שלום כבוד הרב!
בזמן האחרון קורה לנו דברים במשפחה! לפני שבועיים הייתה תאונת דרכים לשתי דודות שלי ודודה שלי הייתה בבית חולים אבל ברוך ה' הכל בסדר לפני שבוע סבתא שלי הייתה בבית חולים עקב דימום בפה ואחרי יומיים היא שוב הייתה בבית חולים כי היא נפלה ושברה את היד! והיום א' בניסן בן דודה שלי גם שבר את היד! האם נגזר משהו משמים? מה עלינו לעשות! מקווה לתשובה מהירה!
תודה

שלום לרב לפני הרבה שנים יצאתי בשאלה וברוב עוונותי עברתי על איסורים רבים וחמורים רובם ככולם בין אדם למקום, שעונשם כרת ומיתות בית דין.. חזרתי בתשובה שלמה לפני כשנה בערך, ולאחר יום כיפור האחרון בו אכן התחננתי למחילה על חטאי, חשתי כי "פתחתי דף חדש" ושמחה עצומה מילאה את לבי ומאז אני עמל לבנות את ביתי בדרך התורה ולחנך את ילדי לאורה. הבעיה היא שנתקלתי כאן באתר זה בשו"ת בנוגע להלכות תשובה של הרמב"ם ולפיהם אין כפרה מלאה למי שעבר על עבירות חמורות כנ"ל עד שיבואו על האדם ייסורים ממרקים.. וייתכן כי אף מותו של האדם במקרה של חילול השם חו"ח..

מי שאמר את נוסח הוידוי כך" "חטאתי עויתי פשעתי ואני בוש במעשי ואיני שב לחטוא כלל" ואחרי תקופת זמן חטא שוב, מה דינו וכיצד יעשה תשובה על - כך?

שלום לכבוד הרב ברצוני לשאול האם אדם שאינו מרגיש נוח עם שמו יכול לשנותו? אם כן כיצד לבחור שם חדש? האם יש תהליך /טקס שצריך לעשות? בכבוד רב

שלום,
רציתי לשאול האם מותר לי בתפילה לבקש על מישהו אחר שיחזור בתשובה? האם זה לא בירכת שווא? הריי לאדם יש בחירה חופשית ואם אני מבקש עליו שיחזור בתשובה הרי לכאורה אני מבקש מה' שימנע ממנו בחירה חופשית. (אני פוסק לפי הרמב"ם)

שלום לכבוד הרב,
שאלתי לפני מספר ימים איך עושים תשובה על עוון אחטא ואשוב. כבוד הרב אמר לי והבנתי והפנמתי את תשובתו. רק בדבר אחד אצטרך קצת עזרה מכבוד הרב,
"וידוי על העבר וקבלה על העתיד." איך אומרים וידוי? מהו הנוסח המדויק לפי הרמב"ם? קבלה על העתיד, האם זה פשוטו כמשמעו?
תודה - רבה, ותבורך בברכת התורה.

שלום לכבוד הרב,
איך עושים תשובה על עוון אחטא ואשוב? אם בכלל אפשר לעשות תשובה על - כך.
תודה רבה.

שלום הרב.
עפ"י השקפת הרמב"ם, מניח אני כי לא סובר הרמב"ם שישנה סגולה לישראל.
א. מה אומר הרמב"ם על כך?
ב. היכן מדבר הרמב"ם על סגולת ישראל?
בתודה.

ברצוני לדעת מהו מקורה של הקביעה המפורסמת כי הרמב"ם פסק במפורש וחד משמעית כי אסור לעלות לקברים? אומנם קיימת ההלכה שקבע האומרת ש"לא יפנה אדם לבקר את הקברות", אולם נושאי כליו טוענים שביקור משמעו חפירת הקבר והוצאת העצמות כדרך האמורי, וזה ודאי שאסור, אבל בימינו לביקור משמעות אחרת - לפקוד מבחוץ, וזה מותר (הרדב"ז: "אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה"). מדוע אם כן מציגים את הרמב"ם כאילו לחם בנחרצות נגד עלייה לבתי קברות? כיצד מפרש כבוד הרב את הלכה זו של הרמב"ם?

לכאורה סתירה ברמב"ם: לפי הלכות תשובה פ"ג משמע שהעוונות נמחלים אם יש ריבוי זכיות משלישי ואילך. אבל לפי פרקי אבות פ"ד אין לפניו מיקח שוחד. ופירש הר"מ שאינו מנכה עבירות תמורת זכיות אלא מעניש על העבירות ונותן שכר על הזכויות?
תודה. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון.