1 האם מותר לבנות סוכה בקומה ראשונה של קטע בבנין המשמש מסתור כביסה בבנין גבוה כך שהסכך נמצא מעל קומה ראשונה אבל הקירות ממשיכות לאורך כל הבנין עד קומה 8 או 9 (ומשמש את שאר הקומות כאזור של מסתור כביסה סגור מ-4 צדדים ופתוח מלמעלה. אם מותר, האם כביסה שנתלית מעל תפסול את הסוכה?

2 האם ראוי לישראלי בכלל ולבן עדת תימן בפרט לקבל על עצמו לפסוק על פי שיטת רבינו בכל הדינים גם כאשר אין זה כמנהג אבותיו לגמרי? לדוגמא לבן עדת תימן כזה שירצה לברך ברכות השחר רק אם נתחייב בהן.

3 מה דעת כבוד הרב לגבי מה יש לנהוג במצוות תפילין בחול המועד? האם ראוי שלא בפרהסיא להניח?

1 תבנית מתפרקת לעוגה. התחתית מזכוכית  וניתן להרכיב אותה כאשר לא משנה איזה צד הוא הפנים ואיזה צד הוא החוץ.   אפיתי בה עוגה כשהתבנית מונחת על רשת התנור-המשמשת לתבניות בשריות וחלביות.. האם יש בעיה לאפות בה שוב אם אני לא יודעת על איזה צד הנחתי את תבנית העוגה שנגעה ברשת?

שלום הרב צפניה היקר,
רציתי לדעת לשנים הבאות האם סכך דק כזה שקל לסחוב אותו לא כמו הקיינס שמוכרים שהוא עבה וכבד למשל בשביל אנשים מבוגרים יותר, האם הוא כשר אע"פ שהוא כזה שדומה אולי למחצלת (זו הסיבה שמחמירים עליו לא?) כי הקיינס הוא בעצם עם הכשרות המהודרת של האשכנזים...
ועוד שאלה הרב לגבי לשים קרשים שיחזיקו את הסכך מלמעלה במקום לקשור אותם האם נכון לעשות כך כלומר האם יש בעיה, וכן אם לקשור באזיקונים סכך זה בעיה לפי מנהגנו.

תודה רבה!

תזכו לשנים רבות ומועדים טובים.
השנה ככול הנראה את הלימוד בליל החיתום כול אחד יעשה בביתו ולאחר מכן הציבור יאסך לתפילת שחרית והושענות.

שאלתי היא:
א.
האם עדיין אפשר לסמוך על ההיתר להתפלל שחרית בעלות
השחר או שבמקרה זה צריך להתחיל את התפילה בנץ?
ב. במידה ואכן אפשר להתפלל מעלות השער האם יתפללו כסדר שחרית ואחר כך הקפות או שאפשר להקדים את ההקפות לפני עלות השחר ושחרית יתפללו אחרי עלות השחר?

ברוך תהיה

לכבוד הרב שלום וברכה!
שאלה ראשונה בנוגע לברכת הלולב:
במהלך השיעור הרב הזכיר שכדי להמנע מלהתחייב בברכה על הלולב, יש להפוך את האתרוגים, כך שנברך בסמוך לעשיה.
הוקשה לי הדבר מדברי רבינו, ברכות יא,טו: "נטל את הלולב - מברך על נטילת לולב. שכיון שהגביהו יצא ידי חובתו... ומכאן אתה למד, שהמברך אחר שעשה בלא ברכה, מברך על העשיה".
לכאורה מדברים אלו, נראה שאין צורך להמנע מלצאת ידי חובת נטילת לולב עד סמוך לעשיה, שהרי עצם הברכה בנוסח שלנו, מורה שכבר יצאנו ידי חובה.