איני יודע לפי מי לפסוק הלכה בחיי היום יום, אני תימני שאמי שנוטה מאוד לשרעבי סבא שלי בא מאזור שרעב (אני חודפי במקור), כששאלתי שאלה זו לא ידעו האנשים בביהכ"נס לענות לי, יש לסבי המון הלכות שהולך בכלל לפי מנהג הרמ"א ולפעמים משנה ברורה, שזה ודאי לא מנהג תימן, בגדול סבי צמוד למרן שו"ע חוץ ממקרה יוצאי דופן כמו שאמרתי. יודע אני בוודאות שלא נוהגים אנחנו כמו מהרי"ץ וכמו הרמב"ם. שאלתי לרב לפי מי אני צריך ללכת האם לפי שת"ז או הרב רצאבי שבעצם קיבץ את ההלכות והמנהגים לפי השוני?

רציתי לשאול את הרב לגבי התרגום, אני מתפלל בבית כנסת תימנית ואצלנו עדיין נוהגים שהילדים הקטנים ולפעמים הגדולים מתרגמים.
רציתי לשאול מדוע בכלל יש לתרגם, בשביל מה בא התרגום? והאם לימינו זה עדיין שייך או שאפשר לוותר על מנהג זה? כי ידוע לי על בתי כנסיות שהפסיקו ממנהג זה (בטענה שזה לאנחוץ לימינו, וגם אנשים נרדמים בקריאת התורה)

שלום לכבוד הרב מה אני כאדם פרטי לומד לחיי היום יום מפרשת השבוע בלק? ומה מפרשת פנחס, בהעלותיך ועוד
תודה מראש

שלום לכבוד הרב אני אדם מבוגר בעל משפחה כבן 40 ועיסוקי המקצועי הוא מקצוע אזרחי ללא שום קשר לדת. בצעירותי למדתי בישיבת הסדר אולם לאחרונה אני מהרהר ברצינות באפשרות ללמוד לימודי רבנות ולהיות מוסמך לרבנות. אין לי כל כוונה לפתח קרירה רבנית אולם חשוב לי להיות בעל סמיכה לרבנות. (ראיתי שכבוד הרב ענה לשאלה דומה אך התשובה היתה ענינת וקצרה מדי) שאלתי מתחלקת למספר סעיפים.
א. האם בכלל ניתן לעשות דבר כזה בגיל מאוחר כל כך?
ב. האם זה מחייב לימודים בישיבה כתנאי סף מעבר לשנים שלמדתי בעבר
ג. האם לימודים שהיו לפני כ20 שנה בכלל נחשבים לצורך הענין הזה?

לכבוד הרב נאמר שאדם רשאי לקבל על עצמו את אחד החכמים כפוסק, וללכת לפי כל פסקיו בין לקולא ובין לחומרא. מעין מה שנאמר בראש השנה יד: "אי כבית הלל בקוליהון ובחומריהון, אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון" השאלה היא האם הפוסק חייב להיות דוקא מהדור שלנו, או שהוא יכול גם להיות אחד מהנושאי כלים של השולחן ערוך? פירוט השאלה: האם בעל תשובה שאין לו מנהג רשאי לקבל על עצמו למשל את הש"ך או את הט"ז או העזר מקודש כפוסק וללכת כמותו בין לקולא ובין לחומרא?

לכבוד הרב,
שלום! אני נשואה לתימני ונוהגת ע"פ השו"ע התימני, האם בשאלות הלכה ואמונה עליי לעשות לי רב תימני? או שאוכל לבחור כל רב שארצה? ( יש רב אשכנזי שמאוד מדבר אליי ושברצוני לעשותו כרב לי) האם אפשר? ואם כן האם ישנם נושאים מסוימים שיצריכו שאלת רב תימני? ומהם?
תודה רבה

לכבוד הרב,
האם המופלא שבבית דין יכול לכפות את דעתו על הרוב? האם תמיד הלכה כמו המופלא? השאלה היא גם על בתי דין שבימינו

שלום וברכה לא זכיתי עוד להבין את מקור סמכותו של המוסד "מרא דאתרא", היינו מה שמתירים לאדם או לציבור לבחור חכם מסויים וללכת אחי פסקיו בין לקולא ובין לחומרה. מקור הדברים הוא בתשובת הרשב"א. אמנם יש חולקים על זה, אבל אני שואל לגבי מי שלא חולק.
1. הרי מחלוקת הלכתית בין חכמים היא סוג של ספק לכל דבר. ובדרבנן מקילים ודאורייתא מחמירים. ומדוע במקרה שהציבור קיבלו עליהם חכם מסויים הם רשאים להקל כמותו אפילו אם כל חכמי דורו חולקים עליו? מה בכך שהם קיבלו אותו. מה הקשר בין קבלתם לבין היציאה מהספק ההלכתי.
2. עוד יותר לא מובן מדוע אסור להחמיר? ובפרט בצנעא.

שלום כבוד הרב..
1. האם חובה להדליק שמש בחנוכיה?
2. איך אני יכול לשכנע את הציבור (בתור ילד) לקרוא את ההלל בקירוי? הציבור אומר שאין זמן ושממהרים לעבודה והצעתי שיקדימו קצת אבל לא הסכימו
3. מדוע יש
בתודה כתיב וקרי? הרי יש מילים שמשנים אותם וזה נחשב לקריאה בע"פ לא?!
תודה לכבוד הרב..

שלום! האם יוצאים ידי חובת שניים מקרא ואחד תרגום, כאשר ה"אחד תרגום" הוא תרגום יונתן בלבד, או חובה אונקלוס?