שלום כבוד הרב,

שלום כבוד הרב,
אני מתגוררת ביישוב קטן. לאחרונה התחילה להגיע אלינו מורה מחב"ד שמלמדת שיעור לנשים בנושא תניא ותורת הרבי. מה דעת הרב בנושא?

אני תמני בלדי, שגדל בסביבה ספרדית, הלכות של ספרדים, קריאה בתורה ספרדית וכדומה. האם עלי לעבור ולנהוג בכל זאת על פי מנהג אבותי התמנים? ואם כן איזה ספר הלכה ממולץ כיום ללמוד בו? ובנוסף אין לי רב מובהק שאני יכול להגיד שהוא הרב שלי שיכול לפסוק לי הלכה או בכלל רב שאני אשאב ממנו, מה עושים?

שלום לכבוד הרב!
ברצוני לשאול מה מנהג ק"ק תימן בעניין חנוכת בית? ומה היה התוכן של אותה חנוכת בית?

מהי בדיוק קונסרבטיבים? האם זה כמו רפורמים? שמעתי שהרב (?) שאול ליברמן, שהוציא תוספתא כפשוטה היה קונסרוטיבי, האם מותר בכלל לקרוא אם כך את ספריו?

ידוע שיהודי תימן היו הולכים אז עם טלית על הכתף. האם כבוד הרב יכול להסביר מדוע דוקא על הכתף? הרי כך הם לא מקיימים מצוות עיטוף.

שלום כבוד הרב.
שמעתי מלא פעמים ש"אין זזים מדברי מרן" ועוד אמרות כאלה שאנו לא חולקים עליו והולכים בדרכיו..
א. למדתי הלכות ברכות מקיצור שולחן ערוך וכתוב שם כך: שאם אוכל ירקות/פירות שדרכן להיאכל מבושלים - אם בישלן כדי לאכול גם את הרוטב וגם את הפרי - מברך על הרוטב (גם אם אוכל רק אותו)- בורא פרי העץ/ אדמה. בהערות "יוסף דעת" על ההלכה כתוב: כ"כ מרן אבל רבו הדיעות בזה ואין לברך על הרוטב אלא שהכל" ויש עוד מלא מקומות בהם נתקלתי שגם כתוב שהרב עובדיה יוסף אומר אין אנו נוהגים כן.. ועוד סגנונות של חלוקה.. איך חכמי האחרונים חולקים על דעת מרן הבית יוסף?! ומה אם כן הכוונה ש"אין חולקים על דעת מרן"?

אני בחור חוזר בתשובה לאבא ספרדי ואמא תימניה. כשגיליתי את דרכו של הרמב"ם התחלתי להתחבר אליה, לפסיקה בהלכה ולעולם המחשבתי. יש לציין שמאוד קשה לי עם גישות אחרות ביהדות ואם לא הייתי "רמבמיסט" אז לא הייתי דתי כמו שאני דתי עכשו. האם מותר לי לפסוק לפי דעת הרמב"ם?

שלום לרב! אני ילד תימני שנימצא בישיבה אשכנזית. יש לי מספר שאלות בנוגע למצבי בישיבה.

לק"י, שלום יבוא אל כמוה"ר רצון ערוסי יצ"ו, שואלים אנו בענין מי שמקורו משרעב, ובעירו בתימן הלכו בעבר כדעת רבנו, אך שינו כידוע לפי מרן, ונשארו במנהגים מעורבבים לפי ידיעתו. דא עקא, שהזקנים הלכו לעולמם, ואין מי יבין דיעה לדעת מה נהגו כזה ומה כזה. ועתה אביו שינה (לכאורה זה שינוי) לפסוק כדעת ספרדים למיניהם, כף החיים וכד'. ורוצה הבן לשנות לפסוק כרבנו, וזאת מכיון ש - א'. הדרך שאביו הולך בה, ודאי לא דרכו בה אבותיו.