סוכה שנבנתה ע"י גוי או אשה או קטן, האם ניתן לצאת בה ידי חובת המצווה?

תקציר ומסקנות ממקור "הטקסט שהודבק"

המסמך עוסק בשאלה ההלכתית של הסתייעות בגוי, אישה או ילדים קטנים שאינם חייבים במצוות, בבניית סוכה סמוך לחג הסוכות, או במקרה בו דופן סוכה התמוטטה ביום טוב. הדיון נסוב סביב שיטות שונות בפסיקה ההלכתית, תוך ציטוט מקורות מהתלמוד, ראשונים ואחרונים.

נושא מרכזי 1: הסתייעות בבניית סוכה על ידי מי שאינו חייב במצווה

• שיטת רבנו (הרמב"ם) והמקורות התומכים: לפי רבנו, מותר לכתחילה להסתייע בגוי, אישה או ילדים קטנים בבניית הסוכה. מקור לכך נמצא בגמרא (מסכת סוכה דף ח עמוד ב) המתייחסת ל"ג'נבק" - סוכות של גויים, נשים ובהמות - כסוכות כשרות "מכל מקום". רבנו פסק הלכה זו בספר משנה תורה (הלכות סוכה פרק ד הלכה ט) וכך נפסק גם בשולחן ערוך (אורח חיים תרל סעיף א').
• ציטוט מהגמרא: "סוכה מכל מקום כשרה"
• ציטוט מרבנו: "וככה השולחן ערוך אור החיים תרל סעיף א'"
• הסתייגויות של אחרונים בנוגע לגוי: למרות השיטה המקורית, אחרונים הסתייגו מהסתייעות בגוי לכתחילה, אך התיר זאת בדיעבד. לגבי אישה וילדים קטנים, יש מתירים לכתחילה ויש אוסרים לכתחילה, אך כאמור, שיטת רבנו מתירה זאת ללא פקפוק.
• שיטת רבנו תם והנימוק: רבנו תם הגיע למסקנה מרחיקת לכת על בסיס הגמרא במסכת ביצה (דף מ עמוד ב) הדנה בפסלות ספר תורה, תפילין ומזוזות שנכתבו על ידי מי שאינו מצווה בקשירתם (גוי, עבד, אישה, קטן, וכו'). הנימוק הוא "כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה". רבנו תם הקיש מכאן שכל מי שאינו מצווה במצווה מסוימת, אינו יכול להכין את אותה מצווה עבור אחרים. לכן, אישה או גוי שאינם מצווים בסוכה, לא יכולים להכין אותה עבור מי שמצווה.
• ציטוט מהגמרא: "ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן מן המין מוסר גוי עבד אישה וקטן וקטי וישראל מומר פסולים... הוכשר וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה"
• דברי רבנו תם (כפי שמובאים בטקסט): "מכאן אומר רבנו תם דין אישה עוגדת לו לבד ועושה ציצית כיוון דלא מפקדה כיוון שאישה לא מצובה לטול לאב היא לא יכולה לגוד לאב... מזה נבין שסוכה מחר וגוי לא מצ צה בסוכה לא יכול להכין את הסוכה מאחר ואישה לא מצווה בסוכה לא יכולה להכין את הסוכה וכן בנות וכן ילדים קטנים לא מצווים לא יכולים"
• דחיית שיטת רבנו תם על ידי בעלי התוספות: בעלי התוספות חלקו על רבנו תם ודחו את דבריו. הם טענו שהפסול של גוי בעשיית ציצית (כפי שמובא במסכת מנחות דף מב) נובע מהדרשה של הפסוק "בני ישראל" ולא מהכלל הרחב של רבנו תם. מכאן הסיקו שהכלל "כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה" ספציפי רק לעניין כתיבת סת"ם, אך לא לכל המצוות. לכן, אישה כן יכולה לעשות ציצית ואף לבנות סוכה לכתחילה.
• ציטוט מדברי התוספות: "ואין נראה דחו דבריו דחה מדפסלינן ברשת תכלת מנחות דף מב ציצית בגוי דדרשינן בני ישראל ולא גויים ועשו בני ישראל ולא גויים מכלל דאישה כשרה... ודווקא בספר תורה ותפילין ומזוזות כתיב קשרתם וכתבתם דרשינחה"
• פסיקת הרב יוסף: הרב יוסף פוסק כדעת התוספות שמותר לכתחילה לאישה וקטן לתת את הסכך על הסוכה והסוכה כשרה לכתחילה.
• התייחסות הרב יוסף לגבי גוי: למרות שלפי התוספות לכאורה אין הבדל בין אישה לגוי לעניין הכשרת הסוכה, הרב יוסף מסתייג בנוגע לגוי ומציין שלכתחילה "טוב לחדש בדבר בסק או בצפנות" (מעשה סמלי של ישראל), אך אין זה מעכב את כשרות הסוכה.
• הסבר להתפתלות הרב יוסף: ההסבר להתפתלותו של הרב יוסף הוא שהוא מצא את דברי "חמדת ימים" שפוסל סוכה שבנו גויים לכתחילה בגלל קדושת הסוכה וטענתו שמסכך הסוכה צריך להיות דבר שאינו מקבל טומאה, ולכן גוי שהוא "טמא וערל" פסול לכך.
• דחיית טענת "חמדת ימים": הטקסט דוחה בתוקף את טענות "חמדת ימים" מבחינה הלכתית, בטענה שאין קשר בין טומאת הגוי לעניין כשרות הסוכה, וכי טומאות שיש בישראל חמורות יותר.

נושא מרכזי 2: אמירה לגוי להקים דופן סוכה שנפלה ביום טוב

• דעת הרב חיים פלאג'י: הרב חיים פלאג'י מתיר לומר לגוי להקים דופן שלישית של סוכה שנפלה ביום טוב, משום שזה "צורך מצווה".
• הסתייגות הכותב מדעת הרב פלאג'י: הכותב מסתייג מאמירה ישירה לגוי לעשות מלאכה ביום טוב לתועלת ישראל (שהייה בסוכה). הוא מציע חלופות כמו שימוש בעירוב או מעבר לסוכת שכנים, כדי להימנע מאיסור אמירה לגוי בשבת או יום טוב.
• ההבדל בין הגישות: הרב פלאג'י מתיר זאת על בסיס העובדה שסוכה שנבנתה על ידי גוי כשרה, ולכן סיוע בהקמתה ביום טוב נחשב לצורך מצווה. הכותב לעומת זאת, שם דגש על איסור אמירה לגוי לעשות מלאכה ביום טוב, ומחפש פתרונות אחרים לקיום המצווה.

מסקנות מרכזיות:

• לפי שיטת רבנו והשולחן ערוך, מותר לכתחילה להסתייע בגוי, אישה או ילדים קטנים בבניית הסוכה.
• רבנו תם חלק על כך והחמיר על בסיס היקש מעניין סת"ם, אך דעתו נדחתה על ידי רוב הראשונים, כולל בעלי התוספות.
• הלכה למעשה, פוסקים רבים, ביניהם הרב יוסף, מתירים לאישה וקטן לבנות סוכה לכתחילה.
• בנוגע לגוי, למרות שהסוכה כשרה בדיעבד אם נבנתה על ידו, ישנה הסתייגות של אחרונים מלעשות זאת לכתחילה, בין היתר בגלל השפעת דעת "חמדת ימים" (שנדחתה הלכתית).
• במקרה של דופן סוכה שנפלה ביום טוב, ישנה מחלוקת האם מותר לומר לגוי להקימה, כאשר יש המתירים זאת כ"צורך מצווה" ויש המחמירים בגלל איסור אמירה לגוי ביום טוב ומציעים פתרונות חלופיים.

המסמך מציג תמונה מורכבת של הדיון ההלכתי בנושא, המדגישה את ההבדלים בין שיטות הפסיקה השונות והנימוקים העומדים בבסיסן