שלום הרב
למדתי שהברכות של טובת עולם הזה לפי הלכות תשובה פרק ט רק לציבור ולא ליחיד. הראיה כי הלשון בפרק לשון ציבור כלל. אבל ראיתי במאמר תחיית המתים (שילת עמוד שע שורה 10) שזה גם ליחיד. מה הרב חושב?

שלום לכת"ר.
1. האם מדידת מרחק אלפיים אמה מהעיר מתחילה ממקום צורת הפתח שעושים כיום להחשיב את כל העיר כרשות אחת? או שמודדים מהבית האחרון של העיר וצורת הפתח מועילה רק להיתר לטלטל בעיר.
כמו כן, שלוש עיירות שהמרחקים ביניהם כן מאפשרים הליכה ממקום למקום בשבת אך בין עיר אחת לשתי עיירות יש כביש מהיר (כביש 4), האם הוא משפיע על המעמד ההיתר ללכת ביניהם? יש לציין שריבוע עיר אחת נכנס לתחום הכביש במידה וזה משפיע.
אשמח למראי מקומות אם זה לא יטריח את הרב, לצורך המשך ליבון הסוגיה.

שלום כבוד הרב,

התחלתי לאחרונה להתעניין בחסידות חב"ד, בדמותו של הרבי מלובביץ' ובתורת חב"ד כיום, והייתי שמח מאוד לשמוע את דעתו של הרב כלפי החסידות הזו.

מצד אחד, קשה שלא להתפעל ממפעל השליחות האדיר, מהרצון לקרב כל יהודי ומאהבת ישראל והדאגה לכל אחד באשר הוא. אך מצד שני, מטריד אותי מאוד כל העניין המשיחי סביב הרבי מלובביץ'. חלק מהדברים והביטויים שנשמעים שם נראים בעיניי בעייתיים מאוד, וקרובים באופן מסוכן ממש לגבול של עבודה זרה וטעויות היסטוריות מרות.

אשמח מאוד לשמוע מהי עמדת הרב ביחס למורכבות הזו וכיצד נכון להסתכל על הדברים.

אשמח להבין לגבי מה  שכתב הרמב"ם משנה ברכות ט ה:

רציתי לשאול כמה שאלות:

1 שאלה ראשונה – נטילת ידיים בבוקר לפי שיטת הרמב"ם

הרמב"ם כותב שנטילת ידיים בבוקר היא לצורך קריאת שמע ותפילה, וכך מובא גם בשם בנו רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק.

מאידך, בהלכות תפילה (פרק ז') הרמב"ם כותב שמי שקם מוקדם ללמוד תורה לפני התפילה צריך ליטול ידיו קודם ברכות התורה.

שאלתי היא: אדם שקם מוקדם מאוד כדי ללמוד תורה, אך לאחר הלימוד מפסיק כדי להתארגן ורק אחר כך מתפלל – כיצד עליו לנהוג?

שלום לכבוד הרב,
לדידו של רבינו הרמב"ם, חכמת הטבע (פיסיקה) וחכמת האלוהות (מטאפיסיקה) הינם דברי תורה לכל דבר, כידוע.
נשאלת השאלה, האם מותר להרהר בהן או לקרוא בהן בבית הכסא או בבית המרחץ?
יישר כח