סוכות תשפ"א שאלות מהקבלת פני רב חוה"מ סוכות

שאלה

1 קבעתי תור להסתפר לכבוד החג ביום שישי. בבוקר, הוזעקתי לבנות סוכה לגיסי מאפס, דבר אשר נמשך זמן רב, ובינתיים הספר סגר. האם זה נחשב כדבר שאפשר להתיר תספורת בחולו של המועד כי הייתי עסוק בהפתעה בצורך מצווה או לא?

2 האם ניתן לסכך בצמחים הגדלים בעציצים ללא קיצוצם מהשורש?

3 אם יש לי לארבעת המינים הדס שוטה ללא ריח – האם אפשר לשים או לחפש הדס עם ריח?

4 מי שמתפלל בסוכות בשבת בבית, האם יכול לעשות הושענות עם הלולב (הרי לא מוציא אותו מרשות לרשות)?

5 מה צריכה אישה להתפלל בסוכות?

6 מה לעשות עם ארבעת המינים לאחר החג?

7 קבלתי מחבר הדסים מרובי עלים. בכל קן מספר עלים כולל המשולשים. נאמר לי כי הדס מסוג זה הוא הדס מהודר. אודה לרב אם יסביר את עניינו של הדס זה.

8 האם מותר לי לפתור תשבצים ותפזורות בחול המועד? מדובר על תשבצים ותפזורות בנושא סוכות. האם חל על זה איסור כתיבה?

9 מי שהכין סוכה על פי ההלכה, אך לא מתאימה לצרכיו (שינה והגנה מקור ומזבובים) האם יוצא בה ידי חובה? למה הרב קאפח החמיר בזה, מה הבסיס?

10 לעניין ההקפות בהושענא רבה: מתחילים את התפילה בבוקר מוקדם לאחר שהיינו ניעורים כל הלילה. את ההקפות עושים לפני עלות השחר. כיצד נברך על הלולב?

11 בהינתן כי הציבור מדולדל או לא מגיע בהתמדה למניין – האם ראוי לקבוע סליחות לפני חצות / לאחריהם / באשמורה כמנהגינו / לפי נוחות הציבור? האם יש בכך פגם או שמא עדיף עצם קיום הסליחות למנהגינו יהא כפי שיהא, או שעדיף לקיים כראוי, ואם לא ניתן – שיבטל?

12 "וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, שנאמר: 'בסוכות תשבו שבעת ימים'. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה, וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות בסוכה. אבל כלי אכילה כגון קדרות וקערות חוץ לסוכה". האם על פי הלכה זו אסור להניח בשולחן בסוכה סירים עם אוכל על מנת לקחת מתוכם במהלך הסעודה? האם יש הבדל אם רגיל כל השנה להגיש באמצעות הסירים ולא כלי הגשה מיוחדים? בהנחה שאסור האם זה פוסל את הסוכה?

13 האם ראוי לישראלי בכלל ולבן עדת תימן בפרט לקבל על עצמו לפסוק על פי שיטת רבינו בכל הדינים גם כאשר אין זה כמנהג אבותיו לגמרי? לדוגמא לבן עדת תימן כזה שירצה לברך ברכות השחר רק אם נתחייב בהן.

14. יש לולבים מזן קנרי או דקל משולש, והם יפים וזקורים, האם רשאים לשיטת רבנו לצאת בהם ידי חובה? שהרי רבנו סתם ולא פירש: ""כפות תמרים" האמורים בתורה, הן חריות של דקל כשיצמחו, קודם שיתפרדו העלין לכאן ולכאן, אלא כשיהיה כמו שרביט; והוא הנקרא לולב." ולא כתב או התנה שמדובר דווקא בדקל המוציא פירות, או שפירותיו נאכלים (כי דקל משולש מוציא פירות אך אינם נאכלים) כפי שדנו פוסקים אחרונים.

15 האם מותר לאגוד את הלולב ביום טוב? האם מותר לאגוד ביו"ט באמצעות אזיקונים? באמצעות גומיה? באמצעות קשר בחוט?

תשובה

1 אין זה מסוג האונסים שבגינם מתירים להסתפר במועד. כי היה עליך ליתן דעתך גם לעניין התספורת ולא רק לסיוע החשוב שסייעת לחברך.

2 ניתן לסכך בצמחים הגדלים בעציץ, אפילו שאינו נקוב, כי דינו כצומח מדרבנן, לשבת ולתרו"מ, ולכלאיים ולטומאת אוכלים ולברכות, ונראה שיש צורך לקצצן, כדי לסכך בהם שמא דינם כנטוע לעניין זה.

3 גם בלי ריח הוא מוסי ףלנוי ולשמור המשולש והערבה.

4 גזירה לא ניתנת לשיעורים. כל מקום שגזרו חכמים משום מראית עין, אפילו בחדרי חדרים גזרו.

5 כל תפילה שתרצה, לא מוסף.

6 כל שירצה. רק לא בדרך ביזוי.

7 אין הידור בהדס מצרי.

8 מבחינה עקרונית, יש בזה איסור כתיבה, אך אם מדובר בתשבץ לימודי, ובמיוחד לימוד תורני, מותר.

9 תשבו כעין תדורו. שינה חמורה מאכילה אפילו עראי מחוץ לסוכה אסורה.

10 על הלולבים לברך רק לאחר עלות השחר.

11 לפי עיקר הדין, להבדיל מטעמים קבליים יאמר סליחות, בכל זמן שירצה, ובכל מקרה עדי ףמאוד באשמורת הלילה והבוקר.

12 הנחת סירי בישול בסוכה רק לצורך הגשה, מורת ומיד יש לפנותם.

13 יהיו לך לאות על ידך. המניח תפילין ביו"ט אסור בגלל שיו"ט הוא אות. המניח תפילין בחול המועד, למ"ד שאסיור מלאכה בו, מדאוריתא אסור. ביו"ט, משום שהוא אות. למ"ד שאסור מדרבנן, מניח תפילין. מארי שביתת יו"ט, ז, אות כו, ולמי שיש ספק, עדיף שלא יניח, שב ואל תעשה עדיף, מארי, שם.

14 הרב פיינשטיין אגרות משה, או"ח, ח"ד, קכג, זה מין אחר, בעליו ובפירותיו, על פי דיני כלאים, רמב"ם, כלאים, ג, ו, כדמיון הלימוןן לאתרוג. אבל ציץ אליעזר התיר למי שאין לו אתרוגים רגילים, וכן הגר"ע יוסף, יחוה דעת, ח"א, סז, מכשיר, אבל ממליץ להחמיר.

15 הגר"ע יוסף מתיר בשבת, חזו"ע, עמ' עה.

07/10/20 י"ח תשרי התשפ"א