האם חייב לחזור ולברך על פדיון מעשר שני למרות שכבר ברך על הפרשת תרומות ומעשרות?

מהי הדרך המומלצת בימים אלו לחילול מעשר שני על טבל ודאי באמצעות פירות מתוקנים או באמצעות כסף?

מה יעשה בפירות מעשר עני אשר עלולים להרקב עד שימצא עני למסור לו פירות המעשר?

באילו נסיבות תשתנה ברכת התמד מ"בורא פרי הגפן" ל"שהכל"?

איזהו תמד הנחשב כטבל ומה הסיבה להבדל בדין הפרשת תרומה להפרשת מעשרות מהתמד?

האם ניתן להפריש מעשר מן שמרי היין על התמד או על השיכר (עראק) שהופק מהן?

מה היחודיות של מצוות הפרשת חלה שחכמי ישראל נטפלו אליה והרחיבו את חיובה אף בחו"ל?

כיצד נהגו יהודי חו"ל (אשכנזים וספרדים) במימוש תקנה זו וכיצד נהגו יהודי תימן בהפרשת החלה?

כהן בחו"ל הראוי לאכול חלה, מהם הברכות שיתחייב בהם?

האם ניתן להתייחס לאותה עיסה שוב כעיסה טבולה ולכן תפריש ממנה חלה מחדש?

האם דינה של אותה תערובת כמדומע הדורשת יחס של פי מאה ואחד ע"מ להחזירה למצב שלפני ההפרשה?

כיצד ניתן לתקן את אותה עיסה או מאפה והאם תיחשב הברכה על החלה כברכה לבטלה?

האם דינם כפירות הפקר? האם יחול עליהם איסור ערלה? החייבים הם בתרו"מ?

האם נחשבים כעצים שניטעו לגדר או סייג הפטורים מחובות שאר הפירות למרות שהינם עצי מאכל?

הרואה נשורת של פירות על המדרכה, באילו נסיבות לא יחשבו לגזל ואף לא יתחייבו בתרו"מ?

באילו נסיבות ישנו חיוב מדרבנן להפריש תרו"מ מפירות חו"ל שנכנסו לא"י?

האם איסוף הפירות לתוך כלי בחו"ל משמעותו בכל מקרה שגמר מלאכה נעשה בחו"ל ויפטר מחיוב הפרשת תרו"מ?

מתי נחשב גמר מלאכה בא"י המחייב מדרבנן בהפרשת תרו"מ למרות שנקבע למעשר כבר בחו"ל?

באילו נסיבות נחשבים אותם פירות כהפקר ע"י הבעלים ובאילו נסיבות ישארו פירות אלו בחזקת בעל הפירות?

אותם הפירות שנחשבים כהופקרו ע"י בעל הפירות האם ישנה חובה על המוצא להפריש עליהם תרו"מ?

האם פירות שהיו בבעלות החנוני והופקרו על ידו, האם גם בנסיבות אלו יהיו פטורים מתרו"מ?