שלום לכבוד הרב,
מה מניע את מארי לפרש בהל' שבת פט"ז הט"ז את דברי רבנו שצורת פתח נחשבת שסתום לגמרי ולא כדברי המ"מ שפירש שצורת הפתח ממעטת מפרצה (שגדולה מ10) להיות כעשר, זה נשמע הגיוני צורת פתח צורה שהופכת פרצה לפתח?

בס"ד שלום לרב,
1.
רציתי לדעת כבר הרבה זמן את סדר לימוד התורה בתימן
2. וכמו כן מה היה סדר לימודו של הגר"י קאפח זצ"ל, הרי מן הסתם הוא הגיע לגדלותו גם בלי ללמוד כמו בסגנון שלומדים היום בישיבות? אם הרב יוכל קצת לפרט אשמח מאוד
תודה וכל טוב כפיר

שלום מארי היקר, האם עלינו לשאוף ואני חוזר, לשאוף לדרגת האדם הראשון אשר "לא יתבוששו", ולא להגעל מפריצות? אני בטבע נגעל ולא מסוגל להתבונן בזה. ואתה שלום

לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו שלום וברכה בלמדי בישיבה שנים רבות נתעוררו אצלי מספר שאלות על שטת הפסיקה של מרן הב"י. השאלה הראשונה - מה היתה מטרתו של מרן בספריו, אם לפסוק מהם הלכה, הרי כבר כתב רבנו בהקדמה למשנ"ת "וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים... כולם בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא ולא פירוק, לא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים נכונים...

שלום לכבוד הרב,
התקשתי בפירושו של מארי בדעת הרמב"ם להתיר את המחיצות בצורת הפתח שבימינו בפרק ט"ז. הצלחתי להבין את המגיד משנה, שהרי משמע מדברי רבינו שצורת הפתח היא מכשירה פרצה (יותר מעשר) להיות כעשר. אבל מדובר כשיש עומד מלבד הפתח, כלומר רבינו מתיר עומד עם פתחים. אבל להתיר שהכל יהיה פתחים? איפה המחיצה פה? והראיה מפרוש המשנה "הרי היא מחיצה" לא מובנת לי, הרי רבינו כתב שם שאם עושים צורת הפתח בתוך מחיצה שיש בה עומד אז אע"פ שצורת הפתח רחבה מעשרה טפחים בכל זאת זה נחשב רק פתח ועם העומד שהוא לא צורת הפתח כל זה ביחד הוי מחיצה. אשמח אם הרב יסביר לי את ההלכה הזאת לפי מארי.

שלום כבוד הרב,
כידוע דעת הרמב"ם בהקדמה למשנה היא שלא נפלה מחלוקת בפירושים המקובלים מסיני. וגם ידוע לנו שאין אדם דן גזירה שווה מעצמו, אלא רק אם קיבל מרבותיו. יוצא מכך, שלא ייתכנו מחלוקות בגזירה שווה. אבל בפועל יש בגמרא מחלוקות כאלה. איך מיישבים סתירה זו?
בתודה

שלום לכבוד הרב,

שלום לכבוד הרב שליט"א.
אדם שנמצא בחופה צריך לברך שהחיינו על הטלית, ולפעמים קורה שהחתן מתבלבל והוא מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציונו", אלא שתכף ומיד הוא מתקן "שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה". אותו חתן יצא ידי חובת ברכה כי הוא תיקן מיד. אדם שמזכיר את שם ה'-"אדוני" בצירי בברכה, יוצא שתיבת אלוהינו שהוא אומר מיד אח"כ באה לתקן את האמירה המוטעית של שם ה' ואז יוצא שהוא אומר "ברוך אתה אלוהינו מלך העולם". האם במקרה הזה למרות שהוא לא אמר "אדוני" בצורה נכונה, הוא יכול לצאת ידי חובת ברכה בדיעבד?
תודה וכל טוב.

לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו מה הסיבה/הסיבות לכך שרבנו הרמב"ם סוטה לעיתים מפסיקתו ופוסק כירושלמי על פני הבבלי?

בס"ד שלום לרב הגאון שליט"א, בימים האחרונים אנו לומדים ברמב"ם הלכות דעות. ברוב ההוצאות ישנו פירוש על דברי הרמב"ם. פירוש ראשון נקרא פירוש ולא מצויין מי המחבר וישנו כמובן את מרן הכסף משנה ולמטה בתחתית העמוד ישנו את מגדל עוז. האם הרב יוכל לומר לנו מי זה הפירוש שמסביר שם בבהירות רבה את דברי הנשר הגדול. בברכה