שלום הרב,

בבית הכנסת שלי נוהגים להתפלל תפילת עמידה אחת כתקנת הרמב"ם, כאשר החזן קורא בקול והציבור עונה אמן בחלק מהברכות.

שאלתי היא, מה עליי לעשות בתפילה כזו? אני מעוניין לברר את האופן המדויק ולכן אחלק את השאלה למספר שאלות:

1. האם להקשיב לחזן לכוון לצאת בתפילתו ולענות אמן, או להתפלל איתו בלחש מילה במילה? או בכלל להתפלל בעצמי בקצב שלי
2. אם בלחש עם החזן, האם גם לענות אמן אחרי הברכות? האם בכלל מותר לענות אמן כאשר עושים תפילה אחת?
3. איך לנהוג בעת אמירת קדושה? האם להגיד "אתה קדוש" לבד, להגיד קדושה יחד איתו, לכוון לצאת באמירתו...?

בנושא שלוש שבועות שהשביע ה' על בני ישראל שלא לעלות לארץ ישראל בזמנו. יש מחלוקות בין אשכנז לספרד.
בזמנו אב"ד בצנעא, הרב קארו, אסר על היהודים לעלות בגלל שבועה זו, שלא לעלות לא בזמן, עד שיגיע הזמן.
השאלה שלי מאחר שזה לא היה קיים ביהדות תימן. אז למה הרב קארה אסר?
למרות שלא שמעו לו וכן עלו.
מה הדעה של יהדות תימן בנושא זה?
 

במקרה של בעיות זמנים ואילוצים, האם ניתן לקרוא קריאת שמע בזמנה ואחרי כן ברכותיה ללא קריאת שמע?

מדוע לא יוצאת קריאת קודש להתגייסות לצה"ל ובמיוחד בעת מלחמת מצווה זו? (יש כעת גם מסלולים מותאמים לדתיים וחרדים, כמו שלב ב' ועוד .. , של שירות מקוצר ומותאם)

עשרה בטבת בערב שבת:
1 האם כשמוציאים ס"ת במנחה של ערב שבת ואומרים עננו בעמידה, צריך שיהיו ששה צמים?
או שהוצאת ס"ת וברכת עננו לא תלויה במס' הצמים?

2 מה המנהג בנוגע להנחת תפילין במנחה בעשירי בטבת שחל ביום שישי?

 

כיצד רבינו יסביר את דברי הגמרא במס' הוריות (יג :) "ת'ר חמשה דברים משכחים את הלימוד, האוכל ממה שאוכל עכבר, וממה שאכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחצה, והרוחץ רגליו זו על גב זו, ויש אומרים אף המניח כליו תחת מראשותיו"
1. האם אלו הנהגות שהאמוראים הורו בעבר בכדי שישמרו אנשים על היגיינה?
2. כיצד "הנחת כלים תחת הראש" גורמת לשכחה?