לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש

לכבוד הרב רצון ערוסי, מאחר והחיוב לאכול סעודה שלישית ביום טוב לוטה בערפל עולה השאלה - מה יהיה הדין אם שכח להזכיר יעלה ויבוא בסעודה שלישית(אם קבע על אף שאינה חובה)? צריך לחזור ולברך או לא? תודה רבה!

לק"י הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב, אני מתקשה במונחים מועדים, מועדות, יום טוב. לא הצלחתי למצוא הגדרה עקבית וגם איני מצליח להבין מדוע יש כפילות מונחים לאותו מושג (לכאורה): בהלכות תפילה: ה,טז [טו] מנהג פשוט בכל ישראל, שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדות, ולא בראש השנה, ולא בראשי חודשים ובחנוכה ופורים, ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים, ולא בערבית שבכל יום. ויש יחידים שנופלין על פניהם, בערבית. וביום הכיפורים בלבד, נופלין על פניהם בכל תפילה ותפילה, מפני שהוא יום תחינה ובקשה ותענית. 'ראש השנה' מפורט למרות שכבר פורט 'מועדות'. משמע מכאן שאין ראש השנה נכלל במועדות (אחרת לשם מה פורט בנוסף ?).

שלום וברכה, בשגגה התפללתי מוסף ראש חודש, ורק לאחר מכן תפילת 18 של שחרית. האם יצאתי ידי חובת תפילת מוסף בדיעבד? לכאורה משמע מרבנו שזמן תפילת מוסף הוא רק לאחר שהאדם התפלל שחרית.