שלום לכבוד הרב אני לומד בישיבה אשכנזית שיש בה מניין קרליבך בערב שבת כלומר שרים את ה'קבלת שבת' ויוצא שמוחאים כפיים. שמעתי את שיעורו של הרב ב'נצח ישראל' אבל הגזרה של 'שמא יתקן כלי שיר' נראת לי רחוקה מהמציאות. מה עוד שאני מבין שאסור לנגן בכלי שיר שמא יתקנם אבל אם ימחא כפיים בקלילות מתוך שמחה שיש בקיראת הפסוקים והמנגינה למה שאגיע לתיקון כלי שיר?

שלום לרב
1- כשאברהם אבינו הלך לעקוד את יצחק כמה זמן נערכה העקדה? 2- מדוע יש מחלוקות בין אשכנזים וספרדים בין עדות מסוימות שכל עדה חושבת שהיא נוהגת נכון עד מתי זה יהיה ככה? 3- האם מותר לערוך בימנו חופה וקידושין גם ביום?

שלום לכבוד הרב שליט"א.

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. הרב ענה לי: "למרות שמהדורתו של רש"צ היא האחרונה, אין זאת אומרת שהיא מאוחרת לתשובתו, ח"ג, ער, משום שאפשר שהתשובה מאוחרת לאותה מהדורה. למרות שתשובה ח"ג, רעו, קודמת לאותה מהדורה, כי אפשר שסדר התשובות בפעולת צדיק, אינו לפי סדרן הכרונולוגי. זאת ועוד, עיין במאמרי, שם, העליתי אפשרות שמהרי"ץ רק חזר בו מדעתו בשיטת הרמב"ם, ולא חזר בו ממנהג תימן, שראה בו כמחייב". על דברי הרב יש לי לברר מספר דברים:

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א אני מכיר את קונטרס נר יום של הרה"ג יצחק רצאבי, וכבר כתבתי רבות על תוכנו וסגנון הקשה, אך על זה אין לי מה לשאול. הרב רצאבי החליט לפרסם קונטרס כדי לחזק את מנהגי תימן ובחר בנושא 'ברכה על נר יום טוב'. אך אליה וקוץ בה, בנושא ברכה על נר יום טוב קיימת מחלוקת מה היא דעת מהרי"ץ. בסידורו מהרי"ץ מצדד לברך על נר יום טוב (עץ חיים מהדורת צאלח, ח"א עמ' שצד) ובתשובתו (פעולת צדיק, תשובה ע"ר) הוא שולל זאת. שאלתי היא, מה היא דעתו האחרונה של מהרי"ץ? מכיוון שקראתי את מאמרו של כבוד הרב ('ברכת הדלקת נר של יום טוב', כ"ע סיני כרך פה, תשל"ט, עמ' נו – נט) אך לא מצאתי תשובה על השאלה.

לק"י, לכבוד כמוה"ר רצון ערוסי יצ"ו, המב"ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. קבלתי על עצמי לפסוק כרבנו ומר"י, והרב הסכים עמי, כששאלתי אותו אם כך אני צריך לעשות. מכיון שאיני נשוי, קשה לי לעשות כך בגלל פסיקה אחת בלבד והיא של בשר חלוט, אשר מר"י מצריך צליה היכן שנחתכה החתיכה, ואפילו אם נאמר לסוברים שמספיק מליחה שוב, איני יכול לקיים דבר זה בשום פנים בבית הורי, שכן הם אינם סוברים שצריך חליטה, ושאלתי איזה רב ואמר לי בבית הורי לאכול, אבל ליבי נוקפני בזה, שכן לפי רבנו זהו איסור חמור.

לכבוד הרב שלום אחרי רבים להטות:
1. מה משמעות הכלל?
2. האם הוא חל בימינו כך שבני עדת תימן צריכים לנהוג כספרדים או כאשכנזים?
3. אם אינו חל בימינו, מדוע, ובאלו תקופות הוא כן חל?
בתודה

שוב שלום לרב
איני רוצה להיראות כמתנגד. פשוט אני חייב להבין את הסוגיה: יש דברים בתנועת ברסלב שזה נראה כאילו יש להם הלכות משלהם. האם זה אפשרי? אם יש אדם שבא מדרך מסויימת, ועבר לתנועת ברסלב, אין פה עניין של :"אל תיטוש תורת אימך"? או שרק מדובר פה שלא לעזוב את דרך התורה, ולא משנה באיזו דרך לעבוד את התורה. מקווה שהשאלה מובנת. בברכת יום טוב.

1) למה התימנים קוראים תרגום בקריאת התורה מה הסימוכין למנהג זה?
2) האם לתימנים מותר לקחת בשבת מרק קר ולשים אותו על פלטה?
3) האם אכן התימניםם לא נוהגים להגיד תחנון במנחה? ובאילו מצבים זה ויש מצבים של גם בשחרית?
4) האם מארי קאפח היה שותף בביה"ד שאישר לאח ולאחות לבוא בקהל הסיפור שהיה עם הרב גורן
5) האם יש תימנים שסוברים שאת הזוהר המצוי בזמננו לא כתב רשב"י? א"כ מי כתב זאת? וא"כ יוצא שספרי מוהרח"ו לא מתבססים על הזוהר אלא על אותו רב האם זה מה שיוצא
תודה רבה

שלום לרב רצון ערוסי, איך הרב מציע לשלב בין הלימוד בישיבה אשכנזית לבין הלימוד לפי מנהגנו? מה ללמוד איך ללמוד מתי וכו'..? האם הרב חושב שזו דרך טובה שבה אפשר לגדול בתורה? כלומר, להתקדם בדרך הלימוד האשכנזית ומהצד לפתח את הלימוד התימני ולצאת עם "שני כיסים מלאים"?