בכל אופן אני משתדל לתת צדקה כמה שידי משגת.
לתשובתך אודה,
בשורות טובות.
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
בדיני תערובות דבר האסור בדבר מותר במין שאינו במינו , בנותן טעם.
אם התערבבה תרומה עם חולין כהן טועם ואם דבר אסור כגון כלאי הכרם הגוי טועם.
מה יהיה הדין כאשר הייתה עיסת תרומה של תפוחים שנפל בה פרי (לא תפוח) של כלאי הכרם , ורוצים לבדוק לגבי נותן טעם מי יטעם את העיסה ?
מצד אחד לכהן אסור מחשש לכלאי הכרם ומצד שני לגוי אסור לאכל תרומה .