מה מקור מנהגי הדלקת המדורות בהר מירון ומהם הנזקים הרוחניים שיש להישמר מהם בארוע המוני זה?

המתנגדים להעתיק את המדורות ליום א', כיצד יגיבו לדרישת אחים שאינם שומרי מצוות לקיים ארועי ימי הזכרון במועדן כולל מוצ"ש?

וכי חשיבות מנהג ההדלקה גדול ממצוות הנישואין שעליה גזרו חכמי ישראל שיש לדחותה משום חילול שבת?

היש לחשוש, בנסיבות שכאלו, לפגיעה בגדרי הצניעות ובמיוחד כשמדובר במסגרת שאינה ביתית?

היש מניעה מבחינה הלכתית לשבור את השיגרה ולחוות שמחה שונה משמחת יו"ט ומעונג שבת?

מהי הדרך לערוך "סעודות מצוה" עפ"י עקרונות הלכתיים תוך שליטה על גדרי הצניעות וההימנעות מהוללות?

האם דומה לגילוח המותר באמצעות סם (משעי) שהרי אין בו השחתה כתער?

היש לחשוש לשיטתו של יהונתן בן עוזיאל האוסר העברת השיער ע"י גבר משום התדמות לאשה?

האם למרות שאין איסור לפעולה זו אפילו מדרבנן, יש לאסור זאת משום "הרחק מן הכיעור"?

האם ניתן להסתפק במחיצה נמוכה או שקופה בין השכנים ע"מ להיפטר מטענת "היזק ראיה"?
האם תעמוד טענת "היזק ראיה" לחייב השכן להעמיד מחיצה גם בחצר או בגינה?
לדעת החוששים מ"עין הרע", היש לחייב את החושש לבנות על חשבונו ובגבולו מחיצה גבוהה ואטומה?