שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א. כותב הרמב"ם בהלכות תפילה יב, י: "מימות עזרא "נהגו" שיהא שם מתורגמן, מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה, כדי שיבינו עניין הדברים" מובן מכאן כמה עיקרים:
1. נהגו - נהגו מאליהם ואינו עיקר. אין זו תקנה או הנהגה של חכמים.
2. שיהא שם - זו לשון סבילה. רבנו בלשונו הזהב לא כתב "להעמיד", אלא "שיהא שם", אם יהא - יהא, ואם לא יהא - לא יהא.
לכבוד הרב שלום רב, אני לוי, אצלינו בבית כנסת אין כהן, ובעליות לתורה הולכים לפי סדר עלייה, מה שיוצא שהגבאי ניגש אלי ומעלה אותי ראשון, שני או מה שיוצא, רוב הפעמים אני מעיר לו שאסור לי לעלות אבל הוא לא מתייחס וממשיך בכך. אני ב"ה לומד בישיבה, השאלה שלי האם יש לי לסמוך על דברי הרמב"ם שפוסק שהגדול בחכמה קודם לקרות? (ח"ו אין פה עניין של יוהרה מצידי אלא אליבא דאמת בעוד שרובם אם לא כולם הם בעלי בתים) יורנו הרב דרכי ד' בכבוד רב
שאלה לכבוד הרב.
מי יכול להיות שליח ציבור
תפילת שחרית של שבת
תפילת מוסף
האם נער שהגיע למצוות יכול להיות שליח ציבור
לכבוד מוהר"ר רצון ערוסי הי"ו האם מותר ללמוד תורה בחלקים מן התפילה? ושלום עליך ולביתך
שלום לכבוד הרב כיצד צריך לבטא או מהי ההגייה הנכונה ביותר למילה הראשונה בברכת כהנים. יברכך האות כ הלפני אחרונה מנוקדת בשווא. האם יש לבטא אותה כסגול או כשווא? והאם יש הבדל בין תימנים לספרדיים בהגייה.
תודה רבה
שלום לכמו"ר ידועה שיטת מארי, שתפילה על במה אין ש"ץ המתפלל עליה מוציא את הצבור יד"ח מכיון שחולק רשות לעצמו. באחת מתשובתך באתר כתבת כי אין לענות אמן וקדושה במידה ומזדמן לבית כנסת שהמתפללים שם על במה - כמובן כל זה לשיטת רבנו אליבא פירושו של מו"ר זצ"ל. ברצוני לשאול, ידוע שיש שאלה בגמרא ומובאת בפוסקים אם אדם עובר מחו לבית הכנסת ושומע קדיש /קדושה וכו' אם יכול לענות וכיצד, וזה לא כל כך מסתדר לי הרי אדם נמצא מחוץ לבית הכנסת, האם זה לא יותר גרוע מבמה שנמצאת בתוך הבניין, שאם בבמה אמרו לא עונה אמן כי אין יוצא יד"ח, הכיצד מחוץ לבניין יענה וכו'. אשמח אם מו"ר יעשה לי סדר בנ"ל.
1. האם כשאני שומע ציבור עונים אמן על קדיש, כשאת אמירת הקדיש אינני שומע - האם מותר לי לענות אמן? או שיש להניח שעבר זמן ניכר מאמירתו בידי הש"צ וכבר אין לענות?
2. כנ"ל לגבי אמירת ב"ה וברוך שמו, האם רשאי אני לחזור כשלא שמעתי את הש"ץ?
3. לגבי אמירת "אמן יהא שמיה רבא", כשאני שומע את הציבור אומרים אותו - אך לא את הש"ץ - האם יש לענות "אמן יהא שמיה רבא" או שרק "יהא שמא רבא" (כמו שראיתי באיזה מקום)?
4. כשאני שומע את הציבור אומרים אמן - אך לא את הש"ץ - כשאני אומר דבר שאינני רשאי להפסיק בו לכל דבר (כמו קריאת שמע) האם אז יש לענות אמן או שלא?
תודה
שלום לכבוד הרב שליט"א.
האומר קדיש, כשאומר אמן יהא שמיה רבא, האם אומר מהמלה "אמן יהא..." או רק מהמלה "יהא שמיה..." ללא אמן? האם אומר זאת עם הקהל ביחד או קצת אחריו? חזק וברוך
המותר להקדים ערבית של סיום הצום טרם צאת הכוכבים ומהן המשמעויות ההלכתיות של הקדמה זו?
האם התוספת של 'עננו' בתפילה מחייבת רק מי שצם בפועל או הינה במסגרת חובת היום ללא תלות במתענים?
כהן שנאלץ מסיבות בריאות שלא להתענות או שאכל בטעות, האם לא ישא כפיו ביום התענית?