מלאכות הוצאה והבערה בשבת ויום טוב

מלאכת הוצאה ביום טוב

כתב הרמב"ם  בהלכות יום טוב פרק א' הלכות ד'-ה':

ד  כל מלאכה שחייבין עליה בשבת--אם עשה אותה ביום טוב, שלא לצורך אכילה--לוקה, חוץ מההוצאה מרשות לרשות וההבערה:  שמתוך שהותרה הוצאה ביום טוב לצורך אכילה, הותרה שלא לצורך אכילה; לפיכך מותר ביום טוב להוציא קטן או ספר תורה או מפתח וכיוצא באלו, מרשות לרשות.

בניגוד לדיני שבת שם חכמי ישראל החמירו במלאכת הוצאה ומשום שהיא נראית כקלה בעיני הבריות, הוסיפו חכמים איסורים מעבר לאיסור התורה (כגון כרמלית, רשות היחיד שלא מוקפת לדירה וכו'), הרי שבהלכות יום טוב חכמים הקילו וקבעו שמתוך שהותרה מלאכה זו לצורך אכילה, הותרה גם לצרכים אחרים שאינם קשורים לאכילה.

נשאלת השאלה - האם הותרה הוצאה ללא צורך כלל או שעדיין צריך צורך יום טוב? כמו כן – אם נאמר שנדרש צורך יום טוב, במידה ועשה מלאכת הוצאה ללא צורך יום טוב האם עובר על איסור תורה?

מרן הבית יוסף מביא שיטות שונות בדיני הוצאה ביום טוב, שיטת הרי"ף, רש"י והרמב"ם שאין איסור הוצאה ביום טוב כלל אפילו שלא לצורך ולכן אין עירובי חצירות ביום טוב, לעומת זאת שיטת הרשב"א שעבור הוצאה שאינה לצורך יום טוב יש להכין עירובי חצירות.

בסימן תקי"ח סעיף א' מרן פוסק כמו שיטה ראשונה שאין איסור הוצאה ביום טוב כלל.

נראה מדברי מורי בהערה כ' שלשיטת הרמב"ם במלאכת הוצאה נדרש צורך יום טוב, ואם הוא עושה לצורך יום חול הרי הוא עובר על איסור תורה. אך עדיין הדבר צריך עיון.

נשאלת השאלה מה גדר הוצאה לצורך יום טוב? לדוגמא, אדם שנסע בערב יום טוב לבית הכנסת, האם מותר לו להחזיר את המפתח לביתו כשאינו צריך אותו ביום טוב?

תשובה – אם אין היכן להשאיר את המפתח בבית הכנסת הרי שיש בכך צורך יום טוב קצת כי הרי הוא יהיה מוטרד אם ישאיר את המפתח או לחילופין יימנע מלהגיע לבית הכנסת.

תאריך: 
07/06/14 ח' סיון התשע"ד
x

Audio Playlist