פסיקה כרמב"ם או כמרן?

שאלה: 

לק"י, לכבוד כמוה"ר רצון ערוסי יצ"ו, המב"ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. קבלתי על עצמי לפסוק כרבנו ומר"י, והרב הסכים עמי, כששאלתי אותו אם כך אני צריך לעשות. מכיון שאיני נשוי, קשה לי לעשות כך בגלל פסיקה אחת בלבד והיא של בשר חלוט, אשר מר"י מצריך צליה היכן שנחתכה החתיכה, ואפילו אם נאמר לסוברים שמספיק מליחה שוב, איני יכול לקיים דבר זה בשום פנים בבית הורי, שכן הם אינם סוברים שצריך חליטה, ושאלתי איזה רב ואמר לי בבית הורי לאכול, אבל ליבי נוקפני בזה, שכן לפי רבנו זהו איסור חמור. ובשלמא אם לא הייתי הולך לפי מר"י, הייתי יכול לסמוך על ערוך השולחן שבימינו א"צ כי עושים מליחה שעה, אך מר"י יצא נגד זה בחריפות. ולפי מר"י, אין קולות בזה. ועל כן איני יכול ללכת לפי מר"י. האם אני צריך לשנות וללכת לפי מרן השו"ע, משום שאיני יכול לנהוג כרמב"ם? יש לציין שדבר זה מאוד יקשה עלי, משום שכבר אני לומד רמב"ם משתדל לחשוב רמב"ם, וחי לפי הרמב"ם, אבל אם כך צריך לעשות כי אי אפשר לחצאין, כך אעשה. יש לציין שאני נמצא בבית הורי בבין הזמנים ובכל שבת שלישית בערך ואני לא חושב על חתונה בקרוב.
תודה רבה וכל טוב.

תשובה: 

יישר כוחך. וה' יהא בעזרך. ואל תפול רוחך בך, ובתחבולות תעשה לך מלחמה של תורה בדרכי נועם. לגופו של דבר, בדיעבד, אם אמך מכניסה את הבר כשהמים רותחים, גם אם חתכה את הבשר המוכשר ושטפה אותו, תועיל לו חליטה זו, גם במקום החתך, כי החליטה בדיעבד מועילה גם לבשר שלא נמלח. וגם זאת ניתן לומר, שאפילו לא הכניסה אמך הבשר כשמים רותחים, שעת הדוחק כדיעבד דמי, ובדיעבד אין בכמות אותה דם לאסור התערובת, כי הם בטלים בששים, אף שלכתחילה אין מבטלים איסור לכתחילה. אבל אמך לפי שיטתה אינה נחשבת כמבטלת איסור לכתחילה.

תאריך: 
29/10/08 ל' תשרי התשס"ט
x

Audio Playlist