לכבוד פאר עדת תימן והדרה מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי יצ"ו שלום וברכה! מדוע הקב"ה נתן למשה את פירושי ההלכות למצוות התורה בעל פה? מדוע לא נתן הקב"ה אותם בכתב לצד חמשה חומשי תורה? לכאורה זה היה מנציח את ההלכה כהלכה אחידה וממעט מחלוקת? ובמלים אחרות, מדוע ניתנה התורה שבכתב - בכתב, והתורה שבעל פה - בעל פה.
בתודה מראש

שלום לכבוד הרב.
הרמב"ם כותב בהקדמה למשנה בזאת הלשון. "כלל הדברים, כל הנמצאים לא נמצאו אלא רק בשביל האדם בלבד" ואילו במורה ח"ג - פ' יג' באמצע, כותב הרמב"ם כך. "ההשקפה הנכונה לדעתי כפי הדעות התורתיות, שאין לסבור בכל הנמצאים שהם בגלל מציאות האדם". הדבר גורם לי לקושי רב ואין אני יודע איך לישב את הסתירה בדברי רבינו. אודה לכבוד תורתו, אם יוכל לעזור לי בפתרון בעיה זאת.
תודה מראש.

א) מה הדין אם החרמתי כדור לתלמיד ואת הכדור שמתי בחדר המורים והכדור אבד או נגנב. האם יש לי דין של שומר חנם? האם יש לי אחריות להחזיר לתלמיד?
ב) אם החרמתי לתלמיד חפצים קטנים כמו משחק קטן ( ששויו שקל או שתיים, קלפים והם אבדו לי או ששכחתי ממי לקחתי, הדבר קורה בעיקר אני מלמד מספר כיתות, האם עליי לחפש ולהחזיר. או עליי לסמוך על כך שהתלמיד לא איכפת לו מהחפץ כי היה לו איכפת היה ניגש אליי לבקשו.

שלום וברכה,
הרב רצון.

2 שאלותיי:

1- בגמ' כתוב ש13 מידות אינן חוזרות ריקם. מהי הכוונה, וכיצד הרמב"ם אומר קריאת ש -13 מידות זהו מנהג חזנים, לפי דברי הגמ'?

2- ידוע, שכאשר ישנם שני זקפים רצופים בפסוק, העצירה בזקף השני תהיה חצי עצירה. כי הזקף השני הוא מפסיק חלש, כמו תביר.

השאלה: מה במקרה של 3 זקפים רצופים. איזה מהם הוא מפסיק חזק, ואיזה מהם מספיק חלש?

תודה וברוך תהיה.

שלום וברכה למארי רצון ערוסי למדתי את הגמ' בסנהדרין דף כד: המדברת על פסולי עדות וביניהם המשחק בקובייא יש בגמ' מחלוקת בין רב ששת לרמי בר חמא מה הבעייה במשחק בקובייא רמי בר חמא אמר אסמכתא ורב ששת אמר יישובו של עולם וכל כי האי גוונא לאו אסמכתא היא הרמב"ם במשנה תורה הלכות עדות פסק המשחק בקובייא פסול משום שאינו עסוק ביישובו של עולם והוא בחזקת אוכל מן הגזל משמע אם יש לו אומנות אחרת הוא כשר כרב ששת אז למה
1) הרמב"ם אומר שהוא אוכל אבק גזל הרי רב ששת אמר שזה לא אסמכתא אז הוא לא אוכל אבק גזל?
2) אם כך יצא שהרמב"ם פוסק כשניהם היאך אפשר לשלב את רמי בר חמא ורב ששת?

שלום וברכה לאור באפילה, מארי רצון. מהו ההבדל בין "מלוא הסיט" לבין "מלוא רוחב הסיט"?
תודה ויום טוב

כמה צריך ללמוד נער העולה לכיתה י' בחופש ומה עדיף שילמד?

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. כיון שת"ת מצוה דוחה את כולן, וק"ש כותיקין מצוה רק לכתחילה. האם עדיף ללמוד תורה עד מאוחר ולהפסיד ק"ש כותיקין, או שמא עדיף ללמוד תורה מעט ולישון מוקדם יותר?
ב. האם מותר לתכנן משבת לשבת בדיבור בלבד? (אם כה"ר יוכל יציין בבקשה את המקור)
ג. אם הבחירה החופשית היא מוחלטת, מדוע כת"ר בריש הל' דעות שיש דעות שהן לאדם מתחילת ברייתו, הרי יוצא שאם טבעו נוטה למידה מסויימת יש בזה חוסר שויון בין הנולדים - האחד נוטה לכעס והשני לא - "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"?

שלום לכבוד הרב.
שאלותי הן על הלכות דעות פ"ג ופ"ד. "בימות החמה–אוכל מאכלים הקרים, ולא ירבה בתבלין, ואוכל את החומץ– ובימות הגשמים–אוכל אוכלין החמין ומרבה בתבלין, ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית"
1) מהם מאכלים קרים וחמים?
2) מהי החלתית? ויש מאכלות שהן רעים, ואינן כמו אלו– והם עוף המים, ובני יונה הקטנים, והתמרים, ולחם קלוי בשמן או לחם שנילוש בשמן, והסולת שנפו אותה כל צורכה עד שלא נשאר בה ריח מורסן, והציר והמורייס.
3) מהם מורסן, ציר ומורייס? ”לא יבעול אדם....... ולא ביום יציאה לדרך או ביאה מן הדרך– לא לפניהם, ולא לאחריהם".

לכבוד הרב שלום וברכה בהל' ע"ז פ"ז הל' כז אות מו (מהד' מורי). כותב מורי בעמ' תצז סוף טור ראשון: "וראיה דבהנחת שם מקלקל בבריאה התרנו אותה, ובשוחט בריאה בשבת לא פטרנוהו משום מקלקל". למה זו ראיה וכיצד דבריו מהווים ראיה? בברכה ובתודה