באילו תנאים חייב אפילו האבל לאחר השבעה להשתתף בשמחה?

היש הבדל בין שמחה שהיא עיקר המצווה לבין שמחה שהינה טפלה למצווה כמו ברית ופדיון הבן?

האם מותר לאבל בתוך השבעה להשתתף ב"שבע ברכות" כשאין מפעילים כלי שיר (מוסיקה) בארוע?

מהי רמת חיוב הסעודה בארוע שכזה ומהי הדרך המועדפת לקיים המצווה באותו יום?
האם ניתן לקיים הברית לקראת סופו של יום השמיני ואילו הסעודה תתקיים לאחר צאת הכוכבים?
מי ישתה במעמד זה את היין באותו יום התענית?

האם ניתן להשוות זאת לדיני הפלגה בספינת גויים שיש להקדימה שלושה ימים לפני השבת?

האם יש לחוש למצב שכביכול אדם מכניס עצמו לספק פיקוח נפש שהרי אם ימול ביום חמישי עלול לכאורה להסתכן ויהיה צורך לחלל עליו את השבת?

מהי חומרת החיוב על קיום מצוות עשה של ברית המילה ולאור זאת האם ניתן אופציה לאב לקיים מצוה זאת בעיתוי הנוח לו?

האם ניתן להשקות את היולדת הנחשבת לחולה ביום זה או להשקות קטן שאינו חייב בצום? האם ברכת הגפן אינה מעכבת ולכן ביום זה לא יברך על הכוס כמו ברכת שהחיינו ללא כוס בליל כיפור ?

1. האם יש הבדל בשיטות שונות של הפוסקים?

2. האם יש להחמיר לאור הכלל: "חמירא סכנתא מאיסורא"?

3. האם מותר להוסיף בשר לתערובת דגים ובשר לשיטת האוסרים, ע"מ לבטל האסור דרבנן?

4. מה דינו של אותו דג לאכילה בחלב?

האם נחשב "חצי מצוה" שלכאורה לא תדחה שבת?

היש להעדיף בשבת מוהל מיומן על פני אבי הנימול? מה עם: "מצוה בו יותר מבשלוחו"?

כנ"ל לגבי כל ילד שאביו לא נמצא בעת ברית המילה מסיבה כלשהי.
מהי המשמעות של ברכה נוספת זו?
תיקון: יש לברך שהחיינו על פדיון הבן!

בד"כ אין הקפדה להמתין שבעה ימים לאחר שהרופא מודיע שהצהבת בה לקה התינוק חלפה. מו"ר הרב קאפח זצ"ל פסק שאין לקיים את ברית המילה אלא לאחר שבעה ימים לאחר חלוף הצהבת.