דילוג לתוכן העיקרי

מלך בסנהדרין

לכבוד הרב הרמב"ם כותב שאין מושיבין מלך בסנהדרין כיוון שאסור לחלוק עליו ולהמרות את פיו. וזה קשה, כיוון שמצינו הרבה מלכים שכן ישבו בסנהדרין ומצינו מלכים שהיו נשיאי הסנהדרין. דוגמאות:
1. משה רבינו
2. יהושע בן נון
3. דוד המלך (הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה אומר "דוד ובית דינו")
4. שלמה המלך (נאמר במספר מקומות "שלמה ובית דינו")
5. רבי יהודה הנשיא, שהיה לו בא"י מעמד של מלך ובכל זאת ישב בסנהדרין וחלקו עליו
6. שאול המלך (תוספות חגיגה טז, א ד"ה יוסי בן יועזר) איך מיישבים את הסתירה? כיצד המלכים האלו ישבו בסנהדרין אם אין מושיבים מלך בסנהדרין?

יארצייט

שלום לרב
שבת האזכרה של אבי ז"ל חל עם עוד שתי אזכרות נוספות של שני מתפללים נוספים בבית הכנסת. כתוצאה מכך מחירי העליות שביעי הפטרה ומוסף מאמירים כשכל אחד מוסיף ועולה. אני לא רוצה להתחרות אתם מפני שאחר כך זה גולש לעניינים אחרים לא נעימים. מצד אני אני רוצה לכבד את זכרו של אבי.
1) מה חובה עלי לעשות באותה שבת או באותו שבוע?
2) האם יש לך המלצה נוספת מה עלי לעשות כדי לכבד את זכרו של אבי?
תודה רבה.

לחלוק על רבו

לכבוד הרב,
1. האם תלמיד שנעשה מורה הוראה רשאי לחלוק על רבו המובהק במקום אחר (לא במקומו של רבו)?
2. האם מותר לחכם שהגיע להוראה לחלוק על גדול הדור במקום אחר? שהרי השו"ע ביו"ד רמד, י ואו"ח תעב, ה אומר שגדול הדור דינו כרבו המובהק וגם של מי שלא למד ממנו.

חכמה או יראת שמים בפסיקת הלכה

לכבוד הרב,
למדתי לאחרונה את כללי הפסיקה וההכרעה במחלוקת. אחד הכללים הוא שבמחלוקת של 2 חכמים יש ללכת אחר הגדול בחכמה. ואם אחד גדול בבקיאות ואחד בחריפות אז אחר הגדול בבקיאות. השאלה מה הדין במקרה ששני חכמים חולקים, ואחד גדול יותר בחכמה והשני גדול יותר ביראת שמים. כמו מי הדין? אין מדובר על מקרה שהחכם הראשון אינו ירא שמים כלל (שאז הוא כקל שבציבור) אלא על מקרה שאדם שמפורסם בתור רב פוסק ובקיא בהלכה חולק על אדם שידוע כצדיק גדול וכקדוש עליון הרבה יותר ממנו אבל בהלכה הוא פחות בקיא.

הזכרת שמות לרפואה וכד' לפני הלימוד

שלום לכבוד הרב שליט"א
בהפסקה בעבודה, אחרי תפילת מנחה גדולה אנו לומדים בספר הלכות + מוסר, סה"כ כ -10-15 דקות. לפני כן אנו מזכירים רשימה הכוללת שמות לרפו"ש, ולהבדיל - שמות לע"נ אנשים שנפטרו. הצטברו ברשימה סה"כ כ -30 שמות. תהליך הקראת השמות בא ע"ח הזמן המצומצם של הלימוד עצמו. האם עדיף להמשיך כך או שיש דרך ללמוד לרפו"ש ולע"נ ולהסתפק ב"הכרזה" באופן כללי: "הלימוד לרפו"ש הרשומים בדף", "הלימוד לעילוי נשמת הרשומים בדף"? חזק וברוך

תורה עם כסף....

שלום כבוד הרב!
מה פירוש האיסור "קרדום לחפור בה"? אילו דברים אסורים בענין זה, מה אסור להיות מלמד תשב"ר ולקבל כסף? והאם הדבר הכי מומלץ זה לא לקבל כסף מעבודת קודש? הערה: אם מותר לקבל כסף מעבודת קודש ( מלמד / מורה הוראה וכו' ), מדוע תמיד כתוב בסיפורי צדיקים (שעסקו במלאכת קודש) שלא רצו לעשות את התורה כקרדום לחפור בה? ( או שיכול להיות שזו סתם החמרה? )
תודה רבה... ושנזכה כולנו לביאת גואל צדק, משיח צדקנו במהרה אמן.

Subscribe to הוראה ותלמוד תורה