שלום רב האם נביא יכול לטעות לגבי העתיד בדברים שהוא אומר מסברת עצמו ולא בנבואה? שהרי מצינו במפרשים על הפסוק בשמואל שאומר שה' לא הפיל מכל דבריו של שמואל ארצה שאומרים שזה קאי גם על דברים שאמר מעצמו וה' היה מקיים אותם.

שלום כבוד הרב
1. אדם שאומתה אצלו מעלת רוח הקודש, האם כשיגיע למעלת הנבואה וישתלח לאחרים יצטרך להביא מופת להוכחת נבואתו או כיוון שכבר הוכח שיש לו רוח הקודש אינו צריך להוכיח גם את הנבואה? כגון אם יש צדיק כדוד, שלמה ודניאל שידוע שאמר דברים ברוה"ק, או צדיק שרואים שיודע נסתרות בכל מיני אמצעיים וגם אמר דברים רבים שהתגשמו אבל לא הגיע עוד למעלת הנבואה. האם כשהוא יגיע בעתיד למעלת הנבואה וישתלח לרבים הוא יצטרך להוכיח את נבואתו באותות ומופתים?

שלום וברכה ברצוני לרכוש מגבעת שמתי לב שלרבנים יש מגבעת מיוחדת, האם זה נכון? מגבעת כזאת מורמת ושטוחה ששפתיה עגולות. האם מי שאינו רב לא נוהג ללבוש מגבעת כזאת?

שלום כבוד הרב לאחר שעיינתי בדברי הר"ן בדרוש 12 לגבי מקור הסמכות של חכמים, שהיא נובעת מהמצווה אחרי רבים להטת, וכן לאחר העיון במקור סמכותם של החכמים, עלתה לי בראש שאלה מעניינת. מה הדין אם בית דין הגדול יורו הלכה כלשהיא, ורוב חכמי ישראל יחלקו על הבית דין הגדול. האם הלכה כרב חכמי ישראל או כבית דין הגדול? כגון שבית דין הגדול שיש בו 71 חברים יפסוק הלכה, ויבואו עוד 200 חכמי ישראל ששווים להם בחכמה ויחלקו עליהם. האם נאמר אחרי רבים להטת? שהרי כתבו ראשונים שיש מצווה לשמוע לדבר שמוסכם על כל חכמי ישראל או רובם. וגם אחרי רבים להטת היא מצווה מדאורייתא והיא לאו דוקא בבית דין.

שלום כבוד הרב ידוע שספר החינוך מחדש שבכלל המצווה לשמוע לחכמים יש מצווה גם לשמוע לחכמים שבכל דור ולא רק לסנהדרין שבלשכת הגזית. אבל לא ברור כיצד אפשר לומר שיש מצווה לשמוע לחכמים הגדולים בכל דור? מיהם החכמים הגדולים? ומה הדין שחכמי הדור חולקים? בקיצור מיהי הסמכות המרכזית שאליה יש לשמוע לפי בעל החינוך?

לכבוד הרב!
מחר אם ירצה ה" יתברך!!! בלי נדר, צובעים לנו את החדר ואנחנו מאוד רוצים לכתוב כל מיני פסוקים על הקירות או לדוגמא משפטים כמו.."ה"הוא המלך" השאלה היא. אולי בעתיד יצטרכו לעשות תיקונים, לצבוע שוב וכ"ו ... האם יהיה מותר למחוק פסוקים אלה, או שאוליי אפשר לכתוב " ד' " ( במקום את שם ה" יתברך!) אשמח לקבל תשובה.
תודה!!!

שלום כבוד הרב האם זה נכון שכשהנושאי כלים של הרמב"ם לא משיגים עליו אז זה אומר שהם מסכימים איתו? האם כלל זה מוסכם על כולם?

שלום רבוד הרב ידוע שיש מחלוקת בין הספרי לירושלמי האם צריך לשמוע לחכמים גם אם אומרים על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין. ודעת הירושלמי היא שרק אם אומרים על ימין ימין ועל שמאל שמאל צריך לשמוע. והרי לא ברור - מי קובע מה זה הימין ומה זה השמאל? והרי כל פעם שמישהו לא יסכים אם חכמים הוא יגיד שהם אומרים לו על ימין שהוא שמאל. וכן כל חכם שיחלוק על הסנהדרין יגיד שהם טועים ואומרים על ימין שמאל!

שלום כבוד הרב מצינו שהרמ"א ביו"ד רמ"ב פוסק כתרומת הדשן סימן רלח שמותר לתלמיד לחלוק על רבו באיזה פסק אם יש לו ראיות ברורות שהדין עמו. ובתשובת הרשב"א ח"א סימן רנ"ג לגבי הכלל של מרא דאתרא, נאמר שחכם ששהגיע להוראה ורואה ראיה לאסור מה שהציבור מתירין נוהג בו איסור. ולא הבנתי מה החילוק בין אם יש ראיות לאם אין ראיות. אם מותר לתלמיד לחלוק על רבו, מדוע צריך ראיות? אם הוא בא הכי וראוי להוראה הוא יכול גם בלי ראיות לחלוק. וכן לגבי מרא דאתרא, אם יש בעיר חכם ששוה למרא דאתרא, מדוע שלא יוכל לפסוק לעצמו גם בלי ראיות? כגון שהוא פשוט מבין אחרת את התלמוד או הפוסקים ואין לו ראיה מיוחדת לזה.

שלום כבוד הרב בשו"ת מהר"י בן לב סימן עה הוא דן בכלל של קבלת מרא דאתרא אפילו נגד רבים. (למדתי את השו"ת הזה מהרב באחת התגובות בעניין נגיעה בקרובים) הוא מסביר את דברי הרשב"א שהתיר ללכת לפי מרא דאתרא אפילו נגד רוב הפוסקים, שזהו משום שחייבים בכבוד מלמדם שלימדם תורה. וכן מסבירים אחרונים נוספים, שהכלל מרא דאתרא הוא מפני כבוד הרב.