דילוג לתוכן העיקרי

ערכים לויקיפדיה

שלום לרב! קוראים לי רואי ואני לומד בישיבה תיכונית בדרום הארץ. בזמן האחרון החלטתי לנסות להוסיף לאנציקלופדיה הוירטואלית "ויקיפדיה" ערכים בנושאי יהדות. מצאתי שישנה רשימה של ערכים חסרים. אך מכוון שההשכלה שלי אינה רחבה מספיק, עלה בליבי רעיון אולי אם כל רב במורשת יוכל להוסיף ערך אחד וכך להשלים את החסר. כמובן שלא לי ולא לויקיפדיה אין שום רווח מכך והכול בהתנדבות ולשם הגדלת התורה. האם הרב יוכל לפרט לי בעניין "אגרת רשות"? מה זה, מה המקור של זה,, איפה זה מוזכר, וכן ציטוטים ואיזכורים של הדבר בגמרא ובמשנה וכן בראשונים והאחרונים ובכל מקום שלמעשה הדבר מוזכר ומפורט.תודה רבה!

תלמוד

נאמר שאדם יקדיש שליש למקרא שליש לתושב"ע ושליש לתלמוד. אני יודע שתלמוד כולל את ענייני הפרדס ומדעים המכשירים לו. מהם כל הלימודים הנכללים במושג "תלמוד"? הרב, כתבת באחת מתשובותיך: "אולם צא וראה, גם הרמב"ם שכך חשב על מפעלו משנה תורה כתב שלאחר שאדם יסיים כל לימוד ההלכה וידע אותה על בוריה, יעסוק בהוויית אביי ורבא." היכן כתב הר"מ זאת?

ביאור דברי רבינו

בהקדמה לפירוש המשנה (ע' כא) כותב רבנו: "כלל הדברים, כל הנמצאים תחת גלגל הירח לא נמצאו, אלא בשביל האדם בלבד." ואילו במו"נ, (ח"ג - פ"יג) באמצע הפרק כותב רבינו: ולפיכך ההשקפה הנכונה לדעתי כפי הדעות התורתיות, והוא תואם את ההשקפות העיוניות, הוא שאין לסבור בכל הנמצאים שהם בגלל מציאות האדם, אלא יהיו גם שאר כל הנמצאים מטרה לעצמם לא בגלל דבר אחר" האם רבינו חזר בו? או שאולי יש הסבר אחר?
תודה מראש לכ"ת.

סתירה לכאורה בין הרמב"ם, לבין רשב"י במסכת ברכות

במסכת ברכות דף ח., בראש העמוד, אומר רשב"י: אימתי עת רצון - בשעה שהציבור מתפללין, והוא מצטט פסוק מתהילים להוכחת דברו. יוצא שכבר בימי דוד המלך, שכתב את המזמור הזה, התפללו בציבור. ומהמהרש"א על המימרא הזו, יוצא שכבר בימי משה רבינו התפללו בציבור. לעומת זאת ביד החזקה בהלכות תפילה פרק א, הלכה ג והלאה, אומר הרמב"ם שלא היה זמן קבוע לתפילה אלא "בכל עת שירצה", ורק בזמנו של עזרא, תקנו. איך מישבים את הסתירה לכאורה?
בתודה ובכבוד רב גדליה

בירור דברי מורי

לכבוד הרב שלום וברכה! בספר המדע, עמ' תקמט, בסוף אות יט, כתב מורי: "וההפסד העצום שבכוונת רבנו נתבאר... כי רצון הקב"ה שנהיה בעלי דעה נכונה וישרה נדע לאמת את השו", מה פירוש המלה האחרונה: "השו", האם זו טעות דפוס, ואם כן, כיצד יש לתקן?
בתודה רבה ובברכה

הלכות עיר הנידחת

שלום לרב הלכות ע"ז פ"ד ה"ו (ו) "והיאך דין עיר הנידחת, בזמן שתהא ראויה ליעשות עיר הנידחת–בית דין הגדול שולחין ודורשין וחוקרין, עד שיידעו בראיה ברורה, שהודחה כל העיר או רובה, וחזרו לעבודה זרה. אחר כך שולחין להן שני תלמידי חכמים, להזהיר אותן ולהחזירן. אם חזרו ועשו תשובה, מוטב– ואם עמדו באיוולתם, בית דין מצווין לכל ישראל לעלות עליהן לצבא, והן צרין עליהן ועורכין עימהן מלחמה, עד שתיבקע העיר."
1) אם חזרו ועשו תשובה, מוטב ופטורים מכלום או שמא נידונין כיחידים?
2) צדיק בעיר הנדחת נהרג או פטור?
תודה רבה ויישר כוחך.

עליה לתורה וקדיש לקטן

למו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א שלום וברכה ברצוני לברר מנהג תימן בנושאים הבאים:
1. האם קטן ( כל שלא הגיע לגיל 13) יכול לעלות לס"ת לשביעי בשבת או לרביעי בחולו של מועד? לכאורה מלשון רבינו הרמב"ם נראה כי מעיקר הדין יכול לעלות כל עליה בין שלישי, או שישי או שביעי. כיצד נהגו אבותינו בענין זה בתימן? האם היה מצב של קטן העולה לשביעי?
2. קטן כאמור לעיל שעלה בשבת לשביעי או לרביעי בחוה"מ, האם יכול לומר קדיש או שהחזן יאמר במקומו. האם במנהג תימן היה מצב של קטן האומר קדיש? ברצוני לציין כי מדברי הרב רצהבי בקיצשוע"ה נראה כי אין מניעה ויש שנהגו שקטן אומר קדיש.
תודה רבה לכבוד הרב.

שונות

לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. כת"ר בהלכות ת"ת ד:(ג) - "אין התורגמן רשאי לא לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן היה התורגמן אביו שלחכם או רבו"
א. מה הכוונה "לא לשנות"?
ב. כיצד יתכן שרבו יהיה התורגמן (? יוצא א"כ שרבו הוא תלמידו?!)
ג. מדוע אביו או רבו רשאים לפחות" להוסיף" לשנות?
2. משנה ברכות א:ז - "אמר ר' טרפון אני הייתי בא בדרך...". וכת"ר בפירושו שם "כדאי היית לחוב בעצמך... ולו מתה הייתה מתחייב בנפשך" - מה הכוונה "מתחייב בנפשך" האם כרת? ואם לא הרי הוא כבר מת..?

לימוד תורה וקבלת מלגה מהמכון הגבוה לתורה בבר אילן.

שלום לכ"ת! קראתי את תשובותיו של הרב באתר, וכן את דברי הרב קאפח זצ"ל על הרמב"ם בה' ת"ת. ובכל זאת לא נפשט לי ספקי, שכן אינני לומד לאורך כל השבוע, ולא כל זמני מוקדש ללימוד במסגרת זו,
1. האם אני יכול מצד הדין לקבל מלגה מהכולל בבר אילן? יש לציין שתוכנית זו מאפשרת לי ברוך ה' לעסוק בתורה שעות רבות.
2. אם כן, האם זה ראוי? "לכתחילה" שבת שלום! שלמה משרקי.

Subscribe to הוראה ותלמוד תורה